מספר דורשי האבטלה - 226 אלף איש; מה צפוי בנובמבר?
נתוני לשכת התעסוקה לחודש אוקטובר מבטאים כמובן את הזינוק בעקבות ההוצאה לחל"ת. מספר תובעי האבטלה החדשים עמד על 70 אלף איש, כ-42 אלף איש מתוכם הוצאו לחל"ת. אבל זו תמונה חלקית. לא כל אלו שיצאו לחל"ת מגיעים מיד לסניפי משרד התעסוקה. העלייה במספר הלא מועסקים בפועל גדולה בהרבה.
מחצית מדורשי התעסוקה החדשים הם עד גיל 34, כ-20 אלף בקבוצת גיל 35-50 וכ-11 אלף איש מעל גיל 51. על פי נתונים מעודכנים של ביטוח לאומי מה-1 באוקטובר ועד ה-5 בנובמבר התקבלו בביטוח הלאומי 68,505 בקשות לדמי אבטלה, מתוכן 47,120 של עובדים שיצאו לחל"ת שלא מרצון, 21,385 ביקשו דמי אבטלה מסיבות אחרות כגון פיטורים. ביממה האחרונה התווספו - 4,071 בקשות לדמי אבטלה בביטוח הלאומי, כש-3,955 מהם של עובדים שיצאו לחל"ת שלא מרצון.
מתחילת האסון של ה-7/10/23 הגיעו 66,879 בקשות לדמי אבטלה, מתוכן 47,054 בקשות של עובדים שיצאו לחל"ת שלא מרצון. מתחילת חודש נובמבר התקבלו 17,836 בקשות לדמי אבטלה בביטוח הלאומי, מתוכן 15,767 בקשות של עובדים שיצאו לחל"ת שלא מרצון.
בביטוח לאומי מדגישים כי החקיקה בדבר שינוי מתווה החל"ת עדיין לא עברה - "בימים אלה מתקיימים דיונים גם על שיפורו כשהביטוח הלאומי מבקש להוסיף למתווה החל"ת את המענה למי שהיה מובטל חוזר ולהוסיף לו ימי זכאות, כיוון שכל עובד, מתחת לגיל 40 שהיה מובטל ב-4 השנים האחרונות ויצא בימי הלחימה לחל"ת – זכאותו מתקצרת משמעותית, בנוסף ביטוח לאומי מבקש במתווה מענה לאנשים בגילאי 67 ומעלה".
- ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
- שוק העבודה באוגוסט: 315 אלף משרות נוספו למשק, שיעור האבטלה עלה ל-3.7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דורשי העבודה באוקטובר - 226 אלף איש
עוד עולה מדוח של שירות התעסוקה כי כלל דורשי העבודה באוקטובר מגיע ל-226 אלף איש, כלומר החדשים מגיעים לכשליש. בחודש נובמבר צפוי כי הכמות תגדל. דורשי העבודה עשויים להיות מעל ל-300 אלף איש, חלק גדול מהם הם אנשים שיצאו לחל"ת, אך מנגד - המשק חוזר בהדרגה לפעילות כשבשוע החוף על פי נתוני שב"א וחברות כרטיסי האשראי חלה עלייה בשימוש בכרטיסים ב-6% יותר מהשבוע הקודם ומדובר על ירידה של כ-10%-15% מהמצב לפני המלחמה.- 1.צחי 07/11/2023 10:07הגב לתגובה זוכמו בקורונה. למה לעבוד אם מקבלים בלי לעבוד. חוץ מזה שחלק גדול ימשיכו לעבוד בשחור ויקבלו כפול משכורת כמו בקורונה. מדינה בהפרעה.......
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
