הריבית לא תעלה - המלחמה שינתה את כללי המשחק
המלחמה מכניסה את המשק להאטה, לירידה בצריכה, לירידה בצמיחה הצפויה. עוד קודם המשק היה בהאטה, הגירעון גדל, הצמיחה בירידה ואנשים סבלו מאינפלציה בעלייה וריבית גבוהה. אבל המלחמה עלולה להוביל לירידת מדרגה נוספת במצב הכלכלי, תלוי כמובן במשך הלחימה, העלות הכוללת של המלחמה והנזקים הישירים והעקיפים למשק. ההאטה הזו ובמקביל הקושי הכלכלי הגדול של הציבור, לא יאפשרו העלאת ריבית נוספת.
הקושי הכלכלי של הציבור אומנם הלך ועלה בשנה האחרונה - יוקר המחייה זינק והחזרי המשכנתאות וההלוואות עלו דרמטית, אבל כעת כשעסקים סגורים, תחומים שלמים לא פועלים, מקומות עבודה ריקים ו-300 אלף חיילי מילואים גויסו, הקושי הכלכלי יגבר. גם ככה יש לרבים מאוד קושי גדול לשלם את החזרי המשכנתאות, אז להגדיל את ההחזר דרך העלאת ריבית? גם ככה עסקים קטנים-בינוניים נפלו בזה אחר זה, בגלל הריבית, אז במצב של מלחמה, כשהעסק סגור, הם יוכלו לשלם ריבית גבוהה יותר?
עליית ריבית היתה על הפרק (והיא עדיין באופן מסוים אפשרית), אבל ההצדקה שלה כבר כמעט ולא קיימת. במלחמה יש ירידה בצריכה, בצמיחה, יש ירידה דרמטית בביקושים בשלב הראשון. אגב, במקרים רבים בשלב של אחרי המלחמה יש עלייה בביקושים בשל הצטיידות והקמה-בנייה של התשתיות-מבנים.
ואם המשק בהאטה אז הביקושים יורדים והאינפלציה יורדת - כלומר, לא צריך את נשק הריבית בעוצמה כל כך גדולה. ריבית היא כלי כדי להילחם באינפלציה. מצד אחד האינפלציה עשויה עוד לעלות, גם בשל הדולר שמזנק, מצד שני - אינפלציה היא תוצאה של ביקושים שעולים על היצע, וכשהביקושים יורדים, המחירים לא אמורים לעלות.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין וודאות לגבי הריבית. בנק ישראל שומר את הקלפים קרוב לחזה ויש גם שבועיים עד להחלטת הריבית, אבל הנגיד, פרופ' אמיר ירון רואה את התמונה הרחבה והוא יודע שלהעלות ריבית כעת, יהיה צעד שיפגע בציבור גדול ורחב שנמצא במצב כלכלי מאתגר ועוד בזמן לחימה. זו לא העלאת ריבית הכרחית ויש דרכים אחרות ל"עזור" לירידת האינפלציה.
בנק ישראל דיווח אתמול על כוונתו למכור דולרים. הוא ימכור דולרים בהיקף משמעותי מאוד (תוכנית כוללת של 45 מיליארד דולר) כדי שהדולר לא יזנק מדי ולא ירים דרמטית את האינפלציה. בנק ישראל גם יכול לפעול בדומה לתקופת הקורונה, להקלות על הציבור והעסקים הקטנים-בינוניים, דרך הבנקים. הוא יכול להורות על הארכת הלוואות, דחיית החזרים ועוד. הוא גם יכול להיות שחקן בשוק האג"ח, כדי למנוע זינוק בריבית הגלומה באגרות החוב כדי לשדר את כיוון הריבית שהוא חותר אליו.
- 14.007 11/10/2023 21:35הגב לתגובה זותחזור לעשות שיעורי בית
- 13.לא נכון, אני אעלה ריבית ב- 0.25% או 0.5%. אחליט (ל"ת)קלקלן רעשי 11/10/2023 12:37הגב לתגובה זו
- 12.רועי 11/10/2023 01:28הגב לתגובה זוהריבית תעלה אנחנו לא בקורונה שהיה אפשר להוריד את הריבית לאפס כי כל העולם הוריד העולם הישתנה אם נוריד את הריבית השקל יקרוס.......
- 11.yyy 10/10/2023 23:27הגב לתגובה זואו דרך העלאת התשואות או הדפסת כסף ולכן הגדלת האינפלציה.
- 10.שוב החלטה איומה של הנגיד! הורס את הכלכלה!! (ל"ת)asdf 10/10/2023 12:23הגב לתגובה זו
- קראת מעבר לכותרת ? (ל"ת)אוהד 10/10/2023 13:45הגב לתגובה זו
- 9.אזרח 10/10/2023 11:45הגב לתגובה זוהממשלה ובקואליציה האיומה והכושלת. לכן זה אינו זמני בגלל המלחמה כפי שבנק ישראל טוען. אם הממשלה הזו תמשיך כפי שהיא היום הפיחות לא יעצר עם כל ההשלכות הנלוות
- 8.אוהד 10/10/2023 11:40הגב לתגובה זואם לא יעלו ריבית תיהיה כאן אינפלציה היסטרית , כבר היום הפערי ריבית בין השקל לדולר לא מצדיקים החזקה בשקל, תוסיפו לזה עליה בגרעון וירידה ביצוא. מקווה שירון ימשיך לעוד כהונה אחרת הלך על השקל.
