בתי המשפט בישראל בדרך כלל לא מחמירים בעונשם של נהגים שנוהגים בחוסר זהירות ועוברים על החוק, ונוהגים כרחמנים בני רחמנים. בין אם מדובר בנהיגה בשכרות ובין אם מדובר בנהיגה במהירות מופרזת. כאשר לכל אלה יש להוסיף את נהגי הקורקינטים והאופניים החשמליים אשר נוהגים היכן שהם רוצים, באיזה צבע רמזור שהם רוצים, ולפי מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט גם בשכרות. במקרים רבים מדובר בנהגים שחוזרים שוב ושוב על עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, או בשכרות או ברמזור אדום ויוצאים בעונשים מגוחכים שלא מרתיעים אותם מלחזור על עבירותיהם.

       אופניים חשמליים,  קרדיט: שלומי יוסף

בדרך כלל רשויות האכיפה לא מצליחות כלל לאכוף את החוק כלפי רוכבי אופניים וקורקינטים. מקרה שהגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לתעבורה בירושלים, עסק  בתאונה שאירעה בירושלים בין רוכב אופניים חשמליים לבין נהג רכב. בדמו של רוכב האופניים, בן 30 ממזרח ירושלים, נמצאה כמות אלכוהול הגבוהה פי שלושה מהמותר. להגנתו טען הרוכב כי לא ידע שאסור לנהוג שיכור על אופניים.

התאונה אירעה לפני כשלוש שנים, בצומת הרחובות ינאי – שלמה המלך בבירה. בשעת לילה מאוחרת רכב הצעיר על אופניו החשמליים לכיוון הצומת ועבר ברמזור אדום. כתוצאה מכך הוא התנגש בעוצמה ברכב סוזוקי, שחלף באותם רגעים בצומת באור ירוק, נפצע ונזקק לטיפול רפואי.

• הקנס נמוך מדי - ורק שליש מבעלי הקורקינטים דורשים לקבל לוחית זיהוי
• החל מהיום: קנסות על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצעיר הורשע על פי הודאתו בחודש אפריל בשנה שעברה בכתב אישום מתוקן שייחס לו את העבירות של נהיגה ברמזור אור אדום, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, והתנהגות הגורמת נזק.

תחילתו של הסיפור בחודש יולי לפני שלוש שנים, כאשר בשעת לילה מאוחרת, סמוך לשעה 01:43 נהג הצעיר באופניים חשמליים בצומת הרחובות ינאי – שלמה המלך בירושלים. על פי כתב האישום, הצעיר נהג בקלות ראש וברשלנות בכך שבהגיעו לצומת שהינו צומת מרומזר לא ציית לרמזור האדום בכיוון נסיעתו ונכנס לצומת. כתוצאה מכך ארעה התנגשות עם רכב פרטי  אשר נכנס לצומת בחסות האור הירוק.

כתוצאה מהתאונה נפגע הנאשם ונזקק לטיפול רפואי. אותה עת נהג הנאשם באופניים כאשר הוא שיכור בכך שבגופו נמצא אלכוהול בריכוז של 160 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם. הצעיר נעדר עבר פלילי. הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2010, ולחובתו 24 הרשעות קודמות.

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

 

לא מבין את הסיכון

 

בסוף שנת 2022 הוגש תסקיר לבית המשפט לגבי הצעיר. מהתסקיר ניתן ללמוד כי הנאשם בן 30, רווק המתגורר בעיר העתיקה בירושלים, סיים 11 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ועובד ב-4 השנים האחרונות בתחום הניקיון. בהתייחסותו לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום טען כי התאונה התרחשה בשל בעיה טכנית באופניים שלא אפשרה לו לעצור. כן הוסיף כי לא חש תחת השפעת אלכוהול משמעותית וכי לא ידע שאסור לו לנהוג על אופניו תחת השפעת אלכוהול.

בשירות המבחן התרשמו כי יחסו של הנאשם לתאונה ולעברו התעבורתי מצמצם ומטשטש וכי הוא מתקשה להבין את הסיכון ולבחון אלטרנטיבות להתנהלותו. שירות המבחן זיהה דפוסי שימוש לרעה בחומרים אסורים, דפוסי התנהלות אימפולסיביים, קושי בקבלת החלטות והפעלת שיקול דעת מותאם וקושי בקבלת אחריות אישית, המהווים גורמי סיכון להישנות עבירות על אף העובדה שבדיקות שתן מצאו כי הנאשם נקי מסמים.

