הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר
הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.
החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף.
בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.
תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".
- 1.המגיב 19/09/2023 17:19הגב לתגובה זושיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
