גיא רשטיק צחי אפרתי
צילום: ביזפורטל

מה כולל מתווה הפיצויים של האוצר לבעלי העסקים? מי יקבל פיצוי ומי לא?

רו"ח (עו"ד) גיא רשטיק שותף מיסוי ותאגידים ב-BDO, טוען כי "כלל הציבור מקבל מהאוצר איזשהו פיצוי והתייחסות, באירועים קודמים של מבצעים וסבבים, לא היה מתווה לכל הציבור". מי יקבל פיצוים ומי לא? כל התשובות בראיון המלא

צחי אפרתי | (3)

המלחמה גרמה לעול כלכלי כבד עבור בעלי עסקים רבים בארץ. מתווה הפיצויים  של משרד האוצר נותן  מענה מסוים, אבל האם הוא מספיק? מי יקבל פיצוים ומי לא? וכמה כסף אם בכלל יקבלו בעלי עסקים במרכז הארץ?  רו"ח (עו"ד) גיא רשטיק שותף מיסוי ותאגידים ב-BDO, טוען כי "ברשות המסים נתנו הקלה משמעותית לבעלי העסקים בארץ, בנושאי גבייה והגשת דוחות". רשטיק מסביר כי "רשות המסים נתנו הקלה מדהימה שניתן להגיש דוח מס שנתי בסוף חודש ינואר 2024, וזה ייחשב לצורך ההתיישנות כאילו הוגש בשנת 2023".

לצפייה בראיון המלא:

 

 

 

חובות צריך לשלם

ההקלות משפיעות על הריביות?

"לא. אמנם ניתנו הקלות אבל מרוץ הזמן לגביית חובות לא נעצר. אדם שיש לו חוב לרשות המסים, יכול להיות שהיו עיכובים בהליכים, אבל אדם עם חוב לרשות המסים צריך לשלם אותו, אחרת הוא יצבור ריבית והצמדה והריבית היום כידוע גבוהה".

אתה רוצה להגיד לי שהחובות גם במלחמה ממשיכים לצבור ריביות?

"יש הקלות מסוימות כיום, אבל חוב שלא משולם ימשיך לצבור ריבית והצמדה וזה עול משמעותי".

חייל מילואים שנמצא כעת בעזה יצטרך לשלם ריבית על חובות שלו?

"אני רוצה להאמין שיבוא לקראתו, אבל בפועל יהיה קשה לבטל ריבית והצמדה שהוטלה.  בשיחות לא רשמיות נאמר כי ינסו לבוא לקראת מילואימניקים, בפריסה נוחה יותר וכדומה". 

מה עם מתווה הפיצויים?

"מדובר במתווה לא פשוט, יש שיגידו מורכב כי הוא מתייחס לכל הנישומים בארץ, זה אירוע משמעותי ראשון, אולי חוץ מהקורונה בה נתקלנו בהשפעה כלל ארצית של המלחמה".

רשטיק מוסיף כי "כלל הציבור מקבל מהאוצר כאן איזשהו פיצוי והתייחסות, באירועים קודמים של מבצעים וסבבים, לא היה מתווה לכל הציבור".

 

אין פיצוי מלא בכל הארץ

אתה בעצם אומר שהיום כל נישום זכאי לפיצוי?

"המחוקק חילק את הארץ ל-3 אזורים. 7-0 קילומטר מגבול עזה, ועד 9 מגבול לבנון - הם זכאים לפיצוי מלא  - המסלול האדום. במסלול זה הנישום מכין תביעה על הנזקים שנגרמו לו. יש הליך, יש משא ומתן ובתקווה שמגיעים להסכמה, אם לא הולכים להליך משפטי. בעבר  היו פסקי דין על פיצויים בקורונה ובסבבים קודמים בעזה". 

מה קורה בשאר הארץ? 

"יתר האזורים בארץ חולקו ל-2. כלל ארצי שכולל את כל העסקים בארץ, ומסלול כתום שרלוונטי לישובים  שהם במרחק של עד 40 ק"מ מהגדר בצפון ובדרום. בחודש אוקטובר הכניסו לאותה רשימה את אשדוד, ב"ש, יבנה וגדרה, שאומנם הם לא עוטף קלאסי, אבל המחוקק סבר שיש בהם פגיעה כנראה חמורה, ולכן הם זכאים לפיצוי עפ"י נוסחה כמו יתר הארץ אבל בצורה מוגדלת".

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה כסף בעצם מקבלים בפיצויים, ביתר חלקי הארץ לא בעוטף?

