בעקבות מחסור בעובדים - שר העבודה חתם על הארכת שעות עבודה לנהגי רכב
נהגים בעקבות מחסור בעובדים במשק - שר העבודה חתם על היתר מיוחד להארכת שעות הפעילות של נהגי רכב ציבורי והובלות. השר, יואב בן צור בעצם מאפשר הרחבת שעות הפעילות של נהגי רכב ציבורי והובלות. ההיתר נחתם לאחר דיונים והערכת מצב משק העובדים בימי המלחמה, של משרד העבודה ומשרד התחבורה. כאמור, ביום שבת 7 באוקטובר 2023, הוכרז על מצב מיוחד בעורף.
עקב כך גויסו נהגים רבים לשירות מילואים או למילוי צרכי כוחות הביטחון, ונוצר מחסור חמור בנהגי אוטובוסים והובלות למילוי הצרכים השוטפים במשק.
לנוכח האמור, הורחבו שעות הפעילות המותרות של הנהגים שלא גויסו כדי לספק את הצרכים הביטחוניים, את צרכי החירום ואת הפעילות השוטפת במשק, בהתאם להוראות תקנות התעבורה (הוראת שעה). על רקע צרכים דחופים אלה, מוצע לתת היתר כללי להעסקת נהגים בשעות נוספות כהוראת שעה על מנת לאפשר למשק להתמודד עם השינויים שנגרמים כתוצאה מהכרזה על מצב מיוחד בעורף ומהיעדרויות העובדים, וזאת עד תום תוקפן של תקנות התעבורה (הוראת שעה), התשפ"ד–2023.
תנאי ההיתר להלן:
- תתאפשר העסקת העובד במשך של עד 15 שעות יומיות (כולל שעות נוספות), בכפוף לכך שהעובד נתן את הסכמתו לכך.
- שעות העבודה בשבוע לא יעלו על 90 שעות כולל שעות נוספות.
- בעת השיבוץ להעסקה בשעות נוספות בהתאם לתנאי היתר זה על המעסיק להתחשב, בין היתר, בצורכי העובדים הנובעים מהמצב המיוחד בעורף.
- 1.עדי 16/10/2023 15:54הגב לתגובה זואנחנו רוצים נהגים עירניים ואסור שינהגו שעות ארוכות ללא מנוחה. לא קורה כלום אם מחכים יותר לאוטובוס או לרכבת העיקר שנהיה בריאים ועירניים
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
