סאבי גייסה 22 מיליון דולר למניעת פרצות סייבר כתוצאה מטעויות אנוש
חברת סאבי (Savvy), סטארט-אפ סייבר שפיתח פתרון למניעת אירועי אבטחה שנובעים מטעויות אנוש, גייס 22 מיליון דולר בסבב A, כאשר לדברי החברה ב-82% מפרצות האבטחה מעורב גורם אנושי. הגיוס הובל ע"י קינן פרטנרס. בסבב הסיד שבו גויסו 8 מיליון דולר השתתפו סייברסטארטס ולייטספיד. בסך הכל עד כה גייסה החברה 30 מיליון דולר.
בסאבי מסבירים כי הפיתרון שלהם מאפשר מניעה של אירועי אבטחה שנובעים כתוצאה מפעולות שמבצעים עובדים באפליקציות SaaS ושחושפות את הארגון לתוקפים. כיום, אפליקציות SaaS מאפשרות לארגונים לחסוך במשאבי מערכות מידע ופיתוח. על פי החברה, בממוצע, לכל ארגון יש כ-130 אפליקציות ,SaaS עלייה של 18% ביחס לשנה שעברה.
"חוסר הסטנדרטיזציה באפליקציות ואמצעי האבטחה שהן כוללות, והמורכבות הנוצרת מאינטגרציה בין אפליקציות שונות, יוצרים עבודה אין סופית לצוותי האבטחה ומובילים למתח ותסכול בסביבה הארגונית" אומרים בחברה ומוסיפים "היות וצוותי האבטחה אינם עומדים בעומס הבקשות ולא מסוגלים לבדוק ולאשר כל אפליקציה, כוח העבודה אינו מחכה לאישור ומשתמש באפליקציות ללא אמצעי אבטחה נאותים, דבר שמוביל לעליה בתקריות סייבר שיכולות לפגוע בארגון ולחשוף מידע רגיש. ההתפשטות המהירה של פתרונות SaaS בארגונים מאתגרת ארגונים ומחייבת אותם לאכוף באופן אפקטיבי היבטי אבטחה בהיקף מאוד נרחב".
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדי החברה. צילום: עומר פרידמן
סאבי הוקמה בשנת 2021, בשיא ההייפ והגיוס הזול בשווקים. המנהלים שלה הם גיא גוזנר, מנכ"ל החברה, ששימש בעבר כמנכ"ל ומייסד שותף של פיירגלאס שנמכרה לסימנטק. יואב הורמן,CTO-ה שגם היה בכיר בעבר בפיירגלאס, אלדר קליינר, מנהל הפיתוח הראשי, ודוד בן-זכאי, הארכיטקט הראשי של החברה. החברה מעסיקה 45 עובדים, 39 מתוכם בישראל.
לדברי החברה, יש לה יותר מ-100 אלף משתמשים פעילים והיא מתמקדת בארגונים שיש להם מ-500 משתמשים ועד עשרות אלפי עובדים. החברה רוצה להתרחב מחוץ לישראל ולהיכנס בעיקר לשוק האמריקאי.
סאבי גילתה בנתוני הפעילות של לקוחותיה פי 3 יותר אפליקציות מהאפליקציות שמוכרות לארגון, שהעובדים משתמשים בהן מהמשתמש הארגוני שלהם ואינן כוללות שיטת הזדהות מאובטחת בתצורה של SSO (Single Sign On). ב-30% מהאפליקציות היא זיהתה התנהגות שיוצרת סיכון דוגמת שימוש חוזר בסיסמאות, חשבונות פרוצים, סיסמאות חלשות או ניתנות לניחוש וכו'.
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
בסאבי אומרים כי הם מאפשרים שימוש בטוח באפליקציות SaaS ע״י הוספת מערכת הגנה אקטיבית הפועלת בזמן אמת בסביבת העבודה של המשתמש ומתריעה על פעולות המתבצעות בניגוד להנחיות האבטחה של הארגון ועלולות לגרום לתקריות סייבר מסוכנות. מערכת ההגנה האקטיבית מסבירה למשתמש מדוע הפעולה מסוכנת ומציעה לו דרכים אלטרנטיביות להשגת התוצאה, מבלי לעכב את עבודת המשתמש ומבלי לחשוף את הארגון לסיכונים מיותרים.
גיא גוזנר, מייסד שותף ומנכ"ל החברה מסר: "לארגונים יש את תקציבי האבטחה הגדולים ביותר ואת מערכות האבטחה הכי טובות, אבל אם הם אינם מגיעים למשתמש הסופי בנקודת ההחלטה, ההיסטוריה תמשיך ותחזור על עצמה והם ימצאו עצמם חשופים. פלטפורמת האבטחה האוטומטית שלנו למניעת טעויות אנוש, מספקת לצוותי אבטחה את הנראות המלאה והבקרה על כל ממשקי המשתמשים בארגון מול אפליקציות SaaS, לרבות שיתוף מידע רגיש עם כלי בינה מלאכותית יוצרת. אנו רואים עצמנו כ-Mobileye של הסייבר – מערכת אינטראקטיבית שנמצאת שם, מתריעה בזמן אמת ורק כשיש צורך, מסבירה את הסיכון וגם מוצאת פתרון כדי להשיג היענות מהמשתמש ולהעניק לו חוויה חיובית".
גילי רענן, שותף בסייברסטארטס שהובילה את סבב גיוס הסיד: "אנחנו שמחים להצטרף ליזמים המוכשרים והמנוסים של Savvy שכבר קצרו הצלחות משמעותיות בעבר. Savvy מאפשרת לארגונים להתמודד עם אחת הבעיות הנפוצות ביותר בעולם הסייבר: הגורם האנושי – כאב שאינו זוכה כיום למענה הולם מפתרונות האבטחה הקיימים בשוק. עם העלייה התלולה בשימוש בפתרונות SaaS בארגונים ברחבי העולם, ולמרות ההטמעה של מגוון פתרונות סייבר שונים, ארגונים רבים עדיין חשופים לסכנות משמעותיות הנובעות מטעויות אנוש. הצוות של Savvy בילה חודשים מספר בהבנת הבעיה מול עשרות ארגונים גדולים בארצות הברית, פיתח פתרון נוח לשימוש, והטמיע אותו במספר מרשים של לקוחות".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
