אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין

פרשת גיבוי - איך הצליחו הבנקים לברוח בזמן?

לאומי ודיסקונט שני המממנים הגדולים של גיבוי הפחיתו את האשראי לחברה מ-220 מיליון ל-75 מיליון שקל; החוב למחזיקי האג"ח - 140 מיליון שקל; וגם - מה זה העדפת נושים והאם זה מה שקרה בבול מסחר?
אבישי עובדיה | (7)

הדוח הכספי האחרון שפרסמה חברת גיבוי שקרסה היה לרבעון הראשון של 2022. החובות לבנקים היו בהיקף 220 מיליון שקל ולמחזיקי אגרות החוב בהיקף של 125 מיליון שקל.

אחרי פרסום הדוח, הצרות באו בצרורות ותוך שבועות החברה עברה לידיים של הנאמנים. אלו ניסו ועדיין מנסים לייצר מגבייה ותביעות כמה שיותר כסף כדי להחזיר לנושים. בדוח שהם פרסמו, בעלי אגרות החוב הם הנושה העיקרי בסכום של 140 מיליון שקל (לעומת 125 מיליון שקל שנה קודם - כנראה הצמדה-ריבית-ריבית חריגה) והבנקים אחריהם עם 75 מיליון שקל (לעומת 220 מיליון שקל שנה קודם).

מחזיקי האג"ח הפכו לנושים העיקריים, הבנקים - בעיקר לאומי ודיסקונט צמצמו את החוב ב-145 מיליון שקל, כ-70%. זה יכול להיראות מטריד - איך הצליחו הבנקים לברוח בזמן? האם היתה כאן סוג של העדפת נושים? אחרי הכל, ברגע שיש להנהלת החברה ספקות לגבי תשלום החובות שלה היא צריכה לעצור ולפעול להסדר חוב. אחרת, אם היא מחזירה חובות היא בעצם "מעדיפה" נושים מסוימים על פני  נושים אחרים. זו עבודה לנאמנים, אבל מאוד יכול להיות שבנקים לא צריכים שהנהלת החברה "תעדיף" אותם, הם פשוט יודעים מוקדם מנושים אחרים מה המצב הפיננסי, הם מוגנים יותר בזכות התניות פיננסיות והם יודעים לברוח מהר יותר.

כאשר התחילו הצרות בגיבוי, מחזיקי האג"ח היו תקועים - יש להם ניירות ומתחיל הליך משפטי. בנקים מצמצמים אשראי, בנקים מקבלים ממסרים שוטפים וצ'קים וכך האובליגו פוחת. בנקים נמצאים כל הזמן עם היד על הדופק. זו כנראה הסיבה שהבנקים "יצאו בזול". 

למחזיקי אגרות החוב נותר לקוות שהנאמנים יצליחו לגבות כמה שיותר חובות ולהשיג בתביעות נגד האשמים במחדל כמה שיותר מהר. תביעה נגד דלויט רואה החשבון של החברה מתבקשת על רקע דוח הנאמנים, כאשר סיכוי טוב שזה ייגמר בכופר. כל הכספים שיגיעו לקופה ישולמו לפי סדר הנשייה. 

מחזיקי המניות בסבירות מאוד מאוד גבוהה לא יקבלו כלום, רק אם יהיה מבחינתם נס והנאמנים ישיגו סכום עתק מהבעלים, הנהלה ורואי החשבון.

הנאמנים הצביעו על אריאל פרדו הבעלים הקודם כאיש הדומיננטי בעסק. פרדו לא הגיע לחקירה, קבע, דחה, והודיע שלא יגיע. הנאמנים כתבו בדוח: "כמובן שהנאמנים שומרים את כל זכויותיהם בעניין זה".   

הבעלים שרכשו מאריאל פרדו ואביטל פרדו את השליטה באמצע 2021 - יהונתן כהן ויוסי לוי לכאורה הפסידו כסף גדול, אבל העסקה שידרה סירחון (דיסקאונט של 40% על מחיר השוק, במקום לקבל פרמיית שליטה). כך או אחרת, לא נראה שהנאמנים סבורים שיש לחקור בעניין או להאשים אותם באחריות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כתבות נוספות על פרשת גיבוי:

>> המחדל של דלויט - "רואי החשבון לא בדקו אפילו כרטסת אחת יחידה של לקוח של גיבוי"; האם המשרד ייתבע ואיך זה יסתיים? 

>> אריאל פרדו בישל הונאה וברח מחקירה - על הדוחות המפוברקים של גיבוי, על פאגאיה שאיבדה 90% מהשווי ועל השותפים לדרך

 

הבעיה הגדולה באגרות חוב של חברות אשראי חוץ בנקאי

אבל זה איתות חזק למחזיקי אגרות חוב של חברות אשראי. אתם תמיד תהיו בעדיפות שנייה לבנקים. הם עוסקים באשראי, הם רואים את הצ'קים נכנסים, הם יודעים כמה ממסרים יש בקופה, יש להם בקופה ממסרים וצ'קים של לקוחות החברה שיהפכו למזומנים בחודשים הקרובים והם יודעים לזהות בעיות תזרימיות ופיננסיות לפני כולם. המשמעות היא שאגרות החוב בחברה כזו הם מוצר נחות למימון מהבנקