במסגרת הסדר טיעון: ארי הרו הורשע במרמה והפרת אמונים
ארי הרו, שהיה עד מדינה בתיקי 1000 ו-2000 שמתנהלים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורשע הבוקר בבית המשפט בראשון לציון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, במסגרת הסדר טיעון שנחתם עמו.
במסגרת ההסכם עד המדינה, הוסכם כי הרו יודה בעובדות ויורשע, ושהצדדים ידרשו ביחד עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקל. בפרקליטות המתינו עד תום עדותו במשפט נתניהו כדי להציג את ההסדר, כדי לראות שהוא עומד בתנאי הסכם עד המדינה. שלב הטיעונים לעונש ייערך לאחר שתתקבל חוות דעת מהממונה על עבודות השירות.
כתב האישום נגדו הוגש כבר באוגוסט 2020, על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת 3H Global Ltd שהיתה בבעלותו. הרו שימש מינואר 2014 עד לינואר 2015 ראש הסגל בלשכת נתניהו. לפי כתב האישום, כתנאי לכניסתו לתפקיד, התבקש הרו להסדיר את נושא ניגוד העניינים, ולשם כך למכור את אחזקותיו ב-3H Global Ltd.
אלא שהרו מכר את החברה לחברו במכירה פיקטיבית למראית עין, כך שתישמר זיקתו אליה. לפני עריכת הסדר ניגוד העניינים, הציג הרו ליועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה את הסכם המכירה, שבמסגרתו הציג תמונה שלפיה הוא מנתק את דיקתו לחברה. לאחר שחתם על הסדר ניגוד העניינים, קיבל הרו את אישור להיכנס לתפקיד.
מכתב האישום עולה גם כי הרו פעל בניגוד עניינים בנוגע לפגישה בין נתניהו לנשיא מדגסקר. ב-2014, כך לפי כתב האישום, הוזמן נשיא מדגסקר לביקור בארץ על ידי חברת ניפ גלובל. הוא התנה את הביקור בכך שייפגש עם נשיא המדינה או ראש הממשלה. נציגי ניפ גלובל פנו להרו כדי שיסייע בתיאום פגישה שכזו, והוא הפנה אותם ל-H3 כדי שזו תסייע בכך, וכאן, על פי כתב האישום, היה ניגוד העניינים. להרו היה אינטרס אישי בהקשר של הפגישה הנ"ל בהצלחת H3.
- 2.סווינגר 31/01/2024 13:00הגב לתגובה זויקבלו עונשים קלים, והמחריב עצמו ייצא ללא ענישה, ואולי יזוכה בהוצאות משפטיות כזכאי ונרדף. איזה כיף לנו, הנאלצים לחפש בית במקום אחר, כי בארץ האבות המרמה והגזל שולטים.
- 1.אלו האנשים שביבי הקיף את עצמו בהם וכך גם היום (ל"ת)הציוני 31/01/2024 11:59הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
