אנומליה בשערי הריבית הריאלית בין ישראל למדינות מפותחות אחרות
מאז ומתמיד לימדו אותנו לחיות בתחושה שכלכלת ארצות הברית חזקה ויציבה יותר מכלכלת ישראל הזעירה באופן יחסי בממדיה. לראיה, הדרוג הבינלאומי של ארה"ב הינו משלם בעיני חברות הדירוג - SP ו-Moody's (Aaa, AAA,,) אם כי מגמה שלילית בעיני האחרונה ואילו הדרוג המתנדנד של ישראל בעיני SP הנו AA- ונמוך יותר בעיני Moody's ((A1, אך בכל מקרה נמוך משמעותית מזה של ארה"ב. יתירה מזו, כוון ההגירה של מהגרים, מחפשי שיפור כלכלי, הנו כמעט חד צדדי.
למרות זאת, מזה כשנה סבור שוק ההון, לפחות הישראלי, אחרת.
הפערים בשערי בריבית הנומינליים מוסברים ברמות שונות של האינפלציה הצפויות בכל מדינה, עובדה שבאופן הגיוני מסבירה את פער שערי הריבית הנומינליים. לעומת זאת פערים בשערי הריבית הריאליים מבטאים יותר מכל את היחסיות הכלכלית הריאלית בין ישראל לארה"ב ויש לה גם השלכות על שינויי שער החליפין.
הגרף הבא מציג את התנהגות שערי הריבית הריאליים בשתי המדינות ב-750 ימי המסחר האחרונים (כשלוש שנים) לטוח של עשר שנים. הקו האדום מייצג את שערי הריבית הריאליים לעשר שנים בארה"ב ואילו הקו הכחול מייצג את ישראל. ניכר כי לפני כשנה ירדו שערי הריבית הריאליים בישראל מתחת לאלו שבארה"ב בניגוד לכל הגיון כלכלי. בצ'כיה למשל, שדרוגה דומה לזה של ישראל, שער הריבית הריאלי, לפי דווחי הבנק המרכז, עומד על 3.99% שהיא גבוה מזה שבארה"ב ובוודאי גבוה מזה שבישראל.
מה יכולים להיות ההסברים לכך?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. לחצי היצע וביקוש בשוק האמריקאי. בשנה האחרונה עמדה ארה"ב בפני העובדה שכמות החוב הלאומי הגיע לתקרה המותרת לפי חוק. אומנם התקרה העלתה לאחרונה, אך נוצר חוסר איזון בשוק כאשר ההיצע (הנפקות חוב של הממשל) גדלו באופן ניכר ואילו הביקוש נותר בעינו. תופעה זו באה לידי ביטוי בחולשה ניכרת של העדר ביקוש במכרזים האחרונים של הממשל האמריקאי. כמעט בכל המכרזים הן של Treasury Bills והן של Treasury notes והן של TIPS היה השער שנסגר נמוך משער השוק (כלומר התשואה לפדיון גבוהה יותר).
2. שוק האג"ח הממשלתי בארץ דליל ביותר עקב העובדה שלחלק מהמשקיעים המוסדיים אין עניין בשוק בשל העובדה שהממשלה מעניקה להם תשואה מובטחת גבוהה על כ-30% מתיקם, לפיכך ניתן לטעון שההיצע השוטף בשוק נמוך דבר המעלה את מחירי האג"ח הנסחר.
3. שיעור החוב הלאומי האמריקאי מהתוצר עומד על 123%!!! ואילו בישראל עומד שיעור החוב על 61% בלבד. לו ממשלת ארה"ב וישראל היו חברות עסקיות היה דרוג החוב של ארה"ב נמוך מזה של ישראל.
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
תהיה הסיבה אשר תהיה, פערי ריבית ריאליים שליליים ביחס להגיון הכלכלי חייבת להיות תופעה זמנית, שכן לאורך זמן אסטרטגיה רציונלית תהיה לקנות אג"ח ממשלתי אמריקאי (TIPS) ולמכור בחסר אג"ח ממשלתי ישראלי צמוד מדד. הפער כיום עומד על כמחצית האחוז, בעסקה שהיא כמעט חסרת סיכון.
מה יכול לקרות, שיצדיק עסקה מעין זו?
1. שערי הריבית בארה"ב ירדו באופן ניכר עקב התמתנות נמשכת בשיעור האינפלציה והתחושה שהבנק הפדרלי יוריד את שער הריבית המוניטרית. לכן, בשל הקורלציה הגבוהה בין שערי הריבית הריאליים והנומינליים (כמעט 0.97) ירדו גם שערי הריבית הריאליים באופן ניכר. הצפי הנו לירידה של תשואות ה- TIPS לעשר שנים לרמה של 1.1-1.3 כפי שהיו באפריל 2023. לעומת זאת, אי הוודאות הכלכלית בישראל ודלילות שוק האג"ח הממשלתי יותירו את תשואת האג"ח ברמה של 1.2-1.3.
- 1.הגרף מימין לשמאל או רגיל? (ל"ת)דדדד 27/12/2023 10:38הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?