בצלאל סמוטריץ
צילום: רפי בן חקון/לע״מ

תוספת של 330 מיליון שקל תעלה את שכר המטפלים באנשים עם מוגבלויות ל-7,200 שקל בשנת 2024; האם זו לא משכורת מעליבה?

משרדי האוצר והרווחה הגיעו להסכם עם הארגונים המטפלים באנשים עם מוגבלויות, שמוערך בתוספת תקציבית של 330 מיליון שקל. שכר המטפלים והמדריכים יעלה ל-7,200 במקום 5,572 שקל כיום. אך גם זאת רק בשנה הבאה. האם זה מספיק?
נחמן שפירא | (3)

משרד האוצר ומשרד הרווחה הגיעו להסכם מול הארגונים המטפלים באנשים עם מוגבלויות על תוספת תקציבית של 330 מיליון שקל, שיעלו את שכר המטפלים מ-5,572 שקל כיום שכר המינימום, ל-7,200 שקל. 

במשרדים ציינו כי לאחר עבודת מטה הוחלט לפני פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ד על הכרה בטיפול באנשים עם מוגבלויות כמקצוע בעל מעמד מיוחד המצריך הכשרה בסיסית. אך למרות ההודעה החגיגית ערב תחילת שנת הלימודים המשכורת תגיע לסכום המובטח רק בחודש יוני בשנה הבאה. 

במסגרת ההסכם, יוקצו 330 מיליון שקל "לטובת חיזוק מעמד המטפלים באנשים עם מוגבלויות תוך יצירת מערך הכשרות ייעודי לעוסקים בתחום". 

על פי עיקרי ההסכם, משרד הרווחה והביטחון החברתי ישפה את הארגונים להעלאת שכר המטפלים והמדריכים במסגרות הדיור (הפועלות 24/7) כך ששכרם יגיע ל-7,300 שקל בחודש למשרה מלאה ובמסגרות היום והתעסוקה בהן הפעילות היא יומית, ל-7,200 שקל לחודש למשרה מלאה וזאת החל אמצע השנה הבאה. מחודש יוני 2024, ולאחר הכשרה. 

בארגונים מסבירים כי מדובר בהעלאה רצינית, בהשוואה לשכר המינימום, העומד על 5,572 שקל לחודש, בו תוקצבו משרות אלה עד כה.

תוספות התקציב לארגונים יבוצעו בשתי פעימות. בפעימה הראשונה הארגונים ישופו בתוספת תקציבית לצרכי שכר המטפלים והמדריכים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. בפעימה השניה תינתן לכלל המטפלים והמדריכים תוספת שכר חודשית בסך 500 שקל לאחר שיעברו הכשרה מקצועית ע״י משרד הרווחה ובמימון המדינה.

הכשרה זו הינה בסיסית ותאפשר שירות וטיפול טובים יותר באנשים ובילדים עם מוגבלות. תוספת שכר זו בסך 500 שקל תוענק למטפלים והמדריכים החל מחודש יוני 24', ובכך יגיע שכרם לסך של 7,200 שקל עד 7,300 שקל בחודש, כאמור.

בארגונים הסבירו היום כי תוספת שכר זו הינה עבור משרה בהיקף מלא וכי הם יוכלו להיעזר בתוספת זו באופן דיפרנציאלי בתגמול עובדים ע"פ פרמטרים של עבודה סיעודית שהינה מאתגרת יותר, ותק, היקף משמרות ועוד.

בארגונים טענו היום להישגים ואמרו כי "ההסכם אליו הגיעו מטה המאבק ומשרדי האוצר והרווחה נשען על שלושה רכיבים – הגדרתו מחדש של תפקיד המטפל והמדריך כתומך מקצועי לאדם עם מוגבלות, המלווה אותו – חברתית, טיפולית ורגשית ומסייע להכללתו בחברה. כן הוא נשען על חובת הכשרה של כלל התומכים המקצועיים ועל תוספות השכר".

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר צילום לעמ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילם לע"מ

הפוליטיקאים חוגגים - השאלה האם יש על מה?

במשרד האוצר ובמשרד הרווחה טוענים כי "המהלך יקדם באופן משמעותי את תפיסת הטיפול החדשה ברוח "חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות". וכי המהלך מסדיר את הפרופסיה המקצועית של תומכים לאנשים עם מוגבלות על ידי קידום המקצועיות שלהם על ידי הכשרות שבגינן יזכו גם לתוספת שכר".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר "ההסכם היום הוא אבן דרך משמעותית בהכרה לה אנו מחויבים כחברה כלפי אנשים עם מוגבלויות. מדובר בתוספות משמעותיות לשכר המטפלים וזו בשורה של ממש. אני מודה לסגנית שר האוצר מיכל וולדיגר על ההובלה וההסכם ועל קידום מדיניות חברתית חשובה במשרד האוצר. תודה לשר הרווחה יעקב מרגי ולכלל הגורמים הנוגעים בדבר. נמשיך לדאוג לכל אזרחי ישראל". 

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי אמר "ההסכם אליו הגענו הוא פריצת דרך של ממש. לאחר שנים ארוכות שבהן שכר המטפלים נשחק, אנו מסדירים את המקצוע החשוב של תומך באדם עם מוגבלות כפרופסיה, יוצרים מסלולי קידום ונותנים תוספת שכר משמעותית אשר תהפוך משרות אלו לאטרקטיביות. ההסכם מתווסף לתוספות נוספות שיינתנו לתחום המוגבלות במסגרת חוק שירותי הרווחה. מדובר בבשורה משמחת לקהילת אנשים עם מוגבלות בישראל, קהילה שנמצאת בליבת העשייה של משרד הרווחה".

סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר ציינה "ההסכם הזה מביא לידי ביטוי את התפיסה החברתית העמוקה שלנו. מי שעובדים עם אוכלוסיות המתמודדים עם מוגבלות מקבלים היום חיזוק רציני מאוד. אנחנו משדרגים את השכר שלהם, מעניקים להם מעמד ופרופסיה. המטופלים זקוקים ליציבות וההסכם הזה ישאיר את העובדים בתחום. זו תוכנית רחבה ומצוינת ואני שמחה שהמאמצים שהשקענו נשאו פרי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהודה 26/01/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    רעיון יפה מאד הבעיה שהכסף ניתן למנהלים שמחלקים אותו כרצונם ולא נותנים 500 שח אפילו למי שעובד במשרה מלאה...הם לוקחים אותו לעצמם..הוצאות מעביד לדבריהם ...נורא ואיום
  • 2.
    מטפל סיעודי בעדי נגב 26/07/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    משכורת שכר מינימום היא: 5880.02 ש״ח כאשר זה תעריף של 31.61₪ לשעה. אם יהיה העלאה של 500₪ לאחר הקורס אשר עברתי אותו הגעתי ל-6,380.02₪ ולא 7,200₪ כמו שהכתבה אומרת. איפה נעלמו עוד -819.98 נעלמו בדיוק? השכר שלנו עגום ואנחנו מקווים שזה ישתפר בחודש הקרוב. 500₪ זה לא תוספת רצינית, סליחה!
  • 1.
    מי בדיוק יעבוד בשביל סכום כזה??????? (ל"ת)
    מזעזע 31/08/2023 19:57
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).