אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

אחרי 10 העלאות רצופות: הערכות שהנגיד לא יעלה את הריבית

הוועדה המוניטארית תתכנס היום ומחר ואם לא תהיה הפתעה, הריבית הבסיסית תישאר ברמה של 4.75% והפריים על 6.25%. השיעור הנוכחי יהיה תקף עד ההחלטה הבאה ב-4 בספטמבר. שער הדולר מעט מטריד, אך לזכותו של הבנק עומדת העובדה שהאינפלציה עדיין מפגרת אחרי שאר העולם
איציק יצחקי | (12)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם מחר את החלטת הריבית שלו. על פי ההערכות עשוי פרופ' ירון להשאיר את הריבית על כנה אחרי 10 העלאות רצופות, שגרמו להורדת מחירי הנדל"ן (לפחות בטווח הקצר) ופגעו בנוטלי המשכנתאות ובשוכרים, שממשיכים לשלם מאות עד אלפי שקלים יותר בכל חודש.

הוועדה המוניטארית תתכנס היום ומחר ואם לא תהיה הפתעה, הריבית הבסיסית תישאר ברמה של 4.75% והפריים על 6.25% - רמה גבוהה שלא נראתה כאן בשנים האחרונות. השיעור הנוכחי יהיה תקף עד ההחלטה הבאה ב-4 בספטמבר.

הפגיעה בנוטלי המשכנתאות והשוכרים מובילה את שוק הדיור לסחרור מסוים והיא אחת הסיבות המרכזיות להחלטה לא לעלות את הריבית. רבים מעריכים כי שוק הדיור נפגע בטווח הקצר והעלאת ריבית שמצננת את השוק לא תוכל להחזיק בטווח הארוך, ללא הגדלת ההיצע.

מצד שני, שוק הדיור הוא רק נדבך אחד בסיפור הזה. בנק ישראל רוצה לטפל באינפלציה וריסונה הוא חשוב יותר מהתחשבות בבעלי הדירות והשוכרים. ישראל הציגה רמות אינפלציה נמוכות יחסית למדינות המפותחות, עניין שתרם להחלטה. כך למשל, בארה"ב האינפלציה עלתה ל-9% וגם באירופה היא חצתה את רף ה-10%. המטרה של העלאת ריבית היא ריסון האינפלציה ועליית המחירים - כלומר, היא נועדה לטפל בין היתר ביוקר המחיה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יריב 09/07/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    במצב עניינים נורמלי, פרמיית הסיכון של ישראל גבוהה מזו שבארה"ב ולכן הריבית בישראל צריכה להיות גבוהה ולא נמוכה מזו שבארצות הברית. אי העלאת הריבית תגרום לפיגור של הריבית השקלית אחרי הריבית הדולרית ולהחלשות השקל ואינפלציה גבוהה יותר. ואז כולם באמת יתלוננו על עליות המחירים אפילו עוד יותר. צריך להמשיך ולהעלות עוד מעבר לריבית האמריקאית וגם מחירי הנדל"ן לדיור יהפכו לנסבלים.
  • 10.
    עד שלא יוכלו לשלם ונקנה בחצי מחיר (ל"ת)
    לעלות את הריבית 09/07/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מני 09/07/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
    הוא צריך לעצור תריבית
  • 8.
    שי 09/07/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
    ברמה הפסיכולוגית הנגיד צריך להעלות מ2 סיבות: 1) דיון הריבית הבא רק בעוד חודשיים. 2) לשדר לשוק שהעלאות הריבית עוד כאן (להוריד חזרה תמיד אפשר).
  • איימן 10/07/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
    וזה מתרגם ישירות למחירים של מניות או כל שאר מוצרי ההשקעות, לכדאיות של פיתוח אתרים או מוצרים, ולשאר החיים במשק. יכול להיות מקרה שכבר עכשיו הוא על גבול הכדאיות, וההעלאה הזו היא המכה הסופית. בסוף לוקחי המשכנתאות הם חלק קטן מאוד ממי שמושפע מהריבית
  • 7.
    יאיר 09/07/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    אתה חי על מאדים או בגלקסיה אחרת? זה שאתה וחבריך תכתבו שמחירי הדיור ירדו לא יהפוך את הפנטזיה הזו למציאות. המציאות המרה אבל הצפויה היא שאפילו ריבית של כמעט 5 אחוז לא דיגדגה למחירי הנדל"ן ושינוי של עוד 0.25 בריבית ודאי שלא יביא לנס המיוחל. מה שצפוי בהמשך זו הקטסטרופה האמיתית כאשר המחירים ישובו לזנק בחדות לאחר העצירה הנוכחית. עם ישראל תמשיכו לשבת בבית באדישות..
  • 6.
    כלכלן 09/07/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    נפילה של השקל שגם ככה מחר יחלש בגלל כל הדיבורים על הרפורמה , האינפלציה האמיתית בישראל היא מעל 10 אחוז וכלכלה פועלת על פסיכולוגיה אם ישדר עצירה האינפלציה תטוס החודש בסיוע של פיחות בשקל
  • 5.
    מבין2 09/07/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    נגיד פוליטי צריך ללכת הביתה
  • 4.
    כלכלן 09/07/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    יש אג'נדה ברורה של מקבלי החלטות להביא לאינפלציה גבוהה, אינפלציה היא מדיניות פיסקלית ונשלטת על ידי הממשלה באמצעות שוחד בחירות וחלוקת כספים ובתוספצ הינדוס נתוני מדדי המחירים של הלמ"ס
  • 3.
    כלכלן 09/07/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הזה טיפש , פוליטיקאי ליגה ג '- לא באמת עושה משהו חוץ מלהעתיק מהאמריקאים הכל.ישיבה אחרונה האמריקאים לא העלו ריבית ולכן החקיין לא יעלה ריבית. אין צורך בניתוחים כלכליים - השיקולים שלו בכלל לא כאלה.
  • 2.
    סווינגר 09/07/2023 09:54
    הגב לתגובה זו
    כן, זה פוגע גם בנו, המשקיעים בלונג בשוק ההון. האינפלציה דביקה, ויש להכות בה מוקדם, גם כל אני בפיגור...
  • 1.
    רוני 09/07/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה פשוט לא עוצר כמו צונאמי.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.