דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

תחזית ריבית לשנה הקרובה והאם נצטרך להתרגל לאינפלציה גבוהה מהיעד?

הזרמת הכסף על ידי בנקים מרכזים והמדיניות המרחיבה של ממשלות תומכות בהמשך אינפלציה; אז אל תצפו לנחיתה באינפלציה וגם לא בנחיתה בריבית. למחזיקי המשכנתאות יהיה עדיין כואב, אבל פחות

לפני כחודש, הייתי בכנס באיטליה. בין המרצים בכנס היה פרופסור לורנס בול (Laurence Ball), שמשמש בין היתר, כיועץ לקרן המטבע הבינלאומית. בהרצאה שלו, לורנס בול ניתח את המסלול של אינפלציית הליבה. הוא התחיל את ההרצאה בלהודיע שאחד הדברים הכי קשים זה לחזות, בעיקר את העתיד. בכל זאת, הוא הציג מודל שמנסה להסביר את הגורמים לאינפלציית הליבה, ואת התחזית שלו לחודשים הקרובים.

> בכמה הריבית תרד ומה יקרה למניות ולאג"ח?

אחרי ההרצאה, ישבתי לארוחת צהריים איתו ועם סטפן צ'קטי (Stephen Cecchetti), שהיה ראש המחלקה הכלכלית והמוניטרית של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). השיחה נסבה על התחזיות לאינפלציה. השורה התחתונה הייתה שהאינפלציה ירדה הרבה יותר מהר מכפי שהם היו מצפים, אבל להערכתם האינפלציה שעדיין נותרה היא מאוד "דביקה".

במילים אחרות, הם חשבו שהירידה המהירה באינפלציה נובעת מכך שהמגבלות על הייצור והתחבורה שהגבילו את המסחר הבינלאומי בתקופה שאחרי הקורונה הולכות ומשתחררות, ולכן חברות לא מרגישות צורך להעלות מחירים מעבר למה שהם כבר עלו. אז החלק של האינפלציה בארה"ב שיובא מחו"ל, הולך ומצטמצם. בסעיפים מסוימים, שבהם המחירים של סחורות בינלאומיות יורדים אחרי שהגיעו לשיא של כמה שנים הוא אפילו מביא לאינפלציה שלילית.

אבל החלק באינפלציה שעוד לא נעלם, הוא החלק שנובע מסיבות מקומיות – הזרמת הכסף על ידי הבנק המרכזי בתקופת הקורונה, המדיניות המרחיבה של הממשלה שמביאה לגידול בחוב הציבורי, והתחושה של חברות שהן יכולות להעלות מחירים כי גם המתחרים שלהם מעלים מחירים. את החלק הזה יהיה קשה להעלים. למעשה, לורנס בול העריך שהפד עשוי לבחור במדיניות שתכיל אינפלציה מעל ליעד במשך תקופה ארוכה יחסית, מכיוון שלהערכתו הורדה מהירה מדי של אינפלציית הליבה לאזור ה-2 אחוזים עשויה לגרום נזקים כבדים מדי לכלכלה. הוא טען שלסבול אינפלציה שגבוהה מהיעד באחוז או שניים למשך תקופה עדיף על פני הורדה מהירה של האינפלציה ל-2 אחוזים.

כמה ימים אחרי שהכנס נגמר, התפרסם דו"ח האינפלציה של חודש יוני, והתברר שהאינפלציה אומנם ירדה בחדות מ-4% ל-3%, אבל אינפלציית הליבה ממשיכה לרדת בקצב די איטי. ביוני היא ירדה מקצב של כ-5% לכ-4.8%. הפד הגיב בעלייה של רבע אחוז נוסף בריבית, כדי לאותת שהוא מוטרד מהאיטיות שבה יורדת אינפלציית הליבה. 

הפד עשוי לעלות את הריבית מעט בהמשך, אם כי הדעות של הכלכלנים חלוקות וגם אם כן זו תהיה העלאה של רבע אחוז. הפד מנסה להוריד את אינפלציית הליבה, אבל לא להרוג אותה בחדות. זה אומר שאינפלציית הליבה בארה"ב תמשיך להיות מעל היעד במשך עוד תקופה ארוכה יחסית מה שיקשה על הפד להוריד את הריבית במהירות. גם אם הוא לא ירצה להעלות אותה עוד, יהיה לו קשה להצדיק ירידה חדה בריבית כל זמן שאינפלציית הליבה היא מעל ה-3 אחוזים.

זה אומר שאם לא תהיה הפתעה גדולה, או משבר כלכלי חדש, גם בעוד שנה הריבית בארה"ב תהיה כנראה בין 4.25% ל-4.75%. משם היא תמשיך כנראה לרדת, אבל זה היעד לעוד שנה. זה לא ריבית של 5.5% שיש היום, אבל זו עדיין ריבית לא נמוכה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל עוד הריבית בארה"ב נמצאת סביב הרמות האלה, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בארץ. אבל ירידת ריבית שם היא הקדמה למהלך של בנק ישראל בהמשך שנת 2024. 

