אנחנו חוזרים על זה בכתבות רבות, ונחזור גם פה וגם בעתיד כי זה הבסיס בעולם ההשקעות - סיכון וסיכוי הולכים ביחד. אם מציעים לכם תשואה מטורפת (גם מחוץ לשוק ההון - כל מיני הצעות מפתות בנדל"ן וכו'), תאטמו אוזניים ותבינו שמי שמולכם הוא שרלטן או שהוא בעצמו לא יודע. כדי להשיג תשואה גבוהה צריך להסתכן. 

כלל שני חשוב בהשקעות - בטווח הארוך מניות מספקות תשואה עודפת על פני איגרות חוב. יש לזה הוכחה היסטורית, ויש לזה גם רציונל אקדמי - משקיעים במניות רוצים פיצוי על הסיכון שלהם - הפיצוי הוא התשואה העודפת. אלא שלמרות שכל המחקרים (למעט על הניקיי ביפן) מוכיחים שאם נכנסתם לשוק המניות (והתזמון לא משנה) ל-20 שנה, הרווחתם מעל איגרות החוב - סדר גודל של 7%, קחו בחשבון שאף אחד לא באמת יודע שזה יימשך. מעריכים שכן, לא בטוחים.

מסקנה משני הכללים האלו - צעירים אמורים להשקיע במשקל גבוה במניות. טווח הזמן הארוך מאפשר להם לספוג מפולות והם צפויים לראות תיקון אחרי הירידה. זה לא אומר שמבוגרים לא צריכים להשקיע במניות, כל אחד והיקפי הכספים והנכסים שיש לו בצד והיכולת האישית שלו לספוג הפסדים ובכלל - תוחלת החיים עולה וגיל הפרישה עולה. לא בטוח שבגיל 60 צריך להפחית השקעה במניות ואגב - בעולם משקיעים במניות יותר מאשר בישראל. 

חיסכון והשקעה תויים גם בסוג החוסך ושנאת הסיכון שלו. יש מיליונרים שלא מסוגלים להפסיד 5,000 שקל והם צריכים להשקיע בשוק הסולידי. יש תפרנים צעירים שהפנסיה שלהם כולה במניות. 

• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלל נוסף הוא הפיזור. מי שלא מבין-מתמחה בשוק ההון, צריך להשקיע דרך הגופים המנהלים בקרנות נאמנות, גמל ועוד והם כבר מפזרים את הכספים שלו בין אפיקים שונים; או לפזר בעצמו. אפשרות טובה לרבים היא מכשירים פאסיביים - מכשירים עוקבי מדדים. רגע לפני ההשקעה, אתם צריכים לענות על שאלון צרכים בבנק או בבתי השהקעות (יש גם באינטרנט) ויבנו לכם תיק קרנות או תיק השקעות שעונה על הצרכים שלכם. אגב, זה נכון לרוב האנשים, אבל מי שרוצה להתעשר צריך לזנוח את כלל הפיזור ולהתמקד בהשקעות שהוא מאמין בהם, אחרי בדיקה, ניתוח. כלומר, מי שמוכן להשקיע זמן, משאבים, לקרוא, לנתח, יכול להרוויח יותר, אבל זה נכון לחלק קטן מהציבור. 

ההשקעות שלכם הן לרוב גם לטווח הקצר (לרוב קרנות נאמנות וקרנות סל), וגם לטווח הבינוני והארוך (פנסיה, גמל, השתלמות). אתם צריכים להסתכל על כל החסכונות וההשקעות שלכם כשאתם מקבלים החלטת השקעה, כי אם הפנסיה שלכם כולה במניות, אז מאוד ייתכן שאת ההשקעות לטווח הקצר צריך להשקיע באופן סולידי יותר. יש עירוב שיקולים וחייבים להסתכל על כל המכלול.