כמו כן, שירות המבחן התרשם כי הנאשם לא הורתע מענישה קודמת, פנה לחזרתיות בעבירות המבוצעות, ומתקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו העבריינית ולהגיע לתובנות ביחס למצבו וביחס לצורך לשנות את דרכיו.

ענישה מציבת גבול

שירות המבחן המליץ על ענישה מציבת גבול, וכן ענישה הרתעתית צופה פני עתיד. עם זאת, עקב הרצון למנוע חשיפה לסביבה עבריינית, שירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות, לצד פסילה משמעותית, פסילה מותנית, קנס ומאסר על תנאי.

 

נציגי המדינה הפנו את בית המשפט להרשעותיו הקודמות של הצעיר, לעובדה שמדובר בעבירות חוזרות אשר לא הרתיעו הנאשם למרות העונשים שהושתו עליו, והעובדה שעונשי מאסר ופסילה על תנאי משמעותיים מרחפים מעל ראשו.

 

נציגי המדינה ביקשו להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח וזאת לצרכי מניעה והרתעה. לטענתם, מתחם הענישה במקרה זה מתחיל ממאסר על תנאי ויכול ויגיע עד 15 חודשי מאסר לאור זאת ביקשו להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה של שישה חודשים במצטבר, דהיינו, 18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף ביקשו מבית המשפט להטיל פסילה של 10 שנים על הצעיר, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

 

עורך דינו של הנאשם טען כי מדובר בתיק חריג. לדבריו, יש להקל עם הנאשם משום שהוא רגיל לצרוך אלכוהול והשפעת האלכוהול עליו פחותה מההשפעה על אדם מן המניין. בנוסף, לדבריו יש להתחשב בכך שהיה נקי מסמים, בכך שלא ידע כי נהיגה בשכרות אסורה גם על רוכב אופניים ובכך שהוא הנחבל היחידי בתאונה.

 

איך מכריעים מה העונש?

השופט יהונתן שניאור ציין על פי תיקון 113 לחוק העונשין ועל פי הפסיקה הנוהגת, על בית המשפט לבחון שלושה שלבים בכדי לגזור את עונשו של הנאשם. שלב ראשון, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה הספציפי תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה. שלב שני, יש לבחון קיומם של חריגים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, דהיינו, קיומו של פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור. אולם, אם בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם העונש שקבע, אזי יעבור לשלב השלישי שבו עליו לקבוע מהו העונש ההולם לנאשם בתוך המתחם.

 

הערך החברתי שנפגע מהעבירות שביצע הנאשם הוא שמירה על חיי אדם, הגנה על שלום הציבור ופגיעה בביטחון משתמשי הדרך כמו גם חלוקת הנטל הכלכלי הנובע מגרימת חבלות בתאונת דרכים.

 

השופט אלרון קבע בעבר בפסק דין נתנאל עמוס נגד מדינת ישראל כי "תחילתה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים – ידועה; אולם סופה ולאלו נזקים הייתה גורמת בדרכה, לגוף או לרכוש – מי ידע. משכך, יש לשוב ולהזכיר כי יש לנקוט ביד קשה כלפי אלו הנוהגים בשכרות למען יירתעו ויתרחקו פורעי חוק מהדרכים".

 

השופט יהונתן שניאור קבע בפסק הדין כי "לא ניתן להתעלם מדברי הנאשם שכלל לא ידע כי נהיגה בשכרות אסורה בעת נהיגה באופניים. גם עורך דינו ציין בטיעוניו כי הדבר נודע לו לראשונה בטיפולו בתיק זה. אמנם ככלל, לא ניתן להתחשב בטענת נאשם כי לא ידע הדין הנוהג. ואולם במקרה זה אין מחלוקת כי נהיגת אופניים חשמליים בזמן פסילת רישיון מותרת, ונהיגה בשכרות אסורה. אין מחלוקת כי הנאשם נהג באופניים בזמן שרישיונו פסול על ידי בית המשפט, ולא הואשם בנהיגה בזמן פסילה". בנוסף ציין השופט כי התחשב גם בכך שהנאשם הוא הנחבל היחידי והחבלות שנגרמו לו אינן חמורות.

 

מינימום שנתיים פסילה

השופט ציין כי מתחם הענישה בעבירות אלו נובע בראש ובראשונה מלשון סעיף 39א לפקודה הקובע חובת פסילה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם הורשע בשנה שקדמה, פסילה שלא תפחת מארבע שנים וזאת בהיעדר נסיבות מיוחדות. בכל הנוגע לגרימת התאונה, סעיף 38(2) לפקודה קובע פסילת מינימום לתקופה שלא תפחת מ-3 חודשים.

