קובי שגב
צילום: משה בנימין
שוק האג"ח

איך לנצל עיוותים בשוק האג"ח כדי להרוויח?

על ציפיות האינפלציה הגלומות במחירי האג"ח, על הבדל בין אג"ח שקלי לצמוד מדד ובין ממשלתי לקונצרני ולמה כדאי להשקיע את המרכיב השקלי באג"ח ממשלתי ואת הצמוד מדד בקונצרני?
קובי שגב | (14)

יוג'ין פאמה הגה עוד ב-1965, את תיאוריית השוק היעיל. התאוריה גורסת שהמחירים של ניירות ערך בבורסה, מגלמים בתוכם את כל המידע הקיים והניתן להשגה על כל החברות ונכסיהן. התאוריה אמורה אף להתחזק בעידן שלנו, עידן האינטרנט, בו המידע מתפשט מהר, או אפילו באופן מידי אל כל משקיע שיחפוץ בכך. עם זאת, קיימות אנומליות. הפעם אתייחס לאנומליה בשוק האג"ח הישראלי והאם נוכל לנצל את המצב להשיג רווחים?

אנומליה זו מתרחשת מזה זמן בשוק האג"ח הקונצרני הישראלי, כאשר ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח הממשלתי ומשוק האג"ח הקונצרני, שונות אחת מהשנייה. נפתח ביניהן פער משמעותי ולא הגיוני.

 

מה זה ציפיות האינפלציה? איך הן נגזרות? מה ההבדל בינן ובין תחזית?

ציפיות האינפלציה, הן נתון כלכלי הנמצא בשימוש של כל סוחר או מנהל השקעות. הכוונה להפרש בין התשואה הלא צמודה לתשואה הצמודה למדד המחירים של ישות כלכלית מסוימת. אגרות החוב של ממשלת ישראל, בהיותן סחירות ביותר, הן המקום היעיל ביותר לחלץ את הנתון הזה. אם אגרת חוב ממשלתית שקלית במח"מ של שנתיים, מניבה תשואה שנתית לפדיון של 4% ואילו ממשלתית צמודה למדד, במח"מ זהה מניבה 1.5%, הרי שציפיות האינפלציה הינן 2.5% לשנה. ככל שציפיות האינפלציה הללו יתממשו, הרי שההשקעה בממשלתית השקלית, תניב תשואה זהה לממשלתית הצמודה. המשקיע בממשלתית הצמודה, יקבל 1.5% בשנה תשואה שוטפת ובנוסף ייהנה מ2.5% בשנה תוספת אינפלציה, מה שיביא אותו לתשואה כוללת של 4% לשנה, הזהה למשקיע שהשקיע בממשלתית שקלית.

נדגיש כי אין ודאות שציפיות האינפלציה יתממשו! הציפיות נובעות מהתשואות לפדיון, בהן נסחרות אגרות החוב בפועל בשוק, אבל לא משנה מה יהיו הציפיות הן לא ישפיעו על היחס בין האג"ח השקלי למדדי ולכדאיות ההשקעה והבחירה בינהם.

  

נתון נוסף, בו נתקלים בעיתונות הכלכלית, הוא  תחזיות אינפלציה, בהתאם לדעתו של אנליסט כזה או אחר. בתחזית, לוקח האנליסט אירועים צפויים או אפשריים ובונה באמצעותם תחזית, שבמקרים רבים תהיה שונה מהציפיות בשוק. לדוגמא, אנליסט יכול להכניס לתחשיב שלו, התייקרות מים בשל חקיקה צפויה או הוזלה במחיר הדלק, כתוצאה מצפי לירידה במחיר הנפט הגולמי וכיו"ב.

ניתן לומר שהשוק שואף לשיווי משקל, שכן אם אג"ח ממשלתי צמודה נסחרת בתשואה לפדיון של 1.5% ואג"ח ממשלתית שקלית ב 4% (כמו בדוגמא הקודמת) והתחזית של בית השקעות מסוים, היא שהאינפלציה צפויה להיות 5%, אז בית ההשקעות הזה, ירוץ לקנות אג"ח צמודות. שכן, אם תחזיתו תתממש, הוא ירוויח 6.5% על ההשקעה (1.5%+5%) במקום 4% באפיק השקלי. לכן אנו אומרים שבשוק שיש בו מסחר בהיקף גדול, נצפה למצוא שוק יעיל, בדיוק מה שיוג'ין פאמה חשב.

איך לנהל השקעות בהתאם לציפיות הנגזרות מהשוק

לעיתים, משקיעים נוטים לקבל החלטות על סמך אירוע כזה או אחר, שבדיוק עלה לכותרות, והם שוכחים לבדוק את התמונה הכוללת הגלומה בציפיות. באחד המקרים, נתקלתי במשקיע שבחר להשקיע בצמודי מדד, בשל חשש מאינפלציה. אך בשעתו, ציפיות האינפלציה כבר עמדו על 4%. כלומר, משקיע זה צפוי להרוויח, רק במידה והאינפלציה בפועל הייתה גבוהה מ-4% לשנה. באופן אבסורדי גם אם המשקיע צדק, והייתה אינפלציה גבוהה בפועל, אך זו הסתכמה ב-3.5% לשנה, הרי שהאלטרנטיבה השקלית הייתה עדיפה.

 

הרחבה ודוגמאות על העיוות הקיים בשוק וסיבות להיווצרותו

כאשר בוחנים את ציפיות האינפלציה בשוק הקונצרני קיים אתגר אחר. חלק מהחברות מנפיקות רק אג"ח צמוד או רק שקלי ולכן לא ניתן לגזור מהן את הנתון. גם אם חברה מסוימת הנפיקה סדרות שקליות וצמודות, הרי שהפרשי מח"מ, הופכים את הבדיקה ללא מדויקת. בניגוד למדינה שמנפיקה סדרות רבות על פני מח"מים שונים וניתן לשרטט גרף או רגרסיה, הרי שזה לא קיים בחברות עסקיות. הדרך להתמודד עם הקשיים הללו, היא לחלק את החברות לקבוצות של רמת סיכון מסוימת ואותה למדוד. לדוגמא סדרות חוב של ביג ומגה-אור הן בעלות מאפייני פעילות מאוד דומים ולא פלא שגם חברות הדירוג הדביקו להם דירוג זהה (AA-).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כאשר מחלקים את החברות לקבוצות סיכון, מתגלה אנומליה - ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח הקונצרני, נמוכות משמעותית מהציפיות הנגזרות מאגרות החוב הממשלתיות.

ציפיות האינפלציה הנגזרות מאג"ח ממשלתי ומאג"ח קונצרני, לפי דירוגים ומח"מ:

ציפיות האינפלציה מנתוני האג

 

בטבלה לעיל מוצגות ציפיות האינפלציה כפי שנמדדו לאחרונה למח"מ (תקופה ממוצעת) של 3 עד 6 שנים הן מאג"ח ממשלתי והן מאג"ח קונצרני בחלוקה לדירוגים. ניתן לראות, שציפיות האינפלציה הנובעות מאג"ח ממשלתי עומדות על 2.71% עד 2.74% לשנה. ומאידך, ציפיות האינפלציה הנובעות מתשואות של אגרות החוב הקונצרניות מספרות סיפור אחר, לדוגמא בדירוג -AA , במח"מ 5, ציפיות האינפלציה הן רק 1.75% לשנה, כמעט 1% לשנה פחות מהנובע מאג"ח ממשלתי.

מי מבין שני האומדנים נכון יותר? כפי שאמרנו, רק בעתיד נדע באמת מי צדק, אך אם היינו צריכים לבחור מי צודק לגבי הצפי, היינו הולכים למקום שבו נצפה לשוק יעיל. כאמור, הצפי שחולץ מהאג"ח הממשלתי, בשל הסחירות הגבוהה בו, היא העדיפה.