כל משקיע, חוסך והפיזור ורמת הסיכון שלו. כל מקרה לגופו. ההשקעות תלויות בנכסים האחרים שלכם, זה תלוי גם לכמה זמן אתם משקיעים, זה תלוי גם ביכולת ההשתכרות שלכם ועוד.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

ככלל - השקעה היא לטווח ארוך. אם אתם נכנסים למניות לטווח הקצר, זה הימור, אבל ברור שיש לאנשים השקעות לטווח קצר. אז מה לעשות בכסף? תלוי בעד כמה הוא חשוב-נדרש, למתי, מה יש בחסכונות לטווח ארוך ועוד. הסיכון להשקעה בשנה הוא גדול, אבל אתם גם מקבלים סיכוי גבוה לתשואה. 

 

איך להשקיע ב-2024? הקונסנזוס: לקנות, לקנות, לקנות

בדיוק לפני שנה היינו במיעוט. כשכולם חשבו שהשוק יצנח, חשבנו שמי שייצא מהשוק יפסיד. הפעם הקונסנזוס הוא לעליות - לקנות לקנות לקנות. תקנו בתל אביב, תקנו בוול סטריט, הכול יזנק, הכול יעלה. 

מסבירים לנו שהריבית תרד וכשהיא יורדת איגרות חוב עולות והמניות הופכות לאטרקטיביות. הכול נכון, אבל זה כבר גלום במחירים, לפחות חלקית. 

השווקים ב-2023 התנתקו מהסיכונים העולמיים. מלחמה אצלנו, מלחמה באוקראינה, מתיחות גוברת בין סין לטייוואן. השווקים טסו והשאירו את כל הבעיות בצד. יש סיכוי טוב שהם צודקים, שווקים נוטים להיות חכמים יותר כי הם משקללים את חוכמת ההמונים, אבל האם זה ייתכן שהשווקים בעולם בשיא בהינתן כל הסיכונים האלו?

מכפילי רווח גבוהים מהממוצע הרב-שנתי

התשובה נמצאת ברווחי החברות. מכפילי הרווח החזויים ב-S&P 500 לשנה הבאה הם 21-22. מכפיל הרווח מבטא בעקיפין את התשואה למשקיע. מכפיל רווח של 21 הוא השווי של החברות חלקי הרווחים. מכאן שהרווחיים חלקי השווי הם כ-4.8%. 

הריבית היא מעל 5% והיא אכן צפויה לרדת, אבל בעולם שבו באג"ח מקבלים 4%, תשואה של 4.8% במניות נחשבת טובה? לא. הפער היסטורית גבוה יותר. הסיכון במניות מחייב פער גדול יותר למרות שבחברות יש צמיחה כך שהרווחים ימשיכו לעלות ומכפילי הרווח לרדת. 

מעבר לכך, מדובר במכפילי רווח גבוהים מהממוצע הרב שנתי. מדד ה-S&P לא זול, אם כי הוא גם לא יקר. האנליסטים בוול סטריט צופים שישבור את רמת ה-5,000 בחודשים הבאים, זה אולי ייתכן, אבל זה לא רק הכלכלה. 

המדד הזה שמכיל את שבע המופלאות - אפל, מיקרוסופט, אמזון, מטא-פייסבוק, אלפאביית-גוגל, אנבידיה וטסלה, הפך להיות כל כך נוצץ ואטרקטיבי בעיני הציבור והיועצים למינהם, שהוא נהנה מביקושים גדולים למכשירים העוקבים אחריו. המכשירים האלו רוכשים מניות באופן אוטמטי וכך מעלים את המחירים - זה קוסם לציבור שרואה את המדד מזנק והם רוכשים עוד מכשירים עוקבים וחוזר חלילה. אלו רכישות שמניעות את עצמן גם בזכות שיטת העבודה של המכשירים הפאסיביים שנקראים גם מכשירים "טיפשים" מהבחינה שאין בהם ניהול כספים ובחירת מניות ואג"ח, אלא מעקב אוטומטי-טיפש אחרי מדד.

