ח"כ משה גפני
צילום: דוברות הכנסת

מתווה האוצר - נתראה בוועדת הכספים

מתווה הפיצויים של משרד האוצר אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, אבל צפוי לעבור מקצה שיפורים בוועדה של משה גפני השבוע בגלל החורים הרבים שעדיין נמצאים בו. הנה השיפורים הבולטים
יניב אנג'ל |

לאחר אישור הממשלה למתווה הפיצויים, ולקראת העברת החוק לוועדת הכספים החל מהיום, אלה חילוקי הדעות והפערים המהותיים שעדיין קיימים במתווה המענקים המעודכן, וידונו השבוע בוועדה.

יניב אנג'ל (עדי ארד)

מה קרה בתקופת החגים? אנג'ל (עדי ארד)

תקופת המענקים

משרד האוצר דוחף שתקופת המענקים תחול לחודשים ספטמבר אוקטובר, וגם נובמבר ודצמבר 2023, זאת בכדי להכניס מימד של ודאות למשק. יחד עם זאת אנחנו כעת רק בתחילת נובמבר ונדרש זמן לביצוע בדיקה, של כדאיות וכלכליות תוכנית המענקים לעסקים. ייתכן מאוד מצב שעסקים רבים שנפגעים, לא ייכנסו לתחולת הזכאות למענקים כעת, וגם בחודשים הבאים. קבלת החלטה כעת עד לסוף דצמבר 2023, ללא אפשרות לביצוע שינויי חקיקה, התאמות ולמידה תוך כדי תנועה, עשויה להיות הרסנית לבעלי העסקים.

הקטנת סף הזכאות למענקים

סף הזכאות למענק נותר ירידה של 25% במחזור ההכנסות בחודש אוקטובר 2023, אל מול התקופה המקבילה ב 2022. בדיונים קודמים נציגי משרד הכלכלה ולשכות מקצועיות נוספות, קראו להקטנת סף הזכאות ל 20%, או יצירת מדרג זכאות נמוך יותר מ 25%, ונראה שבנושא זה ייתכן מחלוקות רבות.

עליית מחירים כללית במשק

עליית הריבית ומדד המחירים לצרכן, הביאו לגל התייקרות והעלאת מחירים בכלל המשק. כך שפעמים רבות עסקים מדווחים שמחזור ההכנסות שלהם גדל, לצד גידול בסך ההוצאות, בין השנים 2022 ו – 2023. עסקים שביצעו העלאת מחירים, הם לרוב אותם עסקים שגם הגדילו הוצאות, וייתכן ולא ייכנסו לתחולת הזכאות למענק.

חבות במס בגין המענקים

חילוקי דעות יהיו סביב נושאי המיסוי בגין המענקים, בשאיפה של בעלי העסקים שלא יחול חיוב במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.

שנת שמיטה בענף החקלאות

ענף החקלאות הוא אחד הענפים שנפגעו הכי קשה מהלחימה. שנת 2022 היית שנת שמיטה ולכן חקלאים רבים דיווח על הכנסות נמוכות בשנת 2022. המתווה המוצע לא נותן מענה לחקלאים המשווים את חודשי הלחימה בשנת 2023, אל מול החודשים המקבילים בשנת 2022 ותקופת השמיטה שהקטינה את הכנסותיהם.

אופן הגשת המענקים

בתקופת הקורונה עסקים רבים ביקשו וקיבלו מענקים על סמך הצהרה, ולאחר כמה חודשים התברר כי לא היו זכאים למענקים, ונדרשו להחזירם. הדבר יצר מירמור רב וקשיים תזרימים רבים לעסקים. המידע בדבר זכאות למענקים קיים במאגרי מידע של רשות המיסים, והציפייה היא שכעת רשות המיסים תהיה יותר אקטיבית ומדויקת ותעזור לעסקים הזכאים למענק, ותאפשר שימוש בטכנולוגיה אפקטיבית יותר.

תקופות החגים

תקופת הזכאות הנבדקת היא השוואה בין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023, אל מול 2022. בשנת 2022 רוב החגים היו באוקטובר, ובשנת 2023 רוב החגים היו בספטמבר, ולכן ייתכן עיוות בהשוואה בין התקופות, עקב כמות שונה של ימי פעילות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).