 

לכך יש להוסיף הוראת סעיף 40א לפקודה, הקובע חובת פסילה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים כאשר בעשר השנים שקדמו הורשע כבר פעמיים בעבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה בזמן פסילה זולת אם שוכנע בית המשפט כי אין בהמשך הנהיגה משום סכנה לציבור.

 

השוט קבע כי לעניין עונש המאסר, מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר על תנאי, כפי שטענו הצדדים, ויכול ויגיע עד למאסר של 12 חודשים. לעניין הפסילה המתחם נע מ-3 שנים ויכול ויגיע עד 10 שנים.

 

השופט הוסיף כי התחשב בגזירת העונש לקולא בגין נטילת האחריות ובחיסכון בזמן שיפוטי יקר, בהבעת החרטה הכנה ובהיעדר עבר פלילי. כמו כן התחשב בהמלצת שירות המבחן "לאור נימוקיו להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח על מנת שלא להסיגו לאחור. לקחתי בחשבון את גילו הצעיר ואת כוונתו להקים משפחה בקרוב".

 

השופט ציין כי מנגד לחומרא יש לראות את עברו התעבורתי המכביד של הנאשם, את העובדה שהמדובר בעבירה חוזרת ובעובדה שהנאשם לא הפנים חומרת מעשיו על אף העונשים שנגזרו עליו. כך הורשע הצעיר פעמיים בשנת 2019 בעבירה של נהיגה בשכרות ונגזר עליו עונש על תנאי. גם בשנת 2013 הורשע בגין עבירה של נהיגה בשכרות. כמו כן לחובתו מספר עבירות של נהיגה באופניים ללא קסדה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי ציות לרמזור אדום ועוד.

 

האם מי שחוזר על העבירות צריך לקבל עונש חמור יותר?

השופט ציין כי "מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.

"הטעם לגישה זו נעוץ בהשקפה כי קיים פסול חברתי בהתנהגותו של אדם אשר ממשיך לבצע עבירות גם לאחר שנגזר דינו בגין עבירות קודמות. התנהגות מעין זו מעידה על "אנטי-חברתיות" חמורה יותר מאשר במקרים שבהם אדם ביצע מספר עבירות טרם הספיק להיענש על כך, שכן חזרתו על ביצוע העבירות, גם לאחר שנגזר דינו, ממחישה כי לא היה בעונשים הרגילים הקבועים בחוק כדי להרתיעו ולמנוע ממנו לשוב לסורו". 

השופט ציין כי למרות זאת, רשאי בית המשפט להורות על פסילה פחותה מעשר שנים  בהתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון, קיום נסיבות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין; והשני, כאשר שוכנע בית המשפט  כי אין בהמשך נהיגתו של  הנאשם משום סכנה לציבור.

     

השופט ציין כי "אין להתעלם מכך שהנאשם הפנים היותו בפסילה ולא נהג ברכב שנהיגתו אסורה בזמן פסילה. בנוסף, העבירה הראשונה אשר קשורה לסעיף 40א בוצעה בשנת 2013 והנאשם נעדר עבר תעבורתי רלוונטי לסעיף עד שנת 2019. כמו כן התחשב השופט בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובכך שמחזיק בעבודה מסודרת ומביע רצון לחיות חיים תקינים ונורמטיביים.

השופט קבע כי "יש מקום לחרוג מהוראת סעיף 40א" (דהיינו פסילה של פחות מעשר שנים, נ"ש). השופט הוסיף כי "עדיין יש מקום להחמיר בעונש הפסילה באופן משמעותי. נגד הנאשם תלוי ועומד כאמור עונש של מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים כפי שנפסק בבית משפט לתעבורה בתל אביב בשנת 2019 בו הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות.

 

השופט קבע כי "לאור שילוב העבירות, לאור עברו התעבורתי, אין מקום למקם הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה ויש להשית עונש של מאסר בפועל. לאור המלצת שירות המבחן ומאחר והנאשם נעדר עבר פלילי, מצאתי להורות כי עונש המאסר ירוצה במסגרת של עבודות שירות". 

 

בסופו של דבר, גזר השופט על הנאשם תשלום קנס של 1,500 שקל, שישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. בנוסף גזר עליו מאסר בפועל של ­­­­­­­­­­­2 חודשים, בנוסף להפעלת עונש מאסר למשך 6 חודשים, כפי שנפסק בשנת 2019. אך למרות זאת הנאשם לא ירצה מאסר בפועל כלל וכלל, אלא ירצה אותו בעבודות שירות של 8 חודשים, לדברי השופט זאת בעקבות המלצת שירות המבחן.