תדיראן בהסכם לרכישת 70% ממניות ערבה העוסקת בחיפוי מבנים
חברת תדיראן תדיראן גרופ -4.58% רוכשת 70% מהון המניות המונפק והנפרע של ערבה, חברה פרטית הפעילה בתחום התכנון והביצוע של פרויקטים של חיפויי מבנים מסוגים שונים וקירות מסך. לצד פעילות זו החלה בפיילוט בתחום החיפוי באמצעות פאנלים סולאריים משולבי מבנה (BIPV), תחום המצוי בראשיתו בישראל. הפיילוט טרם הושלם ולפיכך בשלב זה אין בידי החברה תוצאות מוכחות של הפיילוט האמור. פרופילי האלומיניום שייוצרו במפעל האלומיניום החדש של תדיראן מיועדים, בן היתר, לשימוש כקונסטרוקציה למערכות אנרגיה סולארית, כאשר תדיראן סולאר מהווה לקוח עוגן לפעילות, ובכוונת החברה לבחון ייצור פרופילי אלומיניום לצורך התקנת מערכות סולאריות משולבות מבנה (BIPV) וכן לצורך התקנת קירות מסך וחיפויי אלומיניום.
סך ההכנסות של ערבה לשנת 2022 הסתכמו לכ-14.5 מיליון שקל, הרווח הגולמי לשנת 2022 הסתכם לכ-3.5 מיליון שקל והרווח התפעולי לשנת 2022 הסתכם לכ-1 מיליון שקל.
בנוסף התחייבה תדיראן להעמיד לערבה הלוואות בעלים לצורך מימון פעילות ערבה כפי שאושרה במסגרת התקציב השנתי של ערבה, בסכומים מצטברים המוגבלים בתקרה בסך 5 מיליון שקל (סכום לא מהותי עבור החברה), וזאת עד לחלוף 18 חודשים ממועד ההשלמה.
במקביל תדיראן מרחיבה את זרוע פעילות האנרגיה המתחדשת, ולשם כך הקימה מפעל אלומיניום חדשני שיתמקד בייצור פרופילי אלומיניום עבור קונסטרוקציה למערכות סולאריות, לצד ייצור פרופילי אלומיניום לשוק התעשייתי. במפעל החדש השקיעה תדיראן כ-27 מיליון ש"ח, והוא משתרע על שטח כולל של אלפי מ"ר. להערכת החברה, המפעל יאפשר לחברה לצמצם את היקף ייבוא פרופילי האלומיניום לצורך פעילות האנרגיה המתחדשת. כושר הייצור המקסימלי של המפעל, שצפוי להתחיל את פעילותו בחציון השני של 2023, צפוי לעמוד על כ-800 טון של פרופילי אלומיניום בחודש ויאפשר קיצור בזמני האספקה ללקוחות וגמישות לייצור פרופילים מותאמי מידה בהתאם לצרכים בישראל.
- משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות
- דני טל, הממונה על היטלי הסחר: ״עליה במחירי האלומיניום לא תפגע ברוכשי הדירות״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תדיראן ירדה ב-17% מתחילת השנה למחיר של 292.2 שקל ושווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.
שניר שרון משנה למנכ"ל תדיראן: "העסקה עם חברת ערבה עולה בקנה אחד עם מנועי הצמיחה שבבסיס התוכנית האסטרטגית של החברה לשנים הבאות. תדיראן תמנף את יכולותיה לאורך כל שרשרת הערך ותספק פתרון הוליסטי לניהול האנרגיה בצורה חכמה, על ידי שימוש במערכות לייצור חשמל מהשמש הכוללות פאנלים משולבי מבנה ו/או פאנלים סולאריים להצבה על גגות, מערכות אגירת אנרגיה, ועמדות טעינת רכבים חשמליים. כחברה ישראלית שורשית אנו תמיד מסתכלים קדימה, אנו נמשיך להיות שחקן מרכזי בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל הודות לחדשנות, הידע והמומחיות שלנו".
אבי גרינבלום, מנכ"ל תדיראן אלומיניום: "המפעל החדש של תדיראן אלומיניום הוא גאווה ישראלית כחול לבן, אשר עומד בסטנדרטים גבוהים תוך הקפדה על התקנים המחמירים ביותר. כמו כן, המפעל מצויד בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום. המפעל יאפשר גמישות בייצור פרופילי האלומיניום בהתאמה אישית וכך יוכל לתת מענה רחב ונגיש יותר עבור חברות קבוצת תדיראן ולקוחות נוספים בתעשייה".
- 1.ממזגנים לחיפוי מבנים.המשקיעים התייאשו מהשטויות של ממרוד (ל"ת)ברי 07/08/2023 12:14הגב לתגובה זו
- משקיע 07/08/2023 13:15הגב לתגובה זומה רע בכך ? זה עוד תחום של מנוע צמיחה עם פוטנציאל עתידי. החברה הזו שנרכשה זו סינרגיה מעולה להתקנת מערכות סולאריות על גגות של מבנים.
- ברי 07/08/2023 14:46אם המשקיעים היו רוצים היו משקיעים בחברה לאנרגיה ירוקה/סולר/בניה וכו. בסיס העסק תדיראן הוא מיזוג אוויר ונראה שלאדון ממרוד אין שם צמיחה והרווח נשחק לכן מחפש האדון בחליפה דרכים לא כשרות ויוצא להשקעות לא רלוונטיות על חשבון השוק !

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?