השתלט על דירה של ניצול שואה - השופט החזיר אותה ליורשת החוקית; אבל הגנב מסתובב חופשי
המקרה הזה יישמע לכם מזעזע, נדיר, אבל הוא הופך לתופעה בשנים האחרונות. זקנים מנוצלים לרעה על ידי גורמים עבריינים, נצלנים, מסוממים ושיכורים שמשתלטים על הדירות שלהם - גם כשהם בחיים וגם לאחר מותם.
הפעם, מדובר בעובד זר שהשתלט על דירה של ניצול שואה וטען שרכש אותה. ניצול השואה ערירי. הוא הוריש את הדירה לקרובת משפחה וזו פנתה לבית המשפט. השופט יהושע גיפמן מבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו היה נחרץ בפסק דינו וקבע שמדובר בזיוף, שלא היתה עסקה ושהייתה השתלטות על הדירה.
פסק הדין לא מפרט את שמו המלא של האדם שטען שרכש את הדירה, שמו הפרטי הוא חאלד. אותו חאלד טען שכבר ב-2015 רכש את הדירה ב-400 אלף שקל, למרות שערך הדירה אז היה מעל 1 מיליון שקל. בית המשפט הוכיח דרך מומחית לכתב יד שלא היתה עסקה, שמסמכי המכירה הם זיוף, שחאלד לא סעד את ניצול השואה כמו שטען עד מותו ב-2018.
היורשת הגישה תביעה לסילוקו של חאלד מהדירה ברחוב מאיר גרוסמן בתל אביב. השופט גייפמן קבע שיש להורות על פינוי חאלד מהדירה תוך שלושים ימים.
"חומר הראיות אשר הונח לפני אינו מותיר מקום לספק כי עסקת הרכישה הנטענת מעולם לא יצאה אל הפועל, ומשכך יש לקבל את תביעת היורשת", כתב השופט והעלה את הטיעוני המפריכים את העסקה ובראשם - "לבית המשפט הוגשה חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד, ממנה עלה כי חתימות המנוח על מסמכי העסקה זויפו ברמת הוודאות הגבוהה ביותר...חותמת הנוטריון שהוטבעה על הסכם המכר והחתימה שבצדה זויפו, מאחר שבהתאם למידע שהתקבל מלשכת עורכי הדין – במועד לכאורה של אותה עסקה הנוטריון לא היה בחיים". הנוטריון נפטר שלוש שנים לפני מועד העסקה המזויפת.
מעבר לכך, השופט הדגיד שהעסקה המדוברת מעולם לא דווחה לשלטונות מס שבח מקרקעין וכן שהיתה עלייה משכנתא ושעבודים ובעלת המשכנתא לא אישרה והסכימה לעריכת הסכם המכר.
מעבר לכך, לא קיים קשר בין שווי העסקה למחיר האמיתי של הדירה; הוכח שחאלד משקר לגבי הימצאותו בדירה ותמיכתו בניצול השואה. בזמן שהוא טען שהוא היה בדירה, היה בביתו של ניצול השואה דמות מפוקפקת אחרת - נרקומן בשם יבגני, וכנראה זה לא היה בשל רצונו הטוב של ניצול השואה. לניצול השואה היו שיחות עם עובד סוציאלי בהן טען שהוא לא רצה ביבגני כשותף שנמצא בדירתו. זה היה במשך מספר שנים שבהן חאלד אמר שהיה בדירה וזה סתר את הממצאים מביקוריו של העובד הסוציאלי ומהשיחות עם ניצול השואה. מעבר לכך, המנוח, עזב את דירתו ב-2017 למוסד שיקומי בעוד שחאלד טען שהיה איתו עד יום מותו.
- 21.על זיוף וגניבה לא יושבים בבית סוהר? (ל"ת)אני רק שאלה 06/02/2024 02:12הגב לתגובה זו
- דודי השכן 07/02/2024 06:32הגב לתגובה זובשביל להגיע לבית הסוהר צריך שהמדינה תרים את הכפפה ותגיש תביעה פלילית. אבל המשטרה כבר מזמן סגרה את התיק על חוסר עניין לציבור.
