אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לע"מ

שאלות ותשובות לגבי התנהלות מול הבנקים בזמן המלחמה

בנק ישראל מפרסם מידע לגבי פעילות הבנקים בשעת חירום בזמן הלחימה - האם כספומטיים עובדים? איך לבצע פעולות מרחוק? התשובות בפנים
רוי שיינמן |

בנק ישראל מפרסם תשובות לשאלות נפוצות המתקבלות אצלו ובבנקים בתקופה הקשה הזו.

כיצד ניתן ליצור קשר עם הבנק כשהסניף סגור? אפשר לפנות למוקד הטלפוני של הבנק כדי לבדוק אם ניתן לבצע את הפעולה טלפונית או באמצעות מכשירים אוטומטיים. מומלץ לבדוק האם ניתן לבצע את הפעולה באמצעות אתר הבנק או באפליקציה. 

כיצד ניתן ליצור קשר עם הבנק כשהסניף סגור? אפשר לפנות למוקד הטלפוני של הבנק כדי לבדוק אם ניתן לבצע את הפעולה טלפונית או באמצעות מכשירים אוטומטיים. מומלץ לבדוק האם ניתן לבצע את הפעולה באמצעות אתר הבנק או באפליקציה. 

האם מלאי המזומנים שברשות הבנקים יספיק בשעת חירום? בנק ישראל והמערכת הבנקאית ערוכים להתמודדות עם תרחישי חירום. לבנק ולמערכת הבנקאית מלאי מספק של מעות ושטרות, שהוכן מבעוד מועד ושעתיד להספיק גם בתקופת משבר זו.

אם יש חשש שביצעו הונאה בחשבון הבנק או שימוש לרעה בכרטיס האשראי מה עלי לעשות? כאשר ידוע היכן מנוהל החשבון או כרטיס האשראי של הנפגע – יש לפנות לבנק ולחברת כרטיסי האשראי הספציפית על מנת להקפיא את הפעילות בחשבון. הפיקוח על הבנקים הנחה את הגופים המפוקחים לבצע במצב כזה הקפאת חשבון באופן מיידי, תוך הפעלת ניהול סיכונים נדרש וקיום תהליך זיהוי מהיר ומותאם למצב. כאשר לא ידוע היכן מנוהלת פעילות פיננסית של מי שנפגע – הפיקוח על הבנקים הקים צוות מיוחד לטיפול במצבים אלו. הציבור מתבקש לפנות במידת הצורך למוקד הפניות של הפיקוח בטלפון 9086* או 02-6552680.

אילו צעדים נוקטים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לטובת הלקוחות? הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נוקטים בצעדים שונים במטרה לסייע ללקוחותיהם להתמודד עם השלכות המלחמה בהיבט הפיננסי, אלו מפורטים באתרי כל גוף ובהודעות שמופצות ללקוחותיו. צעדים אלו כוללים, בין היתר, הקלות בדחיית הלוואות ומשכנתאות, הקמת קרנות להעמדת הלוואות גישור ללא ריבית, פטור מעמלות עו"ש, הקלות בפירעון פיקדונות שלא בתחנת היציאה, הגדלת מסגרות אשראי וכיו"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.