מייסדי פרפקטסקייל
צילום: החברה

פרפקטסקייל הישראלית גייסה 7 מיליון דולר

החברה הישראלית אשר פיחתה פלטפורמת בקרה ואופטימיזציה לסביבות הקוברנטיס (מערכת הפעלה לחוות שרתים) השלימה סבב גיוס סיד בהובלת קרן ההון-סיכון בלומברג קפיטל
איתן גרסטנפלד |

חברת פרפקטסקייל (PerfectScale), השלימה סבב גיוס סיד בהיקף של 7.1 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההון-סיכון בלומברג קפיטל, ולקחו בו חלק הקרנות UpWest, Prelude Ventures, K2 Access Fund, Inner Loop Capital, Triangle Tweener Fund, ו-Firestreak Ventures. מאז הוקמה בשנת 2021, גייסה החברה כ-10 מיליון דולר בסך הכל.

החברה הישראלית אשר הוקמה לפני כשנתיים פיחתה פלטפורמת בקרה ואופטימיזציה לסביבות הקוברנטיס (מערכת הפעלה לחוות שרתים). פתרון הענן של החברה מאפשר למשתמשים לזהות בעיות קונפיגורציה ואיך לטפל בהן. עם פרפקטסקייל ניתן לבצע באופן אוטומטי את ההתאמות לארגון ולהימנע מסיכונים הקשורים בניהול משאבים לקוי. הפעולות האוטומטיות מייעלות את התשתית באופן בטוח, תוך התאמה לשינויים המשפיעים על הסביבה. כך, צוותי הפיתוח וההנדסה יכולים לשלוט בעלויות ובקיימות הסביבתית של תשתית הקוברנטיס שלהם.

את פרפקטסקייל הקימו ב-2021 אמיר בנט (CEO), אלי בירגר (CTO) ומיכאל סקלאר (VP R&D). בחברה עובדים כיום 24 עובדים מישראל, אירופה וארה״ב. לדבע החברה, סבב המימון הנוכחי יאפשר לה להתרחב בקנה מידה עולמי, וכן היא מתכננת להאיץ את קצב הפיתוח שלה, להרחיב את המכירות והשיווק של מוצריה ולגייס עובדים נוספים. 

אמיר בנט, מנכ"ל ומייסד חברת פרפקטסקייל, הסביר כי ״זיהינו חוסר יעילות מדהים בפיקוח על תשתית קוברנטיס: ארגונים מקצים יותר מדי משאבי מחשוב לעבודתם וכך מגדילים את עלויות הענן ביותר מ-300% מהנדרש, או שהם מקצים פחות מדי משאבי מחשוב, דבר שפוגע בטיב השירות או מביא לקריסתו. הפתרון שלנו מהפכני כי הוא מאפשר לפשט את תהליך האופטימיזציה של העלויות והביצועים של קוברנטיס, כך שכל חברה, לא משנה מה גודלה או חוזקה בתחום יכולה להפיק בקלות את המיטב ממה שיש לקוברנטיס להציע״.

איליה שניידמן, סגן נשיא ומנהל השקעות בבלאמברג קפיטל, אמר כי "ככל שארגונים מאמצים יותר ויותר יישומים מבוססי קונטיינרים (יחידת הבסיס בקוברנטיס), האופטימיזציה של סביבת הפיתוח הופכת לקריטית. לחברת פרפקטסקייל יש את החזון האסטרטגי והצוות שיאפשרו לעצב את העתיד של יישום עבודה בענן. בלאמברג קפיטל מצפים לשותפות ארוכת הטווח עם הצוות של פרפקטסקייל והמשקיעים שלה, ושמחים על הצטרפותם לפורטפוליו של הקרן״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.