- 20.היה צריך לקחת למר חאלד כיליה וקרנית או לחליפין כפל שכד (ל"ת)לתקופה והוצאות משפט 06/02/2024 02:08הגב לתגובה זו
- 19.דניאל 05/02/2024 16:37הגב לתגובה זוזה שופט זה . כל השופטים אותו דבר חושבים שהם בשוויץ אחד כזה צריך לשבת בכלא 5 שנים ישוחרר רק לאחר התשלום המלא של שכר דירה ליורשים אין יראו ויראו בושה . לפטר שופטים טמבלים מיד
- דודו השכן 07/02/2024 06:33הגב לתגובה זובתביעה אזרחית השופט לא יכול לפסוק כלא. והמדינה, שכבר מזמן איבדה את זה, לא מתעניינת בהגשת תביעה פלילית.
- 18.אנונימי 05/02/2024 12:39הגב לתגובה זושילמדו ממדינות חוק כמו באירופה וארה"ב, שם היו מעיפים את חאלד מהדירה ומושיבים אותו בכלא עד למשפט.
- 17.מבין עניין 05/02/2024 06:02הגב לתגובה זוהיה צריך לתת לחלאה מכסימום 30 שניות. ומה באמת עם השכר דירה שהיה צריך לשלם.
- 16.בושה 04/02/2024 22:21הגב לתגובה זושופט לא גובה שכירות על כל השנים. ולא גובה פיצוי על השוד. ועוד נותן לו ארכה חודש ....רפורמה עכשיו
- 15.מערכת משפט רקובה. שופטים פרוגרסיביים פח. חייבים רפורמה! (ל"ת)שופט מחוזי בדימוס 04/02/2024 20:05הגב לתגובה זו
- [email protected] 05/02/2024 09:54הגב לתגובה זומערכת המשפט מורעבת וממתינה למינויים שיקלו על העומס. מי שרקוב זו ממשלת ישראל שמונעת מינוי שופטים נוספים.
- רק חבל שהרפורמה עליה אתה מדבר זה הכשרה של שחיתות שלטוני (ל"ת)קוקרצה 05/02/2024 02:09הגב לתגובה זו
- 14.דרור 04/02/2024 19:26הגב לתגובה זויתרה מכך איך חלאד לא בכלא?
- 13.הייתי שם 04/02/2024 16:42הגב לתגובה זורחוב מסילת העולים בחולון.שום פיצוי. חחח.אין חוק בארץ הפולשים ומשיגי הגבול מרויחים.
- 12.שולתתתת1 04/02/2024 15:24הגב לתגובה זולקשישים מעל גיל מסוים וקשישים סיעודיים נדרש דרך אחרת לשינוי צוואה או למתן דירה מתנה. כל החיים הקשיש בקושי נותן טיפ בסוף חייו הוא מחלק דירה במיליונים. שינוי צוואה או מתן מתנה לקשישי לא ע"י עורך דין אלא ע"י שופט רשם כשאין את הזוכה ברקע. כמה גזל היה נמנע וכמה התנגדויות ודיונים משפטיים היו נחסכים.
- 11.קשקש 04/02/2024 15:07הגב לתגובה זואין ערעור ?
- דודי השכן 07/02/2024 06:35הגב לתגובה זוזה תיק אזרחי. המשטרה כבר מזמן סגרה את התיק בחוסר עניין לציבור והפרקליטות מעולם לא קיבלה חומר חקירה.
- גולו 05/02/2024 21:00הגב לתגובה זותופרים עוד תיק לביבי...
