גולף אנד קו, בני ברק
צילום: שי אפשטיין
דוחות

המלחמה הובילה את גולף לצעדי התייעלות והתחזית לרבעון הרביעי אופטימית

מכירות הרבעון השלישי של גולף הסתכמו בכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-233 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך פעילות עדיקה הובילה לירידה במכירות מגזר ההלבשה. החברה מעריכה כי למרות המלחמה התוצאות ברבעון הרביעי יקוזזו דרך שורת צעדי התייעלות
איציק יצחקי |

מכירות הרבעון השלישי של קבוצת גולף גולף -0.68% הסתכמו בכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-233 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 11.5%. בחברה מסבירים את הירידה בשל ירידה במכירות עדיקה. השפעת המלחמה על פעילות עדיקה מובילה את הנהלת החברה להוציא לפועל תכנית לצמצום משמעותי בפעילות, לרבות סגירת חנויות, פינוי המרלו"ג ומימוש יתרת המלאי. בנטרול תוצאות עדיקה, הסתכם הפדיון הממוצע למ"ר במגזר אופנת ההלבשה ברבעון השלישי בכ-1.274 מיליארד שקל, לעומת 1.328 ברבעון המקביל - ירידה של 4%.

אחרי הנתונים האלה, יש גם תחזית: החברה מעריכה כי על אף השפעות מלחמת "חרבות ברזל" והירידה במכירות, צפוי ברבעון הרביעי EBITDA חיובי בהיקף של 12-17 מיליון שקל, כתוצאה ממהלכי התייעלות משמעותיים שמובילה ההנהלה. "המלחמה הובילה לירידה במכירות הקבוצה בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 ולנקיטת צעדי חיסכון מיידיים מצד הקבוצה, במטרה לייעל את מבנה ההוצאות ולשפר את הרווחיות", נמסר מהחברה. "במסגרת צעדים אלו הוצאו כ-22% מעובדי החברה לחל"ת, מטה החברה צומצם בכ-30% והופחתו הוצאות השיווק, הפרסום והתפעול. כמו כן, החברה פעלה וממשיכה לפעול לסגירת חנויות מפסידות, השגת הנחות בדמי השכירות המשולמים והתאמת שעות פעילות החנויות ומצבת העובדים להתפתחויות ולשינויים במצב המשק".

בגולף מעריכים כי למרות הקיטון במכירות הקבוצה בחודשים אוקטובר-נובמבר, היא תציג ברבעון הרביעי EBITDA חיובי בהיקף של 12-17 מיליון שקל, בזכות צעדי ההתייעלות וכן בזכות הגידול במכירות במחצית הראשונה של חודש דצמבר. כמו-כן, שנת 2023 כולה צפויה להערכת הקבוצה להסתיים עם EBITDA חיובי, וזאת למרות השפעתן השלילית המהותית של עדיקה ושל המלחמה.

אם נצלול רגע למספרים, נבין מה קרה כאן: הפדיון בחנויות הזהות בשני מגזרי הפעילות ברבעון השלישי הסתכם בכ-151 מיליון שקל, לעומת כ-164 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של ע-8%. הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות הזהות בשני המגזרים ברבעון השלישי עמד על 1.119 מיליארד שקל, לעומת 1.213 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 8.4%.

מכירות מגזר אופנת ההלבשה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-94 מיליון שקל, לעומת כ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניטרול תוצאות עדיקה, הסתכמו מכירות המגזר ברבעון השלישי בכ-84 מיליון שקל. מכירות מגזר אופנת הבית ברבעון השלישי הסתכמו בכ-112 מיליון שקל, לעומת כ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפסד מגזר אופנת הבית ברבעון השלישי הסתכם בכ-2 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-120 מיליון ש"ח (כ-58.2% מהמכירות), לעומת כ-137 מיליון ש"ח (כ-58.9% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מעלייה בשיעור ההנחות ועלייה בשער החליפין הממוצע של הדולר. הירידה קוזזה בחלקה מירידה בעלויות ההובלה הבינלאומית ומשיפור משמעותי בשיעור הרווח הגולמי של פעילות עדיקה, הנובע כחלק מהמיזוג והשינוי הארגוני. ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בהפסד של 11 מיליון שקל לעומת הפסד של 3 מיליון שקל אשתקד. ההפסד הכולל ברבעון השלישי הסתכם בכ-17 מיליון שקל, לעומת כ-10 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד המיוחס לבעלי מניות החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ-17 מיליון שקל, לעומת כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ב-30 בספטמבר 2022 החזיקה גולף רק בכ-60% ממניות עדיקה, ולכן הפסדי עדיקה ברבעון המקביל לא נזקפו במלואם לבעלי מניות גולף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אייל גרינברג, מנכ"ל קבוצת גולף ומנהל העסקים הראשי שלה מסר: "הרבעון השלישי של 2023 התאפיין בירידה במכירות, הנובעת בעיקר מפעילותה ההפסדית של עדיקה. פעילות עדיקה הגדילה את הפסד מגזר ההלבשה בכ-5 מיליון ש"ח ברבעון השלישי והקטינה את הפדיון למ"ר במגזר זה מ-1,274 ש"ח ל-1,247 ש"ח. פתיחת המלחמה והשפעותיה הכוללות על החברה הובילו להחלטתנו לצמצם משמעותית את פעילות עדיקה, כך שהפגיעה בגין עדיקה צפויה להיפסק במהלך שנת 2024 לאור תוכנית התייעלות שהתחלנו לממש בחודשים האחרונים.

התחלנו לממש מהלך התייעלות משמעותי בקבוצת גולף, הכולל מבנה הוצאות רזה יותר ומהודק יותר, אשר כבר החל להשפיע לטובה על הביצועים הכספיים. בין השאר, הקטנו משמעותית את פעילות עדיקה, כולל סגירת רשת החנויות שלה, היפרדות ממרבית עובדיה ופינוי המרלו"ג. הקטנו משמעותית את מטה החברה, צמצמנו הוצאות פרסום ושיווק, וכמו כן אנו פועלים לסגירת חנויות הפסדיות והתאמת הסכמי השכירות בחלק מהנכסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?