חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בדרך לאישור: חיילי המילואים יקבלו מינימום של 300 שקל ליום

אושרה לקריאה שניה ושלישית הצבעת החוק הממשלתית להעלאת התגמול למילואימניקים שגויסו במלחמה. ח"כ סעדה בדיון: "הם השכפ"ץ שלנו". כמה כסף יקבל כל חייל מילואים ומה קורה עם מי שיש לו ילדים קטנים?
איציק יצחקי | (4)

300 שקל ליום במקום 215 שקל: ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להעלאת התגמול המינימלי למשרתי מילואים שגויסו לשירות במלחמה. הוועדה האריכה את תוקף הוראת השעה בחודש נוסף, כך שתעמוד בתוקף עד סוף השנה, עם אפשרות להארכה נוספת.

השכר שמגיע לכם ליום מילואים הוא ממוצע של השכר היומי שקיבלתם בשלושת החודשים האחרונים. לוקחים את השכר בחודשים האלו מחלקים ב-90 יום ומקבלים שכר יומי. מתקבל סכום שנמוך מהשכר היומי בפועל שלכם, כי בפועל אתם עובדים 22 ימים, אבל בחישוב כולל, אתם לא אמורים להיפגע כי אתם מקבלים כסף גם על ימי שישי ושבת. 

יועמ"ש הביטוח לאומי עו"ד רועי ישראל קרת הסביר בדיון: "תגמולי המילואים משולמים על בסיס שכרו של המשרת, אבל מי ששכרו נמוך או שהוא אינו משתכר קיבל עד כה כ-215 שקל ליום. הוראת השעה מבקשת להעלות את זה ל-300 שקל ביום. תחילה דובר רק על מי שגויס בצו 8, אבל אנחנו מבקשים כעת להחיל את זה על כל משרתי המילואים במהלך המלחמה".

ח"כ משה סעדה ביקש להצמיד את שכר משרתי המילואים לשכר הממוצע במשק ואמר: "רבים מאותם משרתים שזכאים לתגמול המינימלי הם סטודנטים צעירים שסיימו לאחרונה את השירות והם חוד החנית של הלחימה, השכפ"ץ שלנו. עד 2022 המדינה דאגה להם לשכר הממוצע במשק, לאט לאט זה נשחק והגיע לשכר המינימום ולצערנו אין הרבה אנשים שמגיעים לייצג אותם כנסת". יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר הביע תמיכה בהצמדת שכר המשרתים לשכר הממוצע וציין כי לאחר אישור החוק הנוכחי, שייתן מענה מיידי לצרכי השעה, תפעל הוועדה לקידום המהלך מול משרדי הממשלה".

פזית תדהר ממשרד הביטחון אמרה בדיון: "התיקון הזה הוא חלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, בתקציב של כמעט מיליארד שקל, שמטרתה לתת מענה וסיוע לאנשי המילואים שגויסו בצו 8 בשל המלחמה. חלק נוסף של ההחלטה הוא קרן לסיוע לאנשי מילואים שנגרמו להם נזקים כלכליים, החזרים על כרטיסי טיסה, הפרשי שכר אל מול משרתים שמרכז חייהם ופרנסתם בחו"ל ועוד. הנושא של התגמול המזערי נמצא על שולחנו של המשרד והצבא לא מעט זמן, יש רצון להסדיר את זה וגם הצמדה לשכר הממוצע נדון, מקווים שנצליח לקדם את זה לאחר המלחמה. המטרה הייתה להגיע כרגע לפתרון זמני, ברור שהוא לא מספק אבל עדיף כרגע לקדם אותו לתקופה זמנית מאשר שלא יהיה שום תיקון".

ח"כ משה טור פז, שהגיע בעצמו ישירות משירות מילואים אמר: "בכל פעם שהנושא של הצמדה לשכר הממוצע עלה לדיון משרד הביטחון לא עמד לצידם של אנשי המילואים. אני מצפה ממשרד הביטחון שיהיה הראשון שיעמוד על זכויותיהם של אנשי המילואים ולא שאנחנו נילחם עבורם. ח"כ טור פז הציע כי החל מ-30 ימי שירות, כנגד כל עשרה ימי שירות ישולם למשרת שכר על יום נוסף, בכדי לאפשר לו ימי מנוחה והתארגנות לפני חזרתו לעבודה. נציגי משרד הביטחון הסבירו כי קיימים כבר היום מספר מנגנונים המתגמלים כספית משרתים כנגד שירות מילואים ממושך, החל מעשרה ימי שירות, בהם מענק של כ-5,600 שקל למי שמשרתים מעל 37 ימים בשנה. עם זאת הבהירו כי אם תהיה הימשכות של הלחימה ויעלה כי אלה אינם מספקים מענה מספק למשרתים, יפעל המשרד לגיבוש מענים נוספים". 

לשאלת ח"כ מאיר כהן, פירט נציג אגף התקציבים במשרד האוצר עלי בינג את התגמולים להם זכאי אדם המשרת במילואים חודש ימים, בנוסף לתגמול הבסיסי בגין שירותו: לדבריו יקבל המשרת מענק של 1250 שקל, ומענק אחיד נוסף לכלל המשרתים על סך 1100 שקל. במידה ויש לו ילדים מתחת לגיל 14 – 2000 שקל נוספים וכן תגמול נוסף על שירות ממושך על סך 4230 שקל. בסה"כ, אמר, יקבל המשרת 8,580 שקל, מעבר לתגמול הבסיסי שיקבע על פי שכרו.

קיראו עוד ב"בארץ"

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים התייחס לקרן הפיצויים שתקום מתוקף החלטת הממשלה: "הקרן תוקצבה ב-70 מיליון שקל. קראנו שגם התגמולים למשפחות יכנסו לקרן הזאת ואם כך זה לא יספיק.   גם אחרי צוק איתן הוקמה קרן כזאת של 30 מיליון שקל וחצי ממנה לא מומש בגל תקנון דרקוני שלא אפשר לממש אותה. אנחנו מבקשים להיות חלק מגיבוש התקנון של הקרן הזאת כדי למנוע חזרה של המצב הזה". באשר להצמדת התגמול המזערי לשכר הממוצע במשק אמר: "אנחנו נאבקים על הנושא הזה כבר שנים רבות. משרדי האוצר והביטחון דוחים אותנו בקש ואם הוועדה לא תעקוב אחרי הנושא זה יתמסמס". 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צריך מינימום 400 ש"ח ליום ..למה הקמצנות הזו 300 ש"ח. (ל"ת)
    שישקו 09/11/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל אחד מהחורים האלה לוקחים מאיתנו 3000 ש״ח ליום (ל"ת)
    09/11/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 09/11/2023 22:42
    הגב לתגובה זו
    ולא ניתן לעצור את זה. טריליון שקל עד שכולם ילכו.
  • בא 09/11/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
    סינואר הוא פסיכופת מסוכן ,הם עושים את כול הבלאגן בעולם. זה אתם או הם !! ! הכול אישי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).