"צריך לעשות סדר, העסקים חושבים שעל הפגיעה בהכנסות והרווחים, הם יקבלו פיצוי מלא. זאת אומרת קח לדוגמא עסק שהיה רגיל למחזור של 100 אלף שקל והוא ירד בגלל המלחמה למחזור של 20 אלף שקל, והוא חושב שבמסגרת הפיצויים המדינה תשלים לו את ה-80 אלף שקל שהפסיד אז הוא טועה. הפיצוי יינתן על ההוצאות". 

רשטיק מסביר: "בעצם מה שעמד בפני האוצר הייתה ההנחה אני אעזור לעסק להחזיק מעמד, היו לכם פחות לקוחות, פחות הכנסות, אבל הוצאת עדיין הוצאות, אומרת המדינה אני אתמוך בך על מנת שתוכל להתקיים". 

וזה נותן מענה?

"זה תלוי בסוג העסק, עסק עם מעט עובדים וקצת הוצאות יקבל פיצוי מאוד נמוך, וזה לא יפצה על הנזק. קח לדוגמא רופא מילואימניק שנמצא כעת בעזה, יש לו מרפאה והוא לא קיבל קליינטים מאז תחילת המלחמה. הפיצוי שיקבל לא יכסה אפילו לא עשירית ממה שהפסיד".

 

צריך להיות אופטימיים

מי כן יהנה מהמתווה?

"צריך להיות אופטימיים, גם האוצר הלך כברת דרך לטובת העסקים, עסקים עתירי הוצאות כמו מסעדות, אולמות אירועים, שיש להם המון עובדים והמון הוצאות של מזון, הם יוכלו לקבל פיצוי של עד 1.2 מיליון שקל על החודשים אוקטובר ונובמבר ואולי דצמבר באזור הכללי של כל הארץ, ועד 2.5 מיליון באזור המיוחד, אבל זה כרגע רק על אוקטובר, שם עוד צריך על החודשים הבאים החלטה. הסכומים הלו הם התקרה המקסימלית, וזה יכול להיות פיצוי מהותי".

מה היחס?

יש התייחסות לשכר העבודה, לא מצפים שהמעסיקים  יספגו את כלל העלויות. לדוגמא עובדים מפונים מהדרום והצפון, את העובדים הללו, רוב המעסיקים לא היה להם לב ורצון לא לשלם להם שכר. האוצר פרסם מיד עם התחלת המלחמה וקבע כי תשלום שכר למפונים, המדינה תכסה עד תקרה של פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק, דהיינו עד 30 אלף שקל".

מה הפיצוי על נזק ישיר לעומת הפיצוי על נזק עקיף?

"מתווה הפיצויים הוא הפיצוי על נזק עקיף, נזק שקרה בעקבות המלחמה אבל לא כתוצאה מפגיעה ישיר בעסק של טיל, רקטה וכדומה. נזק הישיר לא  הצריך חקיקה, הוא קיים בחוק. חוק מס רכוש, חוק ישן משנות ה-70 שנותן פתרון לעסק שנפגע כתוצאה מהמלחמה, באופן ישיר. לדוגמא נפל טיל על העסק, אתה פותח תביעה, שולחים מס רכוש, מגיע שמאי ובודקים את הנזק הישיר. לדוגמא במלחמה נהרס מפעל נירלט שנשרף כולו. מס שבח בודק את הנזק ואמורים לקבל את תמורת הנזק המלא.

טיפ נוסף לבעלי עסקים

"הטיפ שלי זה להיות ישרים. נתקלים לעמים במקרים של כל מיני משחקים, בהם נוקטים בעלי עסקים,  יש כאלו שאומרים אני אדחה את הוצאת החשבונית, אגדיל משכורת באופן פיקטיבי, וכו'. צריך לזכור וראינו את זה בקורונה, לזכותה של רשות המסים נאמר שהיא שומרת על קופת המדינה, היא בודקת". 

רשטיק מסביר "יש מתווה פיצוים, אבל אסור לשחק, אם הפיצוי אמיתי אתה תקבל, אבל אם תיצור פיקציות אתה עלול בסוף להחזיר מקדמות שקיבלת ולשלם קנסות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בממשלה חמסו וגזלו את כל הכסף...לא נשאר כלום (ל"ת)
    הרב קוקו 13/01/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 13/01/2024 00:58
    הגב לתגובה זו
    האטימות של הממשלה קורעת לב. נתניהו מחלק מזוודות כסף לחמאס ומפזר כספים קואליציוניים לפרזיטים החרדים.
  • 1.
    אלעד 12/01/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הם רק מדברים לא הכניסו לי לעסק שקל, כבר שלושה חודשים מחכים ל10 אלף שקל עלובות , כוסות רוח למת וגם את זה הם לא נותנים, זה "בטיפול". יאלללהה כולם נוכלים גם התקשורת וגם משרד האוצר. לא בונים עליכם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).