איתי טמקין
צילום: דוברות האוצר

סגן הממונה על התקציבים הודיע על סיום תפקידו

טמקין מסיים קדנציה ארוכה בה כיהן בתפקידים משמעותיים באגף תקציבים. לאחרונה הוביל טמקין את תכנית ההתאמות לצורך התמודדות עם המלחמה
איציק יצחקי | (4)
נושאים בכתבה איתי טמקין

סגן הממונה על התקציבים לנושא מאקרו ותקציב, איתי טמקין, הודיע היום (שני) לממונה על התקציבים על סיום תפקידו. טמקין מסיים קדנציה ארוכה בה כיהן בתפקידים המשמעותיים ביותר באגף תקציבים. במסגרת תפקידו הוביל טמקין בעשור האחרון את הליכי בניית ואישור התקציב לרבות גיבוש מסגרות התקציב שהובילו לשיפור ניכר ומתמיד באיתנות הפיסקאלית של הממשלה ואפשרו לה להתמודד עם המשברים הכלכליים שפקדו את המשק בשנים האחרונות.   לצד זאת, הוביל וריכז טמקין את חקיקת חוק "הנומרטור" ששיפר באופן דרמטי את יכולת התכנון של הממשלה בטווח הבינוני וזכה לשבחים מכלל חברות הדירוג והארגונים הבינ"ל. בתפקידו כסגן הממונה הצוותים בהובלתו קידמו מספר רב של רפורמות מבניות משמעויות כגון: ביטול איגרות החוב המיועדות, העלאת גיל הפרישה לנשים, הבנקאות הפתוחה, פתיחת שוק התשלומים בישראל לתחרות, השלמת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וביטולם של ביטוחי המנהלים. לאחרונה הוביל טמקין את תכנית ההתאמות שאישרה הממשלה לצורך התמודדות עם ההשלכות התקציביות של מלחמת "חרבות ברזל". בנוסף על יתר תפקידו, אחראי טמקין על הקשר של אגף תקציבים עם חברות דירוג האשראי וכן על הובלת המו"מ מול ההסתדרות בנוגע להסכמי השכר השונים. טמקין, בעל תואר ראשון ושני בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת בן גוריון צפוי לסיים את תפקידו לאחר חקיקת תקציב המדינה לשנת 2024 בכנסת.  

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "איתי טמקין הוא אחד האנשים המוכשרים במשרד האוצר ובשירות הציבורי בישראל בכלל. תענוג היה לעבוד איתו בכל שנותיי כחבר וועדת הכספים, ובשנה האחרונה כשר אוצר. איש חרוץ, חד וחדור מטרה, שתרם רבות למדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. אני מודה לו בשם הממשלה, מאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו בשוק הפרטי, ומאחל לעצמנו לראות אותו שוב בעתיד תורם מיכולתיו לשירות הציבורי במדינת ישראל. אני מאמין שתפקידים במגזר הפרטי באופן שמעניק פרספקטיבות נוספות לאלו שנרכשות במגזר הציבורי הם חשובים וקריטים לבעלי תפקידים בכירים ולכן ברכתי הבוקר את איתי על החלטתו לעשות זאת".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניל 11/02/2024 23:48
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו יודעים מי המקורבים חסרי הנסיון שבאים במקומם, וככה הכל נהרס, גם בארץ וגם הפנים שלנו בעולם
  • 3.
    דרור 30/01/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    מי יכול לעבוד עם השמוקטריץ 'הזה ? לא קיים .
  • 2.
    בת אל 29/01/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על שניסית לשמור על קופת האוצר מידי הבוזזים החרדים
  • 1.
    פרוגרס 29/01/2024 20:35
    הגב לתגובה זו
    על מלחמתו הצודקת בביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).