- אא 10/10/2023 15:50הגב לתגובה זוולגבי הפיחות,ניתן לטפל בצורה חכמה בכמה מיליארדים בזמנים מסוימים ןלהשפיע דרמטית על שער החליפין יותר מ30 מיליארד
- אוהד 11/10/2023 12:04אנחנו לא שווקים ארהב או סין שירידה בביקוש יכולה להשפיע על מחירי סחורות. לגבי יתרות מטח , זה יכול לבלום קטסטרופה, לרוסיה זה לא ממש עבד. מאמין שהריבית כאן עוד תעלה או שתיהיה אינפלציה.
- 7.המגיב 10/10/2023 11:38הגב לתגובה זובמשק ממונפל ומקורטל - המחירים יעלו. יגידו שעלויות היחול עלו, בגלל ביטול טיסות, בגלל ביטול ספינות, בגלל שהשמש לא זרחה. יגידו שהדולאר עלה. יגידו שהיו צריכים לשלם יותר לאנשים שנשארו לעבוד, כי לא היו מספיק עובדים. יגידו שצריכים לפצות על עלויות הנזקים, כי אנשים לא עבדו, ומפעלים היו מושבתים, ועדיין שילמו ארנונה וחשמל. ימצאו כל מיני פיתולי פיתולים של תירוצים. הריבית כנראה צריכה לעלות.
- 6.דניאל 10/10/2023 11:30הגב לתגובה זובחגי תשרי מיליוני אזרחים טסו לחופשות באלפי שקלים. מסעדות בתי קפה מלאים באנשים שנהנים מהחיים. סופרים אנשים ממלאים עגלות כל אחד עם 2 רכבים, לובשים מותגים ונהנים בברים רוכשים משקה ב 60 שקל. הריבית צריכה לעלות והיא תעלה בהתאם לנתונים הכלכליים ולא בהתאם לרצונו של הכתב (שקבלנים בקשו ממנו לכתוב)
- 5.מ. כהן 10/10/2023 11:27הגב לתגובה זוגדולה לחשוב, שלאור האירועים האחרונים הריבית תעלה, לכל המתלהמים, בשקלול הנתונים הקיימים, ולמרות עליית הדולר, הריבית לא תעלה . נקודה.
- 4.דמיקולו פיזדמטה 10/10/2023 11:08הגב לתגובה זותושבי אירופה חשים זאת היטב. כתבה מוזרה. אולי ככאי לשקול לגנוז.
- 3.רוני 10/10/2023 11:02הגב לתגובה זובעקרון ברמה התיאורטית אתה צודק אבל שני דברים נוספים יש לקחת בחשבון- החזירות של רשתות השיווק שעכשיו מבטלות "מבצעים" (שם מכובס להעלאות מחירים) וכך ייעשו עוד תחומים שונים במשק כמו רשתות חשמל וכו. 2. אמון הציבור והמשקיעים בממשלת הבלהות הזאת כמעט ולא קיים , בניגוד לממשלות קודמות. שר אוצר לא מתפקד ולא מבין כלום וראש ממשלה יהיה טרוד מידי במלחמה כך שעל אף הבנתו הרבה בכלכלה לא יהיה פנוי לזה. נתפלל לטוב.
- 2.ישראלי שואל . 10/10/2023 10:56הגב לתגובה זוהתשובה- פיפי מסוגל לעבוד רק עם נמושות ולקקנים כמו רקב קרעי דיסטל מחלוף זוהר( כסף כבוד כוח ) וכאלה אפסים עובדי אלילים .שהביאו את עם ישראל להרס וחורבן .
- זליג 10/10/2023 12:07הגב לתגובה זומטאטא חדש מטאטא טוב
- הוא לא קיבל - כי הוא אמר שהוא לא רוצה (ל"ת)המגיב 10/10/2023 11:35הגב לתגובה זו
- 1.בנק ישראל מוכר דולרים מיתרות המטח הגדולות שלו.אבל 10/10/2023 10:49הגב לתגובה זובנק ישראל מוכר דולרים מיתרות המטח הגדולות שלו.אבל בתי השעות צריכים לגלות סולידריות עם המדינה בעת מלחמה.ביחוד שהם משקיעים את כספי האזרחים.ולא לסחור נגד כלכלת המדינה.מספיק שהם העלו המון שנה אחרונה את שער הדולר ופגעו בכלכלת המדינה
- כי חוץ מכסף אן להם אלוהים (ל"ת)מ 10/10/2023 16:17הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?
המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11% צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.
מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI.
תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.
גם טבע 0.56% צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44% ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51% ו נובה -8.04% צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
