קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי

שיפור קל כלפי מעלה בנתוני הצמיחה: התוצר צמח ברבעון השלישי ב-2.7%

בלמ"ס מציגים שיפור קל בנתוני הצמיחה לעומת העדכון הקודם שעמד על 2.5%. אבל צריך לזכור שמדובר בנתוני הרבעון לפני תחילת המלחמה. לפי הנתונים, הצריכה הפרטית עלתה ב-2%, היבוא ירד בחצי אחוז, לעומת זאת היצוא דווקא עלה ב-8%
נחמן שפירא |
נושאים בכתבה יבוא יצוא למ"ס

יום לאחר פרסום נתוני האינפלציה שעמדו ביעד של בנק ישראל ל-2023 והסתכמו  ב-3%, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העדכון השלישי לנתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2023.

לפי הנתונים, התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון השלישי של שנת 2023 ב-2.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון השני (באומדן הקודם של הלמ"ס הוא עמד על 2.5%), וזאת לאחר עליה של 3.2% ברבעון השני של שנת 2023.

התוצר המקומי הגולמי למעט חברות סטרטאפ עלה ב-3.5% בחישוב שנתי. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-0.8% בחישוב שנתי.

לפי נתוני הלמ"ס, התוצר מקומי הגולמי במחירי בסיס (שזה בעצם התוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה ברבעון השלישי של שנת 2023 בשיעור של 3.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.1% ברבעון השני של 2023.

למס

 נתוני למ"ס

 

ירידה ביבוא

יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השלישי של השנה ב-0.5%, לאחר ירידות של 7.6% ברבעון השני ושל 8.1% ברבעון הראשון של שנת 2023. שינוי זה משקף ירידה של 3.9% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות ירד כך שסך יבוא השירותים ירד ב-8.6% בחישוב שנתי.

כמו כן, יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-1.4% ברבעון השלישי, בנוסף עלו ברבעון השלישי יבוא היהלומים והיבוא הביטחוני. כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השלישי של 2023 ב-1.9% בחישוב שנתי.

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-3.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 1.4% ברבעון השני של שנת 2023.

למס

קיראו עוד ב"בארץ"

 נתוני למ"ס

 

עליה בצריכה

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-2% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2023. כאשר הצריכה הפרטית לנפש שמרה על יציבות ברבעון השלישי עם עלייה של 0.1% וזאת לאחר ירידות של 1.5% ברבעון השני ושל 4.5% ברבעון הראשון.

למס

 נתוני למ"ס

בלמ"ס מסבירים כי השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2023 משקפים עלייה של 0.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש. (בלמ"ס מחשבים בסעיף הזה את ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

בלמ"ס מציינים כי ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2023 ב-7.8% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-5.3% בחישוב שנתי.

למס

  נתוני למ"ס

 

ירידה של מעל 30% בהוצאות לכלי רכב

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-4.3% בחישוב שנתי כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-  32.8% בחישוב שנתי (9.5% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 14.8% בחישוב שנתי ברבעון השני, וירידה של 80% בחישוב שנתי (33.1% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנה זו.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-5.6% ברבעון השלישי של שנת 2023, לעומת זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-10.5%, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-16.9% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-10% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. ההשקעה בנכסים קבועים, עלתה ברבעון השלישי של 2023 ב-1.5%.

למס

 נתוני למ"ס

עלייה של 8% ביצוא

בלמ"ס מסבירים כי השינוי בהשקעה בנכסים קבועים משקף עלייה של 5.6% בחישוב שנתי בהשקעה במכונות וציוד אחר, ואילו ההשקעה בסחורות שיוצרו בענפי ה-ICT ירדו ב-23.9% בחישוב שנתי (6.6% בחישוב שנתי) בהמשך לירידה של 22.8% בחישוב שנתי ברבעון השני (6.3% בחישוב רבעוני).

בנוסף, ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ירדה ב40.2% (12.1% בחישוב רבעוני). ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב- 5.3% . לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-7.4% וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-7.0% .

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ב-8.2% ברבעון השלישי של שנת 2023. יצוא השירותים עלה ב-0.9%, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וייצוא חברות סטארטפ עלה ב-3% בחישוב שנתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.