- שפוי 04/02/2024 22:24הגב לתגובה זואיפה הפרקליטות? למה שיענין אותם. למה עשו את זה לאחד משלהם? הם שבעים. ומושחתים כמו מערכת נ משפט כולה
- 10.אופק 04/02/2024 14:11הגב לתגובה זומדינה של זבל כל הנבלות הפוליטיקאים המושחתים שרי המשפטים שהיו צריכים להציע ולשנות את החוקים בכנסת לעונשי מינימום של 7 שנים על עבירות כאלו של עושק הקשישים ועונשי מינימום של 10 שנים ומעלה לעבריינים של פרוטקשן בלי אפשרות להורדת שליש. עבריינים של רצח משפחות פשע מינימום 17 שנה בפנים. עברייני מס וגניבות כספי ציבור מינימום 7 שנים בפנים ובראשם פוליטיקאים מהכנסת ראשי ממשלה שרים וראשי ערים. מדינה מושחתת שהשרים הללו עשו הכל בכדי לא לשנות החוקים כי הם בעצמם מושחתים ויודעים שיוכלו לשבת בכלא מינימום 7 שנים לא יעשו זאת.
- רון 04/02/2024 17:34הגב לתגובה זושמתאכזר לרחמנים ומרחם על האכזרים
- 9.רמי 04/02/2024 14:05הגב לתגובה זורפורמה משפטית ומיד !
- סקוויד ויד 04/02/2024 17:20הגב לתגובה זוהרפורמה שהוצעה על ידי רוטמן את לווין , לא דיברה על החמרת הענישה או עזרה לאזרח הקטן. היא דיברה על ביצור כוחם בשלטון ועל ביטול כל המגבלות שקיימות עליהם במסגרת היותה של מדינת ישראל דמוקרטיה. רפורמה כזאת ממש לא צריך. אם תתרחש , השר יוכל לקחת לך את הדירה , ואתה אפילו לא תוכל להתגונן בבתי המשפט כי מותר לו לעשות הכל.
- רק אמת 05/02/2024 08:24אם היית קורא את ההצעה של הרפורמה היית מבין כמה לא בכיוון. אני מקווה שהממשלה תתחלף והרפורמה תעשה כי אז אף אחד מהמהונדסים לא יפגין.
- יונתן 04/02/2024 15:13הגב לתגובה זו.. מדהים כמה לא יודעים/מבינים שהרפורמה לא על זה.
- 8.אהרון 04/02/2024 14:00הגב לתגובה זוה נוכלים חוגגים ו בתי ה משפט ממשיכים כ דרכם לא עושים סוף ל כל ה מפגע ה זה ש יענשו ב צורה חריפה ו היכנסו ל כלא ל הרבה שנים אולי יתחילו לפחד ו ה כלא צריך להים חוויה כמו ב תאילנד או הודו שם אין בית מלון שם זה כלא
- 7.אלי 04/02/2024 13:52הגב לתגובה זוביזיון מזל שיש מישהו בשמיים שמשלם לכולם.
- 6.YL 04/02/2024 13:36הגב לתגובה זואן ענישה ואם יש משהו זו ממש בדיחה עצובה הפשע משתולל ו 119 פחדנים תומנים ראשם בחול
- 5.צדיק 04/02/2024 13:21הגב לתגובה זומסמכים מזויפים, שקר,גזל,גניבה ועוד איפה המשטרה??? למה השופט לא דרש מהמשטרה לטפל בנושא ????????
- 4.יש גנב ש 17 שנה גונב אותנו והוא עדיין חופשי (ל"ת)הצלף 04/02/2024 12:44הגב לתגובה זו
- משה 04/02/2024 22:26הגב לתגובה זוקוראים לו אהוד ברק.....
- 3.אנונימי 04/02/2024 12:22הגב לתגובה זואין דין ואין דיין
- 2.ישראל גן עדן לנוכלים לא משלמים על מעשיהם (ל"ת)גבי 04/02/2024 12:16הגב לתגובה זו
- 1.בושה של ביהמ"ש שלא דרש או נתן הוראה להעמידו לדין (ל"ת)אנונימי 04/02/2024 12:15הגב לתגובה זו
- משה 04/02/2024 22:25הגב לתגובה זואכן כך פלש לבוזגלו לא לרבינוביץ.
- יהויכין 04/02/2024 14:32הגב לתגובה זוהוא לא דתי לא חרד לא ימני איך ולמה יעמידו אותו לדין .
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
