הורים שנותנים מתנה לילדהם דירה או נכס במתנה הם תופעה נפוצה. לעתים זה קורה משיקולי מס, אבל פעמים רבות - מדובר גם מסוג של ירושה מוקדמת. למה לחכות, הילדים צריכים עכשיו אז ניתן להם עכשיו. בית המשפט ענה לאחרונה על מקרה שבו ניתנה מתנה והאם התחרטה בגלל שבינתיים נכנסה לחובות. המתנה ניתנה מעל עשור לפני ההסתבכות הכלכלית. האם העבירה לבתה וחתנה משק במושב ציפורי. בהמשך הפכה האם לפושטת רגל. האם שלה חובות, תבעה את המתנה בחזרה. השופט יוסף בן-חמו קבע כי המתנה תישאר אצל הבת והחתן. אך הוגש ערעור על פסק הדין. מפסק הדין עולה כי סך החובות של האם עומד על 615 אלף שקל. מתברר כי את המתנה היא העניקה לבתה וחתנה עוד בשנת 2004, כשחזקה עברה לידיהם במהלך 2006. רק בשנת 2015, כלומר כמעט עשור לאחר שהחזקה נרשמה על שם הבת והחתן, הוגש נגד האם הליך פשיטת רגל. החוק, או ליתר דיוק פקודת פשיטת הרגל, בא למנוע מצב שבו אדם מעניק את נכסיו לילדיו או למשפחתו רגע לפני פשיטת הרגל. כי אז מדובר בהברחת נכסים, כאן המצב נראה הפוך, האם רוצה בחזרה את המתנה ובכלל - מרחק השנים במקרה הזה מלמד שאין כאן הברחת נכסים. על פי פקודת פשיטת הרגל המקסימום האפשרי מבחינת חזרה אל נכסי פושט הרגל שהעביר מתנות הוא 10 שנים. בהנחה שהמועד המיוחד הוא 2006, טענו התובעים כי לא חלף עשור עד היום בו האם הפכה לחייבת, אז זה קרה ב-2015. בצד השני טענו כי המתנה הוענקה שנתיים קודם ואם לא די בכך, חלף מספיק זמן עד שהאם ידעה שהיא נמצאת בחובות. האם סיפרה כי המשק ניתן בתום לב ולא הכוונה לבצע הברחת נכסים. יתרה מכך, היא ציינה כי מאז 1991 בתה גרה שם והמתנה ניתנה על רקע מות אביה. בפני השופט עלתה, כאמור שאלה מרכזית: מהו המועד הקובע להענקת המתנה. לגבי המועד בו הפכה האם לפושטת רגל לא הייתה מחלוקת. לגבי השאלה הראשונה, השופט קבע כי העברה נעשה ב-2004 ולא ב-2006. מדוע? משום שאז הוענקה המתנה והזמן שחלף הוא לצורך אישור רשמי בלבד של רמ"י. "מבחינה כלכלית, מועד ההענקה הוא המועד בו החייב התחייב להוציא את הנכס ממצבת נכסיו, ולא ממועד רישום הזכויות בפועל", הוא קבע. עוד הוא פסק, כי לא הוכח שהאם פעלה במרמה.  

עוד פסק השופט בהתאם לבקשת התובע כי אמנם הוגשה בקשת התראת פשיטת רגל ביום 29.12.14, שנחתמה ביום 31.12.14, אך החייב הגיש התנגדות ועד שבית המשפט החליט למחוק את ההתנגדות חלפו מספר חודשים. הוא ביקר את התובע כי לא נקב במועד בו "הומצאה" התראת פשיטת הרגל חייב לאחר שאושרה על ידי בית המשפט. עוד טען השופט כי הוראת החוק לעניין מניין 10 השנים, שעליו הסתמכו התובעים, קיבלה ביטוי בפסק הדין בו החייב ניהל הליכים קודמים של פשיטת רגל שהתנהלו בתוך התקופה הקבועה בחוק תוך התנהלות חסרת תום לב ואף מרמתית, גרם ל"משיכת תקופת 10 השנים", הגיש 3 בקשות לצו כינוס, היה חדל פירעון בעת ביצוע ההענקה, והוא זה שיזם את כל ההליכים - מה שלא קרה במקרה הזה. הוא פסק כי המתנה תישאר בידי הבת וכי התובעים יחויבו בהוצאות בגובה 5,000 שקל. כעת, התובעים הגישו ערעור לעליון, אך ספק אם יתקבל. בהחלטה כתב השופט: "לא שוכנעתי שהמניע היה מניע מרמתי. על פי הצהרתם של המשיבים, הם התגוררו במשק ואף בנו את ביתם בשנת 1991. הענקת הנכס למשיבים נעשתה כחודש ימים לאחר שבעלה של החייבת נפטר והחייבת נשארה לבדה כשלצידה נמצאים 2 המשיבים, ביתה וחתנה. "סיכומם של דברים: ההענקה הייתה ביום 29.12.04, מועד מעשה פשיטת הרגל היה ביום 11.5.15 או למצער 7.1.15. בכל מקרה, חלפה התקופה של 10 שנים. בנסיבות המקרה שבפניי, לא מצאתי כל נימוק מיוחד המצדיק סטייה מהמועד שנקבע בחוק. אין כל נסיבות המצדיקות מתן פרשנות תכלתית שתקפיא או שתשהה את מניין תקופת 10 שנים ואת 'מירוץ ההתיישנות'".