קרפור Carrefour
צילום: יחצ

קרפור בדרך לבורסה: אלקטרה צריכה לא תממש את אופציית הרכישה מיינות ביתן ותעביר את המניות לאלקו

באלקטרה צריכה מעריכים שהפעילות של יינות ביתן תהפוך לרווחית תפעולית במחצית השניה של השנה; כאשר קרפור תגייס בהמשך - סביר שנחום ביתן ידולל; קרפור הפסידה 64 מיליון שקל ברבעון ו-138 מיליון בחצי שנה; רק לפני חודש אמר מנכ"ל אלקטרה צריכה שההשקה והביצועים של קרפור "הרבה מעבר לציפיות" וכעת הוא מוותר עליה
נתנאל אריאל | (13)

אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.27% שרכשה את יינות ביתן והפכה את הסניפים לקרפור (Carrefour) לא מתכוונת לממש את האופציה לרכישת יתרת מניות של נחום ביתן, בעל השליטה לשעבר, והמשמעות היא שקרפור בדרך לבורסה. אלקטרה צריכה (אמ"צ) מחזיקה ב-35.01% מהמניות, הפניקס ב-15% והיתרה (49.99%) אצל נחום ביתן, יינות ביתן (ששינתה את השם לגלובל ריטייל) כבר מכינה תשקיף להנפקה, אבל אלקטרה צריכה לא תשלוט בה יותר - בגלל חוק הריכוזיות, היא תעביר את המניות לבעלת השליטה שלה עצמה - אלקו אלקו 0.36% של האחים זלקינד, כדי שלא יהיה מדובר בשכבה שלישית בפרמידה.

למה אלקטרה צריכה לא מממשת את האופציות? זה אומר שנכון לעכשיו היא לא מאמינה בשווי מימוש האופציות על יינות ביתן לפי שווי 1 מיליארד שקל ומעריכה שהשווי הזה גבוה מדי. אבל זה לא אומר שבטווח הארוך לא מדובר בעסקה טובה - עובדה שהיא משאירה את השליטה דרך אלקו. אלקטרה צריכה נכנסה להשקעה לפי שווי של 350 מיליון שקל ומן הסתם מאז השווי עלה. בשוק יש מי שאומרים שהשווי של יינות ביתן כעת הוא כ-600 מיליון שקל, כך שמבחינת אמ"צ מדובר בהשבחה בזמן קצר יחסית. אלקטרה צריכה תוכל להמשיך וליהנות ממועדון הלקוחות ״קרפור קלאב״ שהושק לאחרונה עם כאל וביט, וגם לקבל עליו הכנסות. 

אבל שינוי הכיוון הזה מגיע זמן קצר מאוד אחרי שלפני כחודש אמר צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה בראיון לביזפורטל ש"השקת קרפור הרבה מעבר לציפיות; הביצועים פנטסטיים". אז אם הביצועים כל כך טובים מדוע בעצם אלקטרה צריכה לא ממש מאמינה בקרפור?

ומה באשר לנחום ביתן? הוא קיווה לקבל 500 מיליון שקל, אם אמ"צ הייתה מממשת את האופציה. בפועל, הוא יישאר עם מניות מיעוט ברשת ובעלת השליטה תהיה אלקו. בסביבת החברה מאמינים שבהמשך יגיע גם גיוס לקרפור. לנחום ביתן כיסים פחות עמוקים מאשר לאלקו והפניקס ואם הן יזרימו כסף והוא לא - המשמעות היא שנחום ביתן ידולל.

אלקטרה צריכה הפכה עד כה 65 סניפים לקרפור ומתכננת לפתוח עוד 15 סניפים עד סוף השנה. 

לדברי אמ"צ, למרות שקרפור הפסידה 64 מיליון שקל ברבעון ו-138 מיליון בחצי שנה, שיעור הגידול במחזור המכירות בסניפי Carrefour שהושקו עומד על 60% ובמקביל נרשם גידול של 6.8% במכירות של חנויות זהות ברבעון השני. לדברי אלקטרה צריכה: "תוצאותיה של Carrefour תואמות את התוכנית האסטרטגית שבמהלכה החלטנו לסגור ולשפץ 50 סניפים ולראשונה להכניס עשרות מוצרים חדשים לשוק בישראל.

"תוצאות המחצית הראשונה במגזר המזון הושפעו מהשקה וסגירת הסניפים והסבתם לרשת Carrefour, הגידול החד במכירות כתוצאה ממהלך זה מבטא שתוצאות ההסבה יביאו למעבר לרווח תפעולי כבר במחצית השניה של השנה. בנוסף לכך אנו ממשיכים לראות בחודשי הקיץ את פירות הצמיחה שבאים לידי ביטוי בגידול בפעילות בחנויות הזהות בכל רשתות הקבוצה."

האם באמת קרפור זולה יותר? בדיקות חוזרות ונשנות מראות שלא ממש. רמי לוי ממשיכה להיות זולה יותר. אפשר למצוא פה ושם סניפים של קרפור שהם זולים, אבל ככלל - הם לא הזולים ביותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אחד שיודע 01/09/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    כבר שנה משרדי יח"צ מספרים לנו איזה ברי מזל אנחנו שהרשת הצרפתית הסכימה לפתוח בארץ סניפים, איך יוקר המחיה יצטמצם ועוד ועוד..... אז זהו, עוד פעם מנסים לעשות על הציבור סיבוב, הציבור מ...אם ולכן הציבור ישלם. בעצם המוסדיים באמצעות קרנות הפנסיה (שכנראה אף אחד לא יזכה לראות)יממנו את כלל הוצאות ההקמה והתפעול, רק הצרכנים ישארו באותו מקום.
  • 9.
    אמיר 31/08/2023 22:23
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שאין סיכוי שהם ייצרו את המרווח שיוכל לאפשר להם להכות את השוק במחירים ועדיין לא לפשוט רגל. קיצר זה לא הולך למקום טוב...
  • 8.
    עושה שכל 31/08/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
    אם רמות מחירים כאלה לרשת אין עתיד בישראל! יש לנו יקרנים משלנו! לא גיוס ולא בטיח! פשוט הבייתה! כל שבוע הרשת מאבדת אלפי קונים שנכנסים לראות כאילו צרפת בארץ ויצאים מאוכזבים. אלפי קונים שלא יבואו שוב!
  • 7.
    לילי 31/08/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    אין במותג קרפור כלום . לא מחירים זולים כמו באירופה ולא איכות . אז מה שווה המהלך ? רעש וצלצולים. הציבור ראה וברח
  • 6.
    לרון 31/08/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
    אשר כתבתי,ראו אתמחיר המנייה בפריז לאורך זמן והבינו,זה די ברור
  • 5.
    קרפור זה בלוף אין תחרות לא יותר זול (ל"ת)
    בני 31/08/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איך אפשר להאמין למנהלי חברות ? (ל"ת)
    ישראל שלנו 31/08/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחר 31/08/2023 10:57
    הגב לתגובה זו
    אין שום בשורה בכניסה של קארפור- לא במגוון ולא באיכות. בדקתי בעצמי, הם לא זולים באף מוצר מרמי לוי! באף מוצר! זה תמוה מאוד אגב. העניין הוא שהצרכן הישראלי כבר לא פראייר. הם חשבו שאנשים יעמדו בתור לקנות קארפור??? באמת???בסוף, רמי לוי מכה את כולם כולל שופרסל, ויהפוך לרשת הקמעונאית הגגולה בישראל בעשור הקרוב.רק תראו את מניית שופרסל.
  • מדב מפוזיציה? (ל"ת)
    ד"ר בוזגלו 31/08/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כקונה, קרפור מאכזבת מאד (ל"ת)
    יהופיץ 31/08/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
  • לרון 31/08/2023 11:40
    הגב לתגובה זו
    הבין מן ההתחלה,התפלאתי על האחים החכמים
  • לרון 31/08/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    והישראלי הפרייר כנראה מדובר מעבר לים בצרפתית,גם DNKN לא נשארו
  • 1.
    רוצים למשוך מוסדיים להנפקה של חברה כושלת (ל"ת)
    הליצן מבגדד 31/08/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.88%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.96%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.