חוזרים מהמילואים וטסים לחו"ל - שיא נוסעים בנתב"ג; "היעד - מדינות אירופה; טורקיה נמחקה מהמפה"
רשות שדות התעופה הודיעה אתמול כי עברו בנמל התעופה בן גוריון כ-35,000 נוסעים ב-197 טיסות בינלאומיות נכנסות ויוצאות. מדובר בשיא שנשבר שוב בהפרש של כמה ימים, של הכמות הגבוהה ביותר של נוסעים מאז החלה המלחמה. השיא הזה יישבר בהמשך, עם זאת, השנה צפויים פחות נוסעים לעבור בנתב"ג בשל המלחמה. ההערכות מדברות על ירידה בסדר גודל של 20% לעומת שנה שעברה.
העלייה בהיקף הנוסעים בחודשים האחרונים והמספרים האחרונים מעידים על חזרה מסוימת לשגרה, זה לא כמו לפני המלחמה, אבל אנשים רוצים להתרענן, לנפוש, יש גם כמות גדולה של מילואימניקים שסיימו שירות ממושך ולפני חזרה לשגרה יוצאים לחו"ל. זאת כבר הפכה למגמה כשבמקביל אל על חילקה 10 אלף כרטיסים בחינם למילואימניקים.
"אני ממשיכה לראות בשבוע האחרון מגמת התאוששות בהיקפי הטיסות" אומרת חני סובול מנכ"לית דיזנהאוז גרופ, אחת מחברות התיירות הגדולה בארץ, "השיפור נובע מתחושה יחסית של שגרה שקיימת בציבור, לצד התחממות מזג האויר והסמיכות לפסח.
חני סובול, דיזינהאוז (צילום: יעל צור)
"היעד העיקרי, טורקיה, שהיווה 12% מכלל הנוסעים בנתב"ג ב-2023 נמחק לחלוטין, יחד עם סיני ומרוקו. במקומם מתחזקות מדינות מערב ומזרח אירופה, ולקראת פסח נרשמים גם ביקושים לקפריסין ואיי יוון. גם ארה"ב ממשיכה לשמור על מעמדה כיעד מוביל".
להערכתה של סובול: "איי יוון וקפריסין יהוו השנה את התחליף העיקרי לחופשות בטן גב בטורקיה, לצד חופשות אורבניות וחופשות משפחתיות במערב ומזרח אירופה". לצד ההתאוששות, סובול מעריכה "שעדיין תהיה ירידה כללית של כ- 20% בתנועת היוצאים לחו"ל בשנה הקרובה. הסיבה העיקרי היא היצע קטן של מקומות שמביא לעליות מחירים. חברות משמעותיות כמו איזיג'ט ורינאייר שהיוו כ- 11% מכלל הנוסעים טרם חזרו לטוס וספק אם יעשו זאת בחודשים הקרובים. גם טורקיש שמטיסה 8% מכלל היוצאים הודיעה רשמית שלא תטוס לארץ עד אוקטובר 2024. יחד עם זאת, היחלשות שער הדולר מובילה להוזלה במחירי הטיסות, וניכר שהישראלים מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה".
סובול מסבירה "שלקוחות רבים מבררים על דמי הביטול, ורבים מעדיפים לשלם יותר ובלבד שתהיה להם האופציה לבטל את טיסתם". הסיבה ברורה. אנחנו באי וודאות גדולה ולא ברור כמה זמן תימשך המלחמה ואם תיפתח חזית רחבה ומשמעותית יותר בצפון. אנשים לא יכולים להתחייב על זמני טיסות ולכן דואגים שיהיה ניתן לבטל אם יקרה משהו.
בכל מקרה, החזרה של הישראלים להתרעננות-חופשות בחו"ל תתבטא גם בדוחות של אל על וישראייר ונראה שגם בדוחות איסתא ברבעון הראשון. אל על כזכור סיפקה דוחות טוביפם וגם תחזית טובה להמשך. ישראייר בדוחות מעורבים, אבל גם אצלה הרבעון הראשון עשוי להיות טוב.
- 6.ארדואן מסתלק ב 2028 מהשלטון - אופטימיות זהירה (ל"ת)משה 09/03/2024 11:00הגב לתגובה זו
- 5.דובי 04/03/2024 12:16הגב לתגובה זורק תבדוק אם הכרטיסים שהם קונים הם רק לכיוון אחד ולא הלוך וחזור
- 4.אתר המילומניקים 04/03/2024 10:06הגב לתגובה זופגזי טנקים ואלטילריה להסב תע"ש אוויר ואלביט קנים , פצצות טון אין חיסכון חנקת הצבא וכוחות הביטחון. תכנון נפשע גויים אהבו כטב"ם ובינה שמרת תל"ג וחומה. חיים באללה לנד. דור מרגל זנה ובגד במדבר . סעודיה בחריין מל"ט ו 15 שנה מודיעין שדה מצרי פעל הודנא ומלט ציוד רפואי מזון גז חשמל לא העברת במנהרות רפיח בין הזמנים ובין הסבבים.
- נידה 04/03/2024 11:26הגב לתגובה זואוסף של מילים בלי קשר ומילות קישור. לא יכול להיות שאדם כתב תגובה כזו.
- 3.אא 04/03/2024 09:37הגב לתגובה זומגוריה
- 2.לישראלים זיכרון קצר, כמה חודשים - וטורקיה חוזרת למפה. (ל"ת)לישראלים זיכרון קצר 04/03/2024 09:22הגב לתגובה זו
- 1.הפתעה מרעישה 04/03/2024 08:37הגב לתגובה זוישראלים גם לא טסים לירח מאותה סיבה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