הדבר המדהים הוא שבנק ישראל מחזיק ריבית שהיא מתחת לריבית של הפד, האינפלציה בישראל היא קצת יותר מהירה מאשר האינפלציה בארה"ב, ושאנחנו לא רואים פיחות יותר משמעותי מכפי שאנחנו רואים עכשיו. אבל בנק ישראל לא יוכל להרשות לעצמו שהפער בין הריבית של הפד לריבית בארץ יתרחב, ולכן מעבר לכך שיש סיכוי טוב שהריבית תעלה בעוד רבע אחוז בספטמבר, הרי שכל עוד הפד מחזיק את הריבית גבוהה, גם בישראל הריבית תישאר (לפחות) באותו גובה של ריבית הפד'. זה אומר שגם בעוד שנה, הריבית בישראל צפויה להיות מעל 4%, אבל זה יכול להיות חדשות, אחרי הכל הריבית עכשיו 4.75%, עם סיכוי לעלייה. 

עבור מי שלוקחים הלוואות המשמעות היא ברורה – עלייה בעלויות. זה אומר שמי שלקחו משכנתאות בעבר שיש להם מרכיב של ריבית פריים, ימשיכו לשלם הרבה. זה גם אומר שהביקוש לדירות לא הולך לזנק בתקופה הקרובה. מצד שני, בגלל שעליית הריבית מכבידה גם על הקבלנים, יהיה להם קשה להוריד מחירים, והתוצאה תהיה שאנחנו נמשיך לראות ירידה בהתחלות הבניה.

הדבר הטוב הוא שרוב החברות מצליחות להמשיך ולפעול למרות העלייה בריבית. אז מה שקורה במשק זאת האטה מסוימת, אבל אנחנו עדיין רחוקים ממיתון. אם לא יהיו הפתעות, המצב בעוד שנה לא יהיה מאוד שונה מהיום – כואב, אבל פחות. חיים עם זה. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כלכלן 10/08/2023 00:07
    הגב לתגובה זו
    ריבית גבוהה טובה לשכירים בעלי משכורת גבוהה משום שהיא מקלה עליהם ונותנת להם להרגיש יותר עשירים, בעוד שהיא מקשה על השכבות החלשות יותר שמרגישות יותר עניות. בקיצור, האמידים נהיים יותר מאושרים בעידן שבו האינפלציה והריביות גבוהות וזה דבר טוב וחיובי כי זה מדרבן את החלשים להתקדם בסולם העשירונים ולהשקיע יותר במצב הפיננסי שלהם. זה גם מדרבן נשים לחפש גברים שמצליחים יותר בעולם הכלכלי והפיננסי.
  • 7.
    הריבית תרד מהר 09/08/2023 22:01
    הגב לתגובה זו
    הריבית תרד הרבה יותר מהר ממה שמשערים זה המנוע לכלכלה זה המנוע של המדינה מיסים מנדלן תורידו כדי שאנשים יוכלו לגור תחת קורת גג סוף סוף
  • 6.
    עזור ושמור 08/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    כל.העולם בחובות אדירים, כולל המדינות המובילות, הריבית הזו לא כאן בכדי להישאר
  • 5.
    בישראל המדד "מהונדס",זה ידוע שנים. (ל"ת)
    ירון 08/08/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
  • מני 09/08/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    גם כל בתי ההשקעות, קופות הגמל והפנסיה שחוזים את המדד בדיוק של עשירית או שתיים הם מהנדסים ?
  • משה 09/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    תבדוק באתר הלמס את כל מאות רכיבי המדד ותן דוגמא למחיר לא נכון שמופיע שם. ברור שאין לך דוגמא. אגב גם כל הגופים הפיננסיים שחוזים את המדד ומדייקים (אולי סטיה של עשירית או שתיים) גם הם כולם מהנדסים שמאלנים ?
  • 4.
    דביקה - מילה מכובסת לטעיתי בתחזית פפחחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/08/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 08/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    בעתיד הלא רחוק יכאב מאוד מאוד. מחירי הדיור יזנקו, הקבלנים יגידו אמרנו לכם, ומחוסרי הדיור הטיפשים ימשיכו לשלם שכירות כל חייהם ולשבת בשקט.
  • לאן בדיוק הם יזנקו ומי יכול לשלם את מחירם גם כיום ? (ל"ת)
    משה 09/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה שתגידו 08/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    צפי כך צפי כך. מה שתואם למהנדסי המדד זה מה שיקרה. מסמנים חץ ומשחקים עם המספרים.
  • מני 09/08/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    גם שוק האג"ח שמגלמים את הציפיות לאינפלציה כולו מהונדס ? וגם כל הגופים הפיננסיים במדינה שחוזים את המדד וטועים פה ושם רק בעשירית או שתיים גם הם כולם מהנדסים במקצועם ? ואולי אתה המהונדס ?
  • כלכלן 10/08/2023 00:10
    באמצעות נפוטיזם ומינוי בני משפחה ומקורבים לתפקידי המפתח המרכזיים במוסדות פיננסיים ממשלתיים. אם הנדסת המדדים נכונה (ובהחלט אפשרי רק שאין כרגע הוכחה), אז יתכן מאד שגם הקונספירציה הזו... ליהודים יש הבנה בתהליכים עסקיים ובמנועי הצמיחה. אם הם חוזים קושי מסויים בכלכלה או התנהגות שמהווה עליהם איום, הם לא יבחלו באמצעים להנדס מדדים מלאכותית כדי להשפיע על כיוון המערכת המוניטרית.
  • 1.
    ZZ 08/08/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    שיגרור פוטנמיאל של בריחת כסף גדולה המארץ.. אז יעלו כאן ריבית מעל ארהב או.. שמבינים שישראל יותר בטוחה מארהב לפגוש את הכסף חזרה ללא תספורת...
  • יעקב 09/08/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    אז נראה מה יקרה שם, ואיפה אנו נהיה?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?