עם זאת, ברגע שהמדד הזה עלה ב-24% בשנה האחרונה ו-10% בשנה בעשור האחרון, הוא התנתק מהממוצע הרב שנתי שלו של כ-7%. אז יהיו כאלו שיגידו, זו המהפכה הטכנולוגית, התשואה העודפת תמשיך לעלות, אבל בהינתן הקפיצה החדה במחירים ומכפיל הרווח הלא זול, הסיכון בהשקעה במדד עולה.

 

הבורסה בת"א תלויה במניות הבנקים והנדל"ן

מנגד, השוק המקומי - המדדים בתל אביב נסחרים נמוך, אבל הם מוטים מאוד למניות בנקים שהם מכשיר פיננסי שנשלט על ידי המפקח על הבנקים שקובע את הרווחים שלהם ומאפשר להם עכשיו, בתקופה הקשה, לדחות הלוואות מבלי לרשום הפסדי אשראי. זו מתנה אחת, אבל רק שתבינו עד כמה כללי המשחק מול הבנקים הם אחרים הנה דוגמה קטנה - הלוואות בערבות מדינה. ההלוואות האלו מיועדות לעסקים שמבקשים ועוברים בדיקה והסיכון בהן הוא אפסי כי המדינה ערבה. ההלווואות האלו ניתנות בריבית גבוהה יחסית (בחודש האחרון הורידו אותה), והן יוצרות לבנקים רווח כפול - הראשון הוא הרווח הרגיל מההלוואה הזו. השני הוא הביטחון שבהלוואות קודמות של העסק. 

כאשר עסק לוקח הלוואה כזו, הבנק מבטיח את החזר החוב של ההלוואות הקודמות. מה שקרה כאן בעצם זה הלוואות לעסקים בערבות מדינה שבעיקר עזרו לבנקים. 

וכל זה כדי להמחיש שהשוק המקומי המוטה למניות בנקים תלוי מאוד ברגולטור וזה רוצה לשמור על הבנקים. הטענה היא שהוא שומר על היציבות, זה נכון, אבל הכלי שלו לשמר יציבות הוא רווח, רווח מוגזם וחסר פרופורציה לבנקים. בנק ישראל צריך לדאוג לרווחת הציבור עוד לפני שהוא דואג לרווחת הבנקים. הבנקים יכולים להרוויח חצי ועדיין להיות יציבים. יש הפקרות ברווחים שלהם בגלל חוסר תחרות. על חוסר התחרות אחראי בנק ישראל. 

כל עוד הרווחים של הבנקים לא ייפגעו, הבורסה כאן נראית זולה. הבנקים במכפיל רווח של 6-7, הם יסבלו מההאטה על רקע המלחמה, אבל מי שיקבע את כיוון מניות הבנקים והבורסה בכלל הם הנגיד והמפקח על הבנקים. 

הטייה נוספת של הבורסה היא למניות הנדל"ן. הן לא זולות, הן גם לא יקרות. הריבית שצפויה לרדת תעזור לתמחור שלהן לעלות, אבל זה לא יהיה בוננזה גדולה. 

 

דיפנס, דיפנס, דיפנס

בשורה התחתונה - המניות הן תמיד המשחק הכי טוב בעיר, אלא ששוקי המניות נכנסים ל-2024 עם תמחור לא זול ועם סיכונים שעלולים להתפתח. הזירה אצלנו וזירות אחרות יכולות להשפיע במהירות על שוק הסחורות, המניות ושערי החליפין. 

