עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

52% מענפי ההייטק מדווחים על צמצומים; בשאר המשק - 21%

?הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים המעידים על צמצום בכוח אדם בענפי ההייטק מתחילת 2022 עד סוף המחצית השנייה של 2023. הסיבות העיקריות: ענפי שירותי ההייטק מושפעים יותר מהמצב הגלובלי, מעליית הריבית ומחוסר הוודאות
איציק יצחקי | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים המעידים על צמצום בכוח אדם בענפי ההייטק מתחילת 2022 עד סוף המחצית השנייה של 2023. במהלך חודש יוני 2023, נשאלו המנהלים מענפי השירותים העונים למדגם סקר מגמות 5 שאלות: האם במחצית הראשונה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית השנייה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית הראשונה של שנת 2023 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; בהשוואה למחצית השנייה של שנת 2022, האם מספר העובדים שעזבו ביוזמתם את החברה השנה – עלה / ללא שינוי / ירד?; מה מבין הגורמים הבאים הכי פגע בפעילות הכלכלית שלכם השנה? (קשיים בגיוסי הון סיכון/ירידה בביקושים/קשיים בקבלת אשראי/אחר/אין פגיעה כלכלית). הסקר מייצג כ-4,200 חברות שירותי הייטק שבהן כ-5 משרות ויותר וכ-14,000 חברות בענפי השירותים שאינם הייטק. ועכשיו, לתוצאות: באחוז חברות ההייטק (בענפי השירותים) המדווחות שהיקף התעסוקה שלהן הצטמצם חלה עלייה חדה מכ-22% מהחברות במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023. באחוז החברות בענפי השירותים ללא הייטק שמדווחות על צמצום בהיקף התעסוקה חלה עלייה מתונה מ-11% במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-21% במחצית הראשונה של שנת 2023. על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק חצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף המועסקים העוזבים את החברה מרצון. בענפי השירותים ללא הייטק לא חלה ירידה כזו. שוני זה מחזק את ההבדל בסביבה הכלכלית בין שני הענפים. כ-33% מהמנהלים בחברות בענפי שירותי ההייטק דיווחו שלא הייתה כל פגיעה כלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה. על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק שדיווחו על פגיעה כלכלית, הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה בשנת 2023 הוא ירידה בביקושים למוצר של חברתם, והגורם השני בחומרתו הוא קשיים בגיוס הון סיכון. במחצית הראשונה של שנת 2022 כ-22% מהחברות בענפי שירותי הייטק דיווחו על צמצום בכוח האדם. לאורך התקופה חלה עלייה באחוז זה והוא הגיע לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023. בהשוואה לענפי שירותים אחרים, ענפי שירותי ההייטק מושפעים יותר מהמצב הגלובלי, מעליית הריבית ומחוסר הוודאות. גם בחברות מענפי השירותים שאינם הייטק, חלה עלייה באחוז החברות שדיווחו על צמצום. אולם אומדן זה נשאר נמוך משמעותית ביחס לענפי שירותי ההייטק, ועמד על כ-21% מהחברות  במחצית הראשונה של 2023.   נתונים: למבתרשים 2 מוצגים האומדנים לפי שתי שיטות חישוב שונות: אומדן העסקים - מייצג את אחוז העסקים באוכלוסיית הסקר שענו שחל בחברתם צמצום בכוח האדם. אומדן המועסקים - מייצג את אחוז המועסקים בחברות אלו מתוך סך המועסקים בענפי ההייטק שירותים. כלומר, אומדן זה מביא לידי ביטוי את גודל החברה במונחי היקף תעסוקה.בתרשים רואים שאומדן המועסקים נמוך מאומדן העסקים. המשמעות של זה היא שחברות גדולות מדווחות על פחות צמצומים בהשוואה לחברות קטנות ובינוניות. עם זאת, אפשר לראות שגם לפי שיטת חישוב זו חלה עלייה מגמתית לאורך התקופה. בתרשים 3 מוצגים השינויים בהיקף העובדים שעזבו ביוזמתם את מקום העבודה במחצית הראשונה של שנת 2023 לעומת המחצית השנייה של שנת 2022 במונחי מועסקים. יותר מנהלים מדווחים שהיקף העובדים שעזבו ירד. ייתכן שהירידה בעזיבה נובעת מחוסר הוודאות ומהתנודתיות בענפי ההייטק בחצי שנה האחרונה. נתונים: למהגורם המשמעותי ביותר בפגיעה הכלכלית בחברות בענפי ההייטקהמנהלים נשאלו גם על הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה. הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה היה ירידה בביקושים למוצר של חברתם (בכ-36% מהחברות הגדירו אותו כך) ואחריו הגורם קשיים בגיוס הון סיכון (בכ-20% מהחברות). הנתונים על הירידה בהיקף גיוסי הון סיכון השנה שפורסמו על ידי מספר גופים תואמים לתמונה המצטיירת מהאומדנים. בכ-33% מהחברות דיווחו שלא חלה כל פגיעה כלכלית אצלן בחצי השנה האחרונה. אפשר לראות שהאומדן לפי אחוז המועסקים גבוה יותר – בחברות שהעסיקו כ-54% מהמועסקים דיווחו שלא הייתה פגיעה כלכלית. הבדל זה מצביע על כך שהפגיעה הכלכלית התרכזה יותר בעסקים הקטנים והבינוניים. נתונים: למ

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביבי מחסל את עתיד הצעירים (ל"ת)
    מובטלי נתניהו 10/07/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
  • חרד 10/07/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    יקבלו כסף, תקציבים, ישיבות, מרפסות סוכה. החיים שלהם דבש. זה הגב שלנו, הפראיירים שהולך ונשבר.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.