הקלות לציבור בהחזרי משכנתא, אשראי ובעמלות; התוכנית המלאה בימים הקרובים
עדכון: הבנקים מוותרים על הריבית למילואימניקים ולאוכלוסייה שקרובה לרצועה - אבל מה זה באמת אומר? צר לנו - אבל זה לא מספיק. כנראה שזו "יריית הפתיחה" של הבנקים בעזרה לציבור המדמם; חישוב ביזפורטל - הוויתור של הבנקים לציבור הוא סדר גודל של 5% מהרווח השנתי שלהם
הבוקר התקיים דיון בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי
בהשתתפות מנכ״לי הבנקים. הדיון עסק בפעולות רוחביות לסיוע לאוכלוסייה שנפגעה כתוצאה ממצב הלוחמה במלחמת חרבות ברזל ובדגש על תושבי העוטף והדרום וכוחות הבטחון שגויסו ללחימה, זאת בנוסף לצעדים הפרטניים המגוונים שביצעו עד כה במערכת הבנקאית.
- 10.נירה 16/10/2023 16:17הגב לתגובה זודחייה של 3 חודשים עם ריבית דרבית מטורפת של 10,000
- 9.יז 15/10/2023 22:10הגב לתגובה זומתי היא תתפוצץ?
- 8.מתי 15/10/2023 19:59הגב לתגובה זותספורת משכנתאות נדרשת עכשיו
- תעשה תספורת גם לשכ"ד שאתה גובה? ממש (ל"ת)כוכב הצפון מזרח 16/10/2023 10:37הגב לתגובה זו
- 7.מיכאל 15/10/2023 18:26הגב לתגובה זואת הפסקת הביזה של הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית הארורה.
- המגיב 15/10/2023 22:51הגב לתגובה זושופטים לשעבר, פרופסורים לשעבר, וכל מיני ,לשעברים, אחרים, שמקבלים מעל 60000 כל חודש.
- 6.לימוא 15/10/2023 18:09הגב לתגובה זונבלות
- 5.אנונימי 15/10/2023 16:25הגב לתגובה זובררתיבודאות דרוג האשראי עלול להשתנות לרעה למי שמבצע הקפאה של החזרים. הקפאה כזו זוהי הלכה למעשה הלוואה על הלוואה שהשלכותיה עליה בהחזר החודשי העתידי ועילה בתשלומי הרבית. בדוק,-בבנק ישראל אישרו זאת.
- 4.שרון 15/10/2023 16:25הגב לתגובה זוחשבונם של מאות אלפי מילואימניקים שגוייסו להגן עליהם? איפה נגיד בנק ישראל איפה האוצר, צריך לחייב את כל הבנקים להפסיק לגבות ריבית על הלוואות, משכנתאות וחשבונות עו"ש מתחילת המלחמה ועד סופה !!!
- 3.יורי 15/10/2023 14:28הגב לתגובה זודורשים תספורת של 50 אחוז למשכנתאות
- 2.X 15/10/2023 13:22הגב לתגובה זועקב החרזת מלחמה חייב הנגיד לעשות מתווה דחיה של המשכנתאות לכול אזרחי ישראל ללא ריבית דה רבית לסוף התקופה עד סיום המלחמה כדי שכול אזרחי מדינת ישראל יוכלו לעבור את זה במידי אחרת הממשלה תהיה ממשלת עבדון לכול אזרחי המדינה
- 1.רועי 15/10/2023 12:50הגב לתגובה זואנחנו לא בקורונה שהיה אפשר להוריד את הריבית לאפס כי כל העולם הוריד העולם הישתנה אם נוריד את הריבית השקל יקרוס
- אם יורידו ריבית כל השקל יעבור לפקדונות בדולר (ל"ת)צחי 15/10/2023 17:45הגב לתגובה זו
- כלכלן 15/10/2023 17:27הגב לתגובה זוכל היתר זה רק מדדים מהונדסים ומעוותים שהבנקים משלמים לממשלה כדי לעוות ולסלף עבורם (עיין ״מדד המחירים לצרכן״, הלמ״ס).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