בשורה תחתונה - איך מנצלים את העיוות

נחזור למסקנות שלנו מהמצב כיום בשוק. השוק הממשלתי היעיל, מגלם צפי אינפלציה של כ-2.7%. השוק הקונצרני, גוזר ציפיות נמוכות יותר שבמקומות מסוימים מגיע ל-1.6%. במצב הקיים, כדאי לנו להשקיע באג"ח קונצרני צמוד המגלם צפי אינפלציה נמוך יותר, על פני אג"ח קונצרני שקלי. ככל שהאינפלציה בפועל תהיה 2.75% כפי שמגולם באג"ח הממשלתי או כל מספר הגבוה מזה המגולם בטבלה לעיל, הרי שהשגנו תשואה עודפת על האלטרנטיבה השקלית.

לא נכנסנו כמובן במסגרת הניתוח כאן למבנה של תיק ההשקעות, אבל המסקנות שלנו יכולות לייעל אותו. כל משקיע שיש לו תיק אג"ח המורכב מאג"ח ממשלתי וקונצרני, יכול וצריך לעשות בו התאמות כדי להרוויח מהעיוות בשוק. כדאי לרכז את החשיפה לאג"ח הממשלתי באפיק השקלי ואילו את החשיפה לאג"ח קונצרני באפיק צמוד למדד. בדרך זו, מבלי לשנות את יחס החשיפות (צמוד/שקלי) ואת היחס בין אג"ח ממשלתי וקונצרני ברמת תיק ההשקעות, ניתן להשיג תשואה עודפת.

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד ש.ק.ל. בית השקעות

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 11/08/2023 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לרון 10/08/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    הסיכון הולך וגובר מי ירצה להשקיע באג"ח ממשלתיות
  • 10.
    אחד שידע 09/08/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    מי צריך בדיוק להיות חשוף לאג"חים עם אחוז יותר או פחות. ועוד אג"חים של ממשלת ישראל שלא ברור רמת הסיכון עם כל חקיקת המהפכה. מי שלא העביר את כספו בחצי השנה האחרונה להיות צמוד למדדים בארה"ב או למניות בוול סטריט, הפסיד עשרות אחוזים והאג"חים המדוברים פה לא היו מצילים אותו. מי שעיניו בראשו וידע והבין לנתח מה שיקרה עם הקמת הממשלה הנוכחית, הוציא את הכסף מישראל כבר בסוף 2022 לוול סטריט וקנה אג"חים אמריקאיים ולא ישראליים. אל הסיכון בבורסה הישראלית לא ציינת מר קובי שגב. אפשר לא לדבר על הפיל שבחדר אבל הוא קיים...
  • אבל אין חקיקת מהפיכה,זה הכל תעמולה תקשורתית. (ל"ת)
    סער 10/08/2023 08:21
    הגב לתגובה זו
  • לרון 10/08/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    מתאוששת,כאן מתחרבשת
  • 9.
    ZZ 08/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    פער ה היה נסגר עי פעילות אברבראז ארגסיבית ממונפת ויש גם מכשירים כאלה אוטיסי בבנקים כנראה שזה לא ממש נזיל והפערים נסגרים בביד אסק ספרד
  • 8.
    שמואל ברגר 07/08/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    יש הבדל במיסוי של אג"ח שקליות וצמודות, צריך להוסיף את זה גם לחישוב
  • 7.
    יוסי 07/08/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    למרות שלהשוות בין אבל של חברות שונות גם אם הן באותו תחום ובעלות אותו דירוג זה בעייתי כי אתה לא יודע מה הפיזור שלהן על פני מרחב הדירוג, מה הביטחונות, מה העמלות פירעון מוקדם וכו'...
  • 6.
    תודה קובי - אכן אנומליה מעניינת (ל"ת)
    שי 07/08/2023 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לאה 07/08/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו ככה
  • 4.
    יורם 07/08/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    יפה שיש לכם דעה בכל ענייןזה ניכר בקרנות שלכם
  • 3.
    מעניין (ל"ת)
    מנשה 07/08/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למדתי, תודה (ל"ת)
    מושון 07/08/2023 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הביצה והתרנגולת - אחד גורר את השני וכך נוצר מעגל צפיות (ל"ת)
    משה ראשל"צ 07/08/2023 08:46
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 2%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 2.85%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -0.15%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 2.34%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 1.06%  ו- נובה 14.9%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0.67%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.