הסטארט אפ דיגמה רוצה לסייע בכתיבת קוד, וגייס 6 מיליון דולר
העידן של ה-AI כבר כאן וכולם רוצים לרכוב עליו. סטארט-אפ חדש שהוקם לפני שנה, Digma, גייס 6 מיליון דולר כדי להיכנס לטרנד החם. בחברה רוצים לסייע לכותבי קוד לנתח את "התנהגות הקוד בזמן ריצה" במטרה לתת תובנות במהלך הכתיבה כדי לנסות למנוע את מציאת הבעיות רק אחר כך. בחברה רוצים לאפשר למפתחים לבדוק את תקינות הקוד בשלב מוקדם בתהליך הפיתוח ובכך לחסוך זמן.
לדברי החברה החדשה, היא תצטרף בשלבים המוקדמים של הפיתוח ובעזרת הכלים של הבינה המלאכותית, לצד כלי בדיקה וכלי אימות בתהליכי CI/CD, היא תסייע במציאת הבעיות בקוד. הפלטפורמה בנויה על טכנולוגיות observability מודרניות ובהן OpenTelemetry ועושה שימוש ב-ML. כלי הניתוח יחפשו רגרסיות וחריגות כדי לסמן למפתחים אזורים בעייתים ולחשוף תקלות אפשריות.
מובילי החברה הם המנכ"ל ניר שפריר וה-CTO רוני דובר. לפני הקמת דיגמה, ניר עבד כסמנכ"ל Field Engineering ב-Nyotron ורוני כיהן כ-Field CTO בחברת Quali.
השתתפו בגיוס at.inc/, ו- Sorenson Ventures, ובהשתתפות Abstraction Capital, Innerloop Capital ו- Hetz הישראלית. וכן משקיעים פרטיים - גיא פודג'רני, מייסד משותף של Snyk, תום פרסטון-ורנר, מייסד משותף של GitHub וכריס באך, מייסד משותף של Netlify.
ניר שפריר, מייסד משותף ומנכ"ל Digma: "לאורך השנים נתקלנו שוב ושוב בפער הבעייתי בין תהליך הפיתוח להתנהגות הקוד בפרודקשן. הדבר מוביל לכך שארגונים מאבדים לקוחות ומוניטין בגלל קוד פגום או לא מתאים, ואין ביכולתם להשתפר. Digma פותרת בעיה נפוצה: מפתחים מקבלים פידבק מאוחר מדי, לאחר שהקוד שכתבו כבר יצר בעיה. מצד אחד, בסביבות פיתוח מודרניות, מצופה ממפתחים לספק קוד מהר ובאיכות גבוהה, אבל מנגד אין בידם כלים המאפשרים להם לנטר התנהגות הקוד שלהם בעולם האמיתי. כפועל יוצא, הם גם לא יכולים לקבל החלטות מושכלות ולהעריך את ההשפעה של השינויים שהם מבצעים בקוד עד אשר מתרחשת תקלה המצריכה התערבות. Digma פועלת כרשת ביטחון בעזרת ניתוח רציף של הקוד, ומציגה למפתחים בזמן אמת את השינויים הקריטיים שהם צריכים לעשות עוד בזמן הקידוד וב-IDE, לפני שהקוד נדחף לפרודקשן."
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
