החשכ"ל: "לא צריך לקבל את דרישות מערכת הביטחון כמו שהן ללא בחינה מעמיקה"
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג התארח אתמול בוועידת ההשקעות של ביזפורטל והציג נתונים מעודדים על יכולת גיוס החוב של המדינה (הרחבה כאן). הוא הציג את הסיכונים והסיכויים ואת ההערכות האופטימיות על הכלכלה הישראלית בהמשך. הוא לא ברח מהדוח של מודי'ס, התייחס לאי הוודאות הגדולה בשנה הקרובה, והתייחס לגורמים המעודדים צמיחה בהמשך. השוק אהב את האמירות שלו (לצד אמירות חיוביות על המשק הישראלי מצד שורה ארוכה של מנכ"לים, יזמים, הייטקיסטים ואנשי עסקים בכירים שהתארחו בוועידה) והבורסה התרוממה אתמול.
יהלי רוטנברג, החשכ"ל - גייס 80 מיליארד שקל מאז המלחמה (קרדיט: שלומי יוסף)
רוטנברג גם בחר להתייחס לפיל שבחדר בצורה ישירה למרות הרגישות והקושי - תקציב הביטחון. תקציב הביטחון יזנק השנה כשבנוסף עם כל ההוצאות העקיפות בשל המלחמה, מדובר על סדר גודל של 200 מיליארד שקל של הוצאות. סכום גדול, אבל רוטנברג לא חושש מהסכום "החד פעמי" הזה. ישראל תסדר עם הוצאות של 200 מיליארד שקל והאמת שכנראה גם עם זה יגלוש ל-250 מיליארד שקל. אבל, אין סיבה שתקציב הביטחון יעלה באופן פרמננטי-קבוע בסכומים גדולים.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוטנברג נעמד כשומר על הקופה הציבורית, בזמן שמאוד קל להיכנע. קשה להגיד לא כשמגיעה דרישה לרכישת מסוקי קרב, הצטיידות במלאים, קניים רובים, רכישת אמצעי מודיעים ועוד. אבל, רוטנברג אומר בשפה פשוטה - אל תגזימו, אל תנצלו את המצב. קל להגדיל את ההוצאות על הביטחון, אבל זה עולה לנו במקומות אחרים - בחינוך, ברווחה, בבריאות.
מעבר לכך, כל ישראלי מבין היום שתקציב הביטחון הענק לא שמר עלינו. לא בגלל שהוא לא הספיק, בגלל שהוא לא דאג לבייסיק - לשומרים על הגדר. בגלל שאת השמנת של התקציב לקחו הפנסיות התקציביות. אם משרד הביטחון וצה"ל רוצים תקציב נוסף, הם צריכים בראש וראשונה לשנות את התקציב הקיים ולחק אותו בהגיון ולקצץ שומנים. יש כסף, הוא רק לא מתחלק נכון.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
רוטנברג הצביע על זה במקצועיות וברגישות ונתן להבין בין השורות שהוא אפילו נלחם על זה וטוב שכך כי לפוליטיקאים קל בתקופה כזו לשפוך כספים על ביטחון - "תקציב הביטחון יהיה הגורם המשפיע ביותר על תקציב המדינה בשנים הבאות", אומר רוטנברג, "אבל מה יהיה המבנה וההרכב שלו? איזו תוספות פרמננטיות יהיו בו, מה תהיה ההתייעלות בצה"ל, מה יהיה היקף הסיוע האמריקאי שגם עבר את הסנאט. לדעתי לא צריך לקבל את דרישות מערכת הביטחון כמו שהן ללא בחינה מעמיקה. מה שיעזור לנו ביחס חוב תוצר ובפרמטרים נוספים, זה טיפול נכון בתקציב הביטחון.
"הדיון על תקציב הבטחון והדחיקה שלו את ההוצאות האזרחיות עוד לא נגמר וזה דיון שצריך להתקיים במסגרת ועדה שתקום שיהיה לה מנדט רחב לעסוק בכל הבטי תקציב הבטחון. זה צריך להתכתב עם היכולות לאורך זמן של כלכלת ישראל. אנחנו נצטרך לחדד את התמונה הפיסקאלית להראות ייעול ההוצאה הציבורית כשבמנועי הצמיחה של המשק ההייטק והתשתיות נראה צמיחה ותשואה גבוהה".
- 5.בן 42 פרשתי כמהנדס עתודאי טכנולוג מרוויח פנסיה 11300 (ל"ת)אריאל 14/02/2024 10:23הגב לתגובה זו
- 4.Robin Hood 14/02/2024 09:25הגב לתגובה זואסור לתת להם שקל (זה כולל גם את ביבי)
- 3.לא לבוא בטענות לחרדים 14/02/2024 08:21הגב לתגובה זובתירוש 31 בשוהם יש כל יום מסיבה של קציני קבע. הכל עח משלמי המסים
- 2.ואיפה אחריות פקידי האוצר להרס הצבא עם תכנית גדעון ו35 א (ל"ת)דן 14/02/2024 07:09הגב לתגובה זו
- 1.אורית 14/02/2024 05:39הגב לתגובה זותנו לצהל הכל. הכל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

