משקיעים מסחר בורסה שוק ההון עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

דוח פאהן קנה: ירידה של 62% בהיקף העסקאות בישראל; האמריקאים שולטים

ישראל ירדה שני מקומות ביחס למדינות ה-OECD. הדוח מצא כי המשקיעים האמריקאים מובילים בהשקעות בחברות ישראליות עם היקף של כ-4.7 מיליארד דולר. עוד הוא מצא, שהבורסה הישראלית מדשדשת עם עלייה של 3.8% בלבד והנפקה בודדת. מנכ"ל פאהן קנה: "בשוק הפרטי חזרנו שנים רבות לאחור"

איציק יצחקי | (2)

המשקיעים האמריקאים מובילים בהשקעות בחברות ישראליות עם היקף של כ- 4.7 מיליארד דולר. מספר העסקאות בישראל חווה ירידה של כ-62% ביחס לאשתקד והבורסה הישראלית מדשדשת - כל הנתונים האלה מגיעים על רקע השנה הלא פשוטה שחווה המשק הישראלי בשנת 2023, במסגרת הדוח השנתי של פאהן קנה Grant Thornton Israel. במסגרת דו"ח העסקאות השנתי של החברה, בפאהן מעריכים כי אי הוודאות הגלובלית צפויה להצטמצם לאורך התקופה הקרובה. בנק ישראל הוריד את הריבית ב- 0.25%, ובהתאם לשקלול תחזיות אנליסטים - הורדת ריבית בישראל ובעולם צפויה להימשך באופן הדרגתי עד לרמה של כ- 3.25% בתחילת שנת 2026. בהתאם להערכות, גם האינפלציה בישראל ובעולם צפויה להמשיך ולהתמתן בסוף שנת 2024. צמצום אי הוודאות הגלובלית הביא להתאוששות בשווקים העולמיים. אך על אף זאת, מהדו"ח עולה כי הבורסה הישראלית מדשדשת עם עלייה מתונה של 3.8% בשנה החולפת. לעומת זאת, בעולם נרשמו עליות משמעותיות; מדד 50 EuroStoxx עלה מתחילת השנה בכ- 17%, מדד יפן - 225 Nikkei עלה בכ- 28%, ומדד ארה"ב - 500 S&P עלה בכ- 24%. בנוסף, הבורסה הישראלית עומדת במקום גם בכל הקשור לעסקאות IPO עם הנפקה בודדת בכל שנת 2023 לעומת 13 הנפקות אשתקד, ואחרי שיא הנפקות של 94 הנפקות ב-2021. הירידה בעסקאות ה-IPO היא על רקע האי וודאות הכלכלית שהולידה המהפיכה המשפטית והמצב הביטחוני המורכב שישראל מתמודדת איתו.   עוד מגלה הדו"ח, כי גם בשוק הפרטי חזרנו שנים רבות לאחור. מספר העסקאות בשנת 2023 עמד על 277 עסקאות, בדומה למספר העסקאות בשנים 2016-2018 אך ההיקפים נמוכים משמעותית: כ- 10.8 מיליארד דולר ב2023  לעומת היקף של כמעט פי 3 בשנת 2022. היקפי הגיוס הנמוכים עשויים ללמד על צפי להעמקת קשיי המימון של החברות בשנה הקרובה. נתון מעניין נוסף מגלה כי היקף העסקה הממוצע נאמד בכ-39 מיליון דולר שהוא מהנמוכים בקרב מדינות ה- OECD (מקום 32 מתוך 38). בפאהן קנה מעריכים שנראה שקיימת הפנמה שחברות צריכות לגייס גם בשוויים נמוכים יותר.   האמריקאים משקיעים בישראל לא רק בביטחון. בשנת 2023 המשקיעים האמריקאים מובילים בהשקעות בחברות מטרה ישראליות עם 138 עסקאות בהיקף של כ- 4.7 מיליארד דולר, כשאחריהם המשקיעים הישראלים עם 97 עסקאות בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר, ובמקום השלישי מדורגים המשקיעים הבריטים עם 20 עסקאות בהיקף של 0.6 מיליארד דולר.   לאור אי הוודאויות המקומיות ישראל צנחה 2 מקומות ביחס למדינות ה-OECD. על אף האמור, ישראל עדיין ממוצבת במקום מכובד בקרב מדינות ה- OECD ביחס לגודלה. עוד עולה מהדו"ח כי נכון לשנת 2023, חלק ניכר מהשקעות של משקיעים ישראלים  (כ-55%) נעשו בעסקאות מחוץ לישראל ובעיקר בארה"ב ואירופה. בפאהן קנה מציינים כי אסטרטגית הפעילות הגלובליות מסייעת להקטנת הסיכונים המקומיים שהחריפו בשנת 2023  ויכולה לסייע בהקטנת אי הוודאויות המימוניות, התפעוליות וניהול ההון האנושי. הקטנת אי הוודאויות התפעוליות  יכולה לכלול את הרחבת הפעילות לחו"ל וקרבה ללקוחות בשווקי היעד ושווקי ההון; חשיבות הגלובליות בעיני החברות והמשקיעים הישראלים עולה גם מדו"ח שפורסם לאחרונה ע"י רשות החדשנות לשנת 2023 שם נמצא כי החברות שמעל 30 עובדים צפויות להגדיל את מצבת העובדים שלהן בחו"ל.

רו"ח שלומי ברטוב, שותף מנכ"ל בפאהן קנה יועצים Grant Thornton Israel: "בעשור האחרון ישראל תלויה כלכלית בעולם הגלובלי. ישראל אינה "כלכלת אי" ולא יכולה להיות כלכלה מבודדת ולכן מעמדה העולמי ויחסיה עם המדינות המפותחות ובעיקר האמריקנים, כל שכן בתקופת מלחמה - חשובים מאין כמותם. חברות ההייטק והטכנולוגיה מהוות עבורנו צוהר חשוב לעולם העסקאות הגלובלי וחשוב שהמדינה תתמוך תפעיל תוכניות לתמיכה בחברות ההיטק והטכנולוגיה, שכן העסקאות בסקטורים האלו הן שיגרמו לצמיחה גדולה שתאפשר למדינה להנות מכספי המסים בארועי אקזיטים עתידים. "למרות שירדנו שני מקומות ביחס למדינות ה-OECD בהיקפי העסקאות, עדיין נותרנו שחקן משמעותי בעולם המערבי, וביחס לתל"ג. בשנה הקרובה השווי של חברות ההייטק צפוי להיות יותר נמוך. חברות צריכות ללמוד להתפשר, ולהפנים שחברות רבות יגייסו בסכומים נמוכים יותר. לצורך כך חברות ידרשו להתאים את המודל העסקי ולהתאים את סכומי הגיוס וכן להשתמש בכלים פיננסים לגיוסי הון גם אם זה אומר שהן תצטרכנה לבצע גיוסים בשווי נמוך מהשווי הקודם שלהן (DOWN ROUND) על מנת שתוכלנה להחזיק את עצמן מעל המים בתקופה מאתגרת ובכך לחזור לשוק בשנים היותר טובות".  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן בדימוס 07/01/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה מיד עם תום המלחמה. ועד לאיפה הריבית תגיע
  • 1.
    אמריקה מחזיקה אותנו למטה. גם כלכלית וגם ביטחונית (ל"ת)
    שרול 07/01/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.