בנימין נתניהו אמיר ירון
צילום: עמוס בן גרשום /לעמ

הגירעון ממשיך לגדול: 3.4% בנובמבר, יגיע לכ-4% מהתוצר השנה

לפי נתוני החשב הכללי, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 62.3 מיליארד שקל, 16 מיליארד מהם רק בנובמבר, בעקבות המלחמה. בנובמבר שעבר עמד הגירעון על 1.7 מיליארד בלבד. ומה יקרה ב-2024?

איציק יצחקי | (6)

כצפוי: הגירעון בשנת שנת 2023 יהיה גבוה ממה שהוערך תחילה, זאת בעקבות הוצאות המלחמה. לפי נתוני החשב הכללי יהלי רוטנברג, הוא יגיע ל-4% מהתוצר.

נתוני הגירעון (משרד האוצר)נתוני הגירעון מדצמבר 2019 ועד היום (משרד האוצר)

מנתוני תקציב המדינה לחודש נובמבר עולה כי הגירעון המצטבר עד נובמבר הגיע ל-3.4% מהתוצר - 62.3 מיליארד שקל. זוהי עלייה של 0.8% בהשוואה לחודש הקודם בו החלה המלחמה. הגירעון בנובמבר הסתכם ב-16.6 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד.

על פי ההעכות, הגירעון ב-2024 צפוי גם הוא להיות גבוה. זה יקרה גם אם המלחמה תסתיים בחודש הבא, משום שלתקציב של השנה הבאה לא חושבו מיליארדי שקלים שישולמו בשנת הכספים הבאה כפיצוי לבתי המלון, למפונים ועוד.

מתחילת השנה קיים גירעון מצטבר של כ-43.8 מיליארד שקל. החודש נרשמו הוצאות של כ-46.9 מיליארד שקל. הגידול בהוצאות נובע בחלקו מהוצאות ישירות בגין המלחמה הנאמדות החודש בכ-5.8 מיליארד שקל והקדמות תשלומים לספקים, וזאת כחלק מהתמיכה בפעילות המשק.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-445.3 מיליארד שקל, מתוכם כ-7.1 מיליארד שקל כהוצאות מלחמה ישירות, לעומת כ- 399.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-11.5% למול התקופה המקבילה אשתקד). בנוסף, בחודש נובמבר נרשמו הכנסות של כ-30.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אורית 11/12/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
    לך
  • 3.
    לוריא 10/12/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    מי שלא תורם לצבא, לא יקבל שקל.
  • 20 מיליארד כל שנה פנסיות תקציביות - חצי מהגירעון (ל"ת)
    המגיב 11/12/2023 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עדיף גרעון בלי חמאס (ל"ת)
    אלון 10/12/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה הפתרון של ביבי (ל"ת)
    עוד כסף לחרדים 10/12/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 11/12/2023 19:52
    הגב לתגובה זו
    20 מיליארד - פנסיות תקציביות -- חצי מסך כל הגירעות השנתי
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.