מנגד, כולם בקונספציה ששנת בחירות נהדרת לשווקים. ככה היה גם בעבר, אז למה שהפעם הבחירות בארה"ב לא יעשו את העבודה לשווקים?. בינתיים מתמודד הנשיא ביידן שעם כל האהדה כלפיו, לא בטוח שיכול לעשות עוד קדנציה, ומולו מוביל דונלד טראמפ שלמרות שהוא היה טוב לכלכלה בקדנציה הקודמת, הבנאדם עם עבירות שמולן החשדות נגד נתניהו הן בדיחה. ניקי היילי עשויה להפתיע במרוץ, אבל ארה"ב הגדולה והחזקה, זו תדמית נוצצת שמחביאה הרבה עיוותים, אי שוויון ובעיות חברתיות מתחת לפני השטח. בחירות עלולות להציף אותן. סיכוי נמוך ועדיין - וול סטריט לא חסינה מהשיגעונות של הפוליטיקאים שלה. 

אז לא צריך להמר על שנה טובה בזכות בחירות ולא שנה רעה בגלל בחירות. זה עוד נתון חשוב, רק שקשה להבין לאן הוא ייקח את השווקים כשגם אצלנו יש סיכוי לשנת בחירות. אצלנו זה נראה רע - בחירות זה המשך הטבות למקורבים ובכלל - זריקת כספים לציבור. על מה ולמה נותנים למילואימניקים בעורף מענקים של 5-6 אלף שקל בחודש? למה עסקים עדיין לא קיבלו את מענק אוקטובר? אין שם מבוגר אחראי בשנים רגילות, ובשנת בחירות, כשהאחריות בכלל נעלמת, תהיה הפקרות. 

וזה מוביל לשורה תחתונה קצת שונה משנים קודמות. יותר זהירה. משקיעים לטווח ארוך לא צריכים לעשות כלום בתיק ההשקעות שלהם. משקיעים לטווח קצר ובינוני צריכים להיות יותר ערוכים להפתעות. יש ריח של סיכון באוויר, ובזמנים כאלו, מחפשים את הדאונסייד ולא את האפסייד. כלומר צריך לשאול - מה יקרה במצב הגרוע ביותר ולא כמה ארוויח בתחזית הוורודה?

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות מוטה למניות דפנסיביות. יש כמה תחומים שלרוב לא משנה מה קורה הם יורדים פחות ואיתנים יותר מתחומים אחרים - תחום התרופות, תחום הביטחון, גם רשתות המזון באופן מסוים.אלו התחומים שיגדרו את הסיכונים בהשקעה במניות בתיק שלכם. 

חוץ מזה, אגרות חוב הן עדיין מספקות תשואה מרשימה. אתם יכולים לבנות תיק או לקנות קרנות נאמנות שמספקים תשואה של 5%-6% זה לא רע. אם תבחרו באגרות חוב ארוכות ואכן תהיה ירידת ריבית הרווחים שלכם יהיו גבוהים.

זה לא חסר סיכון. יש אפשרות שהריבית לא תרד מהר, ובכלל - אף אחד לא יודע מה באמת יקרה לריבית, אבל תחת ההנחה של רוב הכלכלנים שעוד שנה נהיה בריבית של כ-3.5%, משקיעי אג"ח ירוויחו פעמיים - הם ירוויחו את הריבית השנתית-תשואה שנתית והם ירוויחו מכך שהאגרת חוב תעלה כדי לשקף את הריבית הנמוכה יותר בשוק. יהיו מצבים תחת הנחת הורדת הריבית, שאגרות חוב יזנקו גם ב-10% ואפילו ב-15%.  

אז הפעם אנחנו בוחרים בזהירות ובהתייחסות בעיקר לדאונסיד כי השוק לא זול. בשנה שעברה חשבנו אחרת. אנחנו כמובן לא נביאים, ולשוק חיים משלו. הכל יכול להיות, ונראה שהכי חושב זו גמישות מחשבתית. הדינמיות של האירועים, המהירות שבה שוקים עולים ומתקנים, מחייבים אתכם להיות עם היד על הדופק בהשקעות לזמן קצר. מה שנכון להיום יכול להשתנות בעוד חודש-חודשיים.