חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בדרך לאישור: חיילי המילואים יקבלו מינימום של 300 שקל ליום

אושרה לקריאה שניה ושלישית הצבעת החוק הממשלתית להעלאת התגמול למילואימניקים שגויסו במלחמה. ח"כ סעדה בדיון: "הם השכפ"ץ שלנו". כמה כסף יקבל כל חייל מילואים ומה קורה עם מי שיש לו ילדים קטנים?
איציק יצחקי | (4)

300 שקל ליום במקום 215 שקל: ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להעלאת התגמול המינימלי למשרתי מילואים שגויסו לשירות במלחמה. הוועדה האריכה את תוקף הוראת השעה בחודש נוסף, כך שתעמוד בתוקף עד סוף השנה, עם אפשרות להארכה נוספת.

השכר שמגיע לכם ליום מילואים הוא ממוצע של השכר היומי שקיבלתם בשלושת החודשים האחרונים. לוקחים את השכר בחודשים האלו מחלקים ב-90 יום ומקבלים שכר יומי. מתקבל סכום שנמוך מהשכר היומי בפועל שלכם, כי בפועל אתם עובדים 22 ימים, אבל בחישוב כולל, אתם לא אמורים להיפגע כי אתם מקבלים כסף גם על ימי שישי ושבת. 

יועמ"ש הביטוח לאומי עו"ד רועי ישראל קרת הסביר בדיון: "תגמולי המילואים משולמים על בסיס שכרו של המשרת, אבל מי ששכרו נמוך או שהוא אינו משתכר קיבל עד כה כ-215 שקל ליום. הוראת השעה מבקשת להעלות את זה ל-300 שקל ביום. תחילה דובר רק על מי שגויס בצו 8, אבל אנחנו מבקשים כעת להחיל את זה על כל משרתי המילואים במהלך המלחמה".

ח"כ משה סעדה ביקש להצמיד את שכר משרתי המילואים לשכר הממוצע במשק ואמר: "רבים מאותם משרתים שזכאים לתגמול המינימלי הם סטודנטים צעירים שסיימו לאחרונה את השירות והם חוד החנית של הלחימה, השכפ"ץ שלנו. עד 2022 המדינה דאגה להם לשכר הממוצע במשק, לאט לאט זה נשחק והגיע לשכר המינימום ולצערנו אין הרבה אנשים שמגיעים לייצג אותם כנסת". יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר הביע תמיכה בהצמדת שכר המשרתים לשכר הממוצע וציין כי לאחר אישור החוק הנוכחי, שייתן מענה מיידי לצרכי השעה, תפעל הוועדה לקידום המהלך מול משרדי הממשלה".

פזית תדהר ממשרד הביטחון אמרה בדיון: "התיקון הזה הוא חלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, בתקציב של כמעט מיליארד שקל, שמטרתה לתת מענה וסיוע לאנשי המילואים שגויסו בצו 8 בשל המלחמה. חלק נוסף של ההחלטה הוא קרן לסיוע לאנשי מילואים שנגרמו להם נזקים כלכליים, החזרים על כרטיסי טיסה, הפרשי שכר אל מול משרתים שמרכז חייהם ופרנסתם בחו"ל ועוד. הנושא של התגמול המזערי נמצא על שולחנו של המשרד והצבא לא מעט זמן, יש רצון להסדיר את זה וגם הצמדה לשכר הממוצע נדון, מקווים שנצליח לקדם את זה לאחר המלחמה. המטרה הייתה להגיע כרגע לפתרון זמני, ברור שהוא לא מספק אבל עדיף כרגע לקדם אותו לתקופה זמנית מאשר שלא יהיה שום תיקון".

ח"כ משה טור פז, שהגיע בעצמו ישירות משירות מילואים אמר: "בכל פעם שהנושא של הצמדה לשכר הממוצע עלה לדיון משרד הביטחון לא עמד לצידם של אנשי המילואים. אני מצפה ממשרד הביטחון שיהיה הראשון שיעמוד על זכויותיהם של אנשי המילואים ולא שאנחנו נילחם עבורם. ח"כ טור פז הציע כי החל מ-30 ימי שירות, כנגד כל עשרה ימי שירות ישולם למשרת שכר על יום נוסף, בכדי לאפשר לו ימי מנוחה והתארגנות לפני חזרתו לעבודה. נציגי משרד הביטחון הסבירו כי קיימים כבר היום מספר מנגנונים המתגמלים כספית משרתים כנגד שירות מילואים ממושך, החל מעשרה ימי שירות, בהם מענק של כ-5,600 שקל למי שמשרתים מעל 37 ימים בשנה. עם זאת הבהירו כי אם תהיה הימשכות של הלחימה ויעלה כי אלה אינם מספקים מענה מספק למשרתים, יפעל המשרד לגיבוש מענים נוספים". 

לשאלת ח"כ מאיר כהן, פירט נציג אגף התקציבים במשרד האוצר עלי בינג את התגמולים להם זכאי אדם המשרת במילואים חודש ימים, בנוסף לתגמול הבסיסי בגין שירותו: לדבריו יקבל המשרת מענק של 1250 שקל, ומענק אחיד נוסף לכלל המשרתים על סך 1100 שקל. במידה ויש לו ילדים מתחת לגיל 14 – 2000 שקל נוספים וכן תגמול נוסף על שירות ממושך על סך 4230 שקל. בסה"כ, אמר, יקבל המשרת 8,580 שקל, מעבר לתגמול הבסיסי שיקבע על פי שכרו.

קיראו עוד ב"בארץ"

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים התייחס לקרן הפיצויים שתקום מתוקף החלטת הממשלה: "הקרן תוקצבה ב-70 מיליון שקל. קראנו שגם התגמולים למשפחות יכנסו לקרן הזאת ואם כך זה לא יספיק.   גם אחרי צוק איתן הוקמה קרן כזאת של 30 מיליון שקל וחצי ממנה לא מומש בגל תקנון דרקוני שלא אפשר לממש אותה. אנחנו מבקשים להיות חלק מגיבוש התקנון של הקרן הזאת כדי למנוע חזרה של המצב הזה". באשר להצמדת התגמול המזערי לשכר הממוצע במשק אמר: "אנחנו נאבקים על הנושא הזה כבר שנים רבות. משרדי האוצר והביטחון דוחים אותנו בקש ואם הוועדה לא תעקוב אחרי הנושא זה יתמסמס". 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צריך מינימום 400 ש"ח ליום ..למה הקמצנות הזו 300 ש"ח. (ל"ת)
    שישקו 09/11/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל אחד מהחורים האלה לוקחים מאיתנו 3000 ש״ח ליום (ל"ת)
    09/11/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 09/11/2023 22:42
    הגב לתגובה זו
    ולא ניתן לעצור את זה. טריליון שקל עד שכולם ילכו.
  • בא 09/11/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
    סינואר הוא פסיכופת מסוכן ,הם עושים את כול הבלאגן בעולם. זה אתם או הם !! ! הכול אישי.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.