הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין

פרשת גיבוי - איך הצליחו הבנקים לברוח בזמן?

לאומי ודיסקונט שני המממנים הגדולים של גיבוי הפחיתו את האשראי לחברה מ-220 מיליון ל-75 מיליון שקל; החוב למחזיקי האג"ח - 140 מיליון שקל; וגם - מה זה העדפת נושים והאם זה מה שקרה בבול מסחר?
אבישי עובדיה | (7)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי בול מסחר גיבוי

הדוח הכספי האחרון שפרסמה חברת גיבוי שקרסה היה לרבעון הראשון של 2022. החובות לבנקים היו בהיקף 220 מיליון שקל ולמחזיקי אגרות החוב בהיקף של 125 מיליון שקל.

אחרי פרסום הדוח, הצרות באו בצרורות ותוך שבועות החברה עברה לידיים של הנאמנים. אלו ניסו ועדיין מנסים לייצר מגבייה ותביעות כמה שיותר כסף כדי להחזיר לנושים. בדוח שהם פרסמו, בעלי אגרות החוב הם הנושה העיקרי בסכום של 140 מיליון שקל (לעומת 125 מיליון שקל שנה קודם - כנראה הצמדה-ריבית-ריבית חריגה) והבנקים אחריהם עם 75 מיליון שקל (לעומת 220 מיליון שקל שנה קודם).

מחזיקי האג"ח הפכו לנושים העיקריים, הבנקים - בעיקר לאומי ודיסקונט צמצמו את החוב ב-145 מיליון שקל, כ-70%. זה יכול להיראות מטריד - איך הצליחו הבנקים לברוח בזמן? האם היתה כאן סוג של העדפת נושים? אחרי הכל, ברגע שיש להנהלת החברה ספקות לגבי תשלום החובות שלה היא צריכה לעצור ולפעול להסדר חוב. אחרת, אם היא מחזירה חובות היא בעצם "מעדיפה" נושים מסוימים על פני  נושים אחרים. זו עבודה לנאמנים, אבל מאוד יכול להיות שבנקים לא צריכים שהנהלת החברה "תעדיף" אותם, הם פשוט יודעים מוקדם מנושים אחרים מה המצב הפיננסי, הם מוגנים יותר בזכות התניות פיננסיות והם יודעים לברוח מהר יותר.

כאשר התחילו הצרות בגיבוי, מחזיקי האג"ח היו תקועים - יש להם ניירות ומתחיל הליך משפטי. בנקים מצמצמים אשראי, בנקים מקבלים ממסרים שוטפים וצ'קים וכך האובליגו פוחת. בנקים נמצאים כל הזמן עם היד על הדופק. זו כנראה הסיבה שהבנקים "יצאו בזול". 

למחזיקי אגרות החוב נותר לקוות שהנאמנים יצליחו לגבות כמה שיותר חובות ולהשיג בתביעות נגד האשמים במחדל כמה שיותר מהר. תביעה נגד דלויט רואה החשבון של החברה מתבקשת על רקע דוח הנאמנים, כאשר סיכוי טוב שזה ייגמר בכופר. כל הכספים שיגיעו לקופה ישולמו לפי סדר הנשייה. 

מחזיקי המניות בסבירות מאוד מאוד גבוהה לא יקבלו כלום, רק אם יהיה מבחינתם נס והנאמנים ישיגו סכום עתק מהבעלים, הנהלה ורואי החשבון.

הנאמנים הצביעו על אריאל פרדו הבעלים הקודם כאיש הדומיננטי בעסק. פרדו לא הגיע לחקירה, קבע, דחה, והודיע שלא יגיע. הנאמנים כתבו בדוח: "כמובן שהנאמנים שומרים את כל זכויותיהם בעניין זה".   

הבעלים שרכשו מאריאל פרדו ואביטל פרדו את השליטה באמצע 2021 - יהונתן כהן ויוסי לוי לכאורה הפסידו כסף גדול, אבל העסקה שידרה סירחון (דיסקאונט של 40% על מחיר השוק, במקום לקבל פרמיית שליטה). כך או אחרת, לא נראה שהנאמנים סבורים שיש לחקור בעניין או להאשים אותם באחריות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כתבות נוספות על פרשת גיבוי:

>> המחדל של דלויט - "רואי החשבון לא בדקו אפילו כרטסת אחת יחידה של לקוח של גיבוי"; האם המשרד ייתבע ואיך זה יסתיים? 

>> אריאל פרדו בישל הונאה וברח מחקירה - על הדוחות המפוברקים של גיבוי, על פאגאיה שאיבדה 90% מהשווי ועל השותפים לדרך

 

הבעיה הגדולה באגרות חוב של חברות אשראי חוץ בנקאי

אבל זה איתות חזק למחזיקי אגרות חוב של חברות אשראי. אתם תמיד תהיו בעדיפות שנייה לבנקים. הם עוסקים באשראי, הם רואים את הצ'קים נכנסים, הם יודעים כמה ממסרים יש בקופה, יש להם בקופה ממסרים וצ'קים של לקוחות החברה שיהפכו למזומנים בחודשים הקרובים והם יודעים לזהות בעיות תזרימיות ופיננסיות לפני כולם. המשמעות היא שאגרות החוב בחברה כזו הם מוצר נחות למימון מהבנקים וכדי לחשב את הריבית-תשואה המתאימה על אגרות חוב כאלו ואת ההחזר במקרה של דיפולט, צריך לקחת את הסיכון הזה בחשבון. זו הסיבה בין היתר לתשואות גבוהות באגרות חוב של חברות האשראי החוץ בנקאי - השוק כבר הפנים חלק גדול מהסיכונים.

וזה מזכיר את המקרה של בול מסחר. חברת האשראי החוץ בנקאי נכנסה לבעיות תזרימיות וביקשה ממחזיקי אגרות החוב להגיע לסוג של הסדר חוב כי היא לא יכולה לפדות את הקרן והריבית על האג"ח. החוב למחזיקים הוא 140 מיליון שקל כשלפני כשנה החברה גייסה אג"ח בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

החוב הנוכחי לבנקים הוא כ-26 מיליון שקל ולצד החוב למחזיקי החוב מדובר בחוב של כ-166 מיליון שקל, רובו הגדול למחזיקי החוב. הנתונים האלו הוצגו בשיחת ועידה ומחזיקי החוב "שפשפו את העיניים". בהתחלה היתה תדהמה ואחר כך כעס גדול כלפי רונן בכור הבעלים של בול. הכעס נבע מכך שבעוד בול גייסה אג"ח בשנה האחרונה, היא במקביל צמצמה את החוב כלפי הבנקים מרמה של 160 מיליון שקל ל-26 מיליון שקל. כלומר, היא החליפה חוב בנקאי בחוב ציבורי. הבנקים ברחו בזמן. הציבור לא רק שלא ברח, אלא נחשף לסכום גדול יותר. 

אז מגיע בכור ומבקש לעצור הכל כדי שלא יגידו שהוא מעדיף נושים והגופים המוסדיים אומרים לו - "אבל זה מה שעשית עם הבנקים בחודשים האחרונים". השאלה אם זה מה שהוא עשה בפועל באופן אקטיבי, או משהו שנכפה על החברה כי הבנקים יכולים לעצור חוב, לצמצם חוב, לקבל ממסרים ולא להגדיל מנגד אובליגו. הם מריחים את השוק יותר טוב ממחזיקי החוב, הם עוצרים אשראי מהר יותר. 

כלומר, אם הבנקים בעצמם מצמצמים חוב, זו העדפת נושים? זו שאלה משפטית ופילוסופית, כי למרות שעל פניו זה לא כך, יכולים לטעון מנגד שברגע שההנהלה מבינה שהיא בתהליך של העדפת נושים ולא משנה אם זה נכפה עליה, היא צריכה לעצור את המשחק ולהגיד לשוק - הולכים להסדר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טום 05/07/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    ומה עם בעלי המניות הקטנים שהשקיעו עשרות למאות אלפי שקלים הם לא ניכללים בהסדר ממש לא בסדר מי יפצה אותם
  • מסכים איתך (ל"ת)
    דן 06/07/2023 22:36
    הגב לתגובה זו
  • מני 05/07/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    זה סדר הנשייה.
  • דני 05/07/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    במקרה הזה גם הריקברי של האגח יהיה נמוך
  • 3.
    YL 05/07/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    לצערי אנשים לא לומדים מ העבר לעולם לא להשקיע ב אגח נדיר ש יוצאים טוב מ השקעות כאלו
  • 2.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 05/07/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולתתתת1 05/07/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שהנתונים שבול הציגה נכונים נראה שהחוב איך שהוא ייסגר. לא ברור איך שווי מניות החברה לא יורד בחדות הרי אם החוב לא יכוסה בעלי האגח יקחו את החברה, לא?
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.14%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס יורדת 3.5%, ביג עולה 2%; פתיחה יציבה במדדים

העלאת תחזית הדירוג של S&P תומכת בשוק למרות ארביטרז' שלילי, והמדדים פותחים ביציבות; עונת הדוחות בת"א מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

פתיחה יציבה במדדים למרות ארביטרז' שלילי של כ-0.4%, כאשר מדד ת"א 35 נסחר סביב ה-0 ומדד ת"א 90 עולה ב-0.2%. 

במבט על הסקטורים, מדד הביטוח ממשיך לבלוט לחיוב עם עלייה של כ-1.1%, מדד הבנקים עולה ב-0.1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט וגז עולה 0.1%.


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0.78%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 2.64%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 1.34%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -1.73%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.64%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.24%  ו- נובה 1.4%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.



מניות במוקד

האם קיבלנו פרומו לדוחות החברות הביטחוניות? על פי דוחות סקופ סקופ 2.6%  , הגידול במכירות בישראל של החברה נבעו בעיקר מיישום אסטרטגיית צמיחה ומעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים את הלקוחות המייצרים מוצרים ביטחוניים וכן עלייה במכירות המוצרים הטכניים. ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט. סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות

להמשך הכתבה לחץ כאן