המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
אחרי שהתברר כי חלק מהרשתות הקמעונאיות העלו מחירים בימים האחרונים, מיד לאחר ההמלצה של פיקוד העורף להצטייד במוצרים מסוימים, במועצה לצרכנות מזהים מגמה. מוקד החירום של המועצה לצרכנות קיבל בימים האחרונים תלונות רבות של צרכנים המבקשים לבטל טיסה או לדחותה, ונתקלים בסירוב או בדרישה לדמי ביטול מלאים. לדברי המועצה, מתקבלות תלונות קרובי משפחה של צרכנים שמבקשים לחזור לארץ ונדרשים למחירים גבוהים במיוחד. "המועצה מביעה דאגה העמוקה בנוגע להסלמה במחירי הטיסות ו/או השייט בצל המצב הביטחוני. מחירי הטיסות ו/או השייט לכיוון אחד הביתה, האמירו למחירי כרטיסי 'הלוך חזור'. לעמדתנו עלייה משמעותית במחירי הכרטיסים מחייבת התייחסות מיידית", לשון ההודעה. "המועצה מבינה כי ביטול טיסה/שייט ברגע האחרון לא עומד בתנאי החוק, וכי כוחות השוק ממלאים תפקיד בקביעת מחירי הכרטיסים, אולם, במצב של שגרה לצרכן יש את יכולת הבחירה", המשיכו. "בתקופות משבר כמו השבר העמוק בו המדינה מצויה, במקרה בו חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לישראל, וצרכנים מבקשים לקצר את הטיול ולחזור מיידית לישראל להתגייס או להתאחד עם משפחתם, מצופה מחברות התעבורה הבין יבשתיות (טיסות ושיט), במיוחד אלו הישראליות - שלא לנצל את מעמדם בפני ציבור צרכנים הנקראים לשרת את מדינתם ורוצים לחזק את משפחתם, ולגבות מחיר רגיל בטנה שלא מדובר בחילוץ". במועצה לצרכנות מניחים כי בתום המלחמה יוקצו פיצויים לחברות הישראליות שנפגעו בשל המצב הביטחוני. "פיצויים אלה יסייעו לחברות ולפיכך אין כל הצדקה לניצול המצוקה וגביית הסכומים הגבוהים מציבור הצרכנים", סיכמו. בפניה למשרד התחבורה כתבה המועצה: "אנו עדים למספר רב של מעשי צדקה ויוזמות פרטיות, המועצה אינה דורשת כי חברות אלה יזמו או יממנו בעצמן נסיעות חינם עבור ציבור הצרכנים, אלא שהמחיר הנדרש יהיה הוגן, ויכלול תום לב מצד חברות אלה". המועצה דורשת כעת כי משרד התחבורה "יאותת" לחברות התעבורה הבין יבשתיות שלא לעלות את מחירי הכרטיסים למי שמבקש לשוב לביתו הן לשירות מילואים, הן לניחום אבלים, והן להיות עם העם בימים קשים אלה.
בעקבות הכתבה, בחברת אל על ציינו כי החליטו לאחרונה שלאור המצב הביטחוני, תהיה מדיניות מקלה המאפשרת גמישות בשינוי ובביטול, וכן מחירון מיוחד ובו מחירים קבועים: ביעדים עד לשעתיים טיסה - עד 299 דולר לכיוון; ביעדים מעל שעתיים טיסה ועד לשש שעות טיסה - עד 499 דולר לכיוון; ביעדים מעל שש שעות טיסה - עד 899 דולר לכיוון.
- 4.אחד! וגם אחד! 13/10/2023 11:27הגב לתגובה זובושה!
- 3.אנונימוס 12/10/2023 12:44הגב לתגובה זואיפה המועצה לצרכנות לגבי העלאות המחירים ברשתות המזון
- 2.שוקי מהשוק 12/10/2023 11:56הגב לתגובה זוהרי למועצה יש את כל המחירים באתר המערכת היתה אמורה להתריע על העלאת המחירים בזמן אמת ולא לחכות שהאזרחים יתלוננו על זה ואז הם יתנו את האישור . בשביל זה לא צריך אתכם . תתחילו להיות מובילים ולא מובלים . אין מחירים בשווקים . בסופר חצי יש וחצי אין . האתר לא מעודכן העיקר קיבלו תקציבים ואת העיקר לא עושים למען הציבור חבל שכך .
- 1.ניקו 12/10/2023 10:37הגב לתגובה זובושה שחברות ישראליות מנצלות את המצב. פח אשפה של התמהלות ואפס ערבות הדדית. ל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
