דניה סיבוס רשמה עליה בהכנסות, אבל מזהירה ממצב ענף הבנייה
הלכה הריבית, באה המלחמה. בניין בבניה (שלומי יוסף)
זוהי אות מצוקה. "המלחמה הביאה לצמצום היקף הפעילות של החברה, זאת בין היתר כתוצאה מגיוס משמעותי של חלק מעובדי החברה ללחימה, איסור העסקתם של עובדי הרשות הפלשתינאית, פתיחה חלקית של אתרי הבנייה בתקופה הראשונה של המלחמה, מחסור בעובדים זרים אשר חלקם עזבו לארץ מוצאם והיעדר פעילות או פעילות חלקית של קבלני משנה וספקים של החברה", הבהירה החברה בדוח. "הצמצום בהיקף הביצוע וההשלכות הצפויות בשל כך על יכולת החברה לעמוד בלוחות הזמנים, על עלויות הפרויקטים ועל פעילות החברה, טרם ידועות ותלויות במידה רבה במשך הלחימה ובאפשרות להתרחבותה".
בחברה מדגישים גם את הבעיות שנוצרו בענף, כמו נטישת הפועלים, האתרים הסגורים והפיצוי החלקי. "נכון למועד דוח זה, המדינה טרם גיבשה מתווה הנותן מענה לבעיות שנוצרו בענף הבניה והתשתיות בשל המצב המלחמתי, ולדעת החברה, נראה כי המתווה המתגבש, בשלב זה, אינו נותן מענה מספק לענף. לאור האמור להערכת החברה, ככל שהמלחמה תמשך וככל ולא יגובש מתווה לתמיכה בענף הבנייה, עלולה להיות לכך השפעה לרעה על תוצאותיה העסקיות לרבעון האחרון לשנת 2023 ולרבעונים העוקבים. יחד עם זאת, לא מסתמן חשש לאיתנותה הפיננסית של החברה, נוכח יתרות המזומנים הגבוהות שלה, והיקף האשראי הזניח", נכתב.
ועכשיו, למספרים: ההכנסות של דניה ברבעון האחרון דווקא עלו לעומת אשתקד. צריך לזכור שהרבעון האחרון נגמר בחודש ספטמבר, כלומר לפני המלחמה. ההשפעה של הריבית ניכרת בו וברור, כפי שהחברה הצהירה קודם, שכל עוד המלחמה תימשך ולא יימצא פתרון הולם לענף הבניה, נראה את התוצאות מהדהדות גם ברבעון הבא. ההכנסות של החברה ברבעון האחרון הסתכמו ב-1.416 מיליארד שקל, לעומת 1.149 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - צמיחה של 23%. ב-9 החודשים האחרונים היא הכניסה 4.123 מיליארד שקל לעומת 3.251 מיליארד אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה נשאר יציב יחסית, 72 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל אשתקד. הרווח התעפולי נותר יציב גם הוא - סביב 57 מיליון שקל ברבעון הזה וגם אשתקד. הרווח הנקי של דניה ברבעון השלישי של שנת 2023 הסתכם בכ-50.4 מיליון שקל, גידול של כ-11% בהשוואה לרווח נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בעקבות התוצאות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך של 40 מליון שקל לבעלי המניות (1.28 שקל למניה).
כדי להבין את מצב הבניה, צריך להסתכל על ההכנות של החברה מבניה למגורים והם עלו מ-430 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-583 מיליון שקל ברבעון האחרון. החברה הזכירה את יתרות המזומנים שלה והן אכן גדלו. 447 מיליון שקל יש לה בקופה לעומת 357 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי עמד על כ-13.5 מיליארד שקל. זאת לעומת צבר של כ-11.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2022. ה-EBITDA של דניה ברבעון השלישי של שנת 2023 נאמד בכ-79.5 מיליון שקל, גידול של כ-7% בהשוואה ל-74.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בסוף הרבעון השלישי של השנה לסך של כ- 56.6 מיליון שקל, זאת לעומת תזרים שלילי מפעילות שוטפת בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המימון נטו הסתכמו ברבעון השלישי בכ-8 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023, הסתכמו הכנסות המימון נטו בכ-20 מיליון שקל. הכנסות המימון נבעו בעיקר מהכנסות מריבית על פיקדונות.
מניית דניה סיבוס נסחרת סביב 100 שקל למניה. השנה עלתה המניה ב-22% והיא נסחרת במכפיל 15. שווי השוק שלה עומד על 3.132 מיליארד שקל. בשלושת החודשים האחרונים, כולל בתקופת המלחמה, המניה נותרה יציבה. צריך לזכור שבשבועיים האחרונים מניות הבניה והנדל"ן דווקא נמצאות בתקופה, כך שלא מדובר בממצא חריג.
יעקב לוקסנבורג, יו"ר דירקטוריון דניה: "גם ברבעון השלישי לשנת 2023, דניה מציגה תוצאות מרשימות ויציבות, הודות לצבר העבודות החזק שלה, איתנותה הפיננסית והעדר החוב התאגידי. מצבה הפיננסי האיתן, הכולל יתרות נכסי מזומן, רכוש קבוע ומלאי מקרקעין ללא חוב בסך של כ- 925 מליון שקל, מאפשר לדניה לבחון לעומק הזדמנויות עסקיות רבות, אותן נבצע בזמן ובמקומות הנכונים לנו, ולמען הגשמת האסטרטגיה העסקית של החברה".
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?
המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11% צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.
מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI.
תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.
גם טבע 0.56% צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44% ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51% ו נובה -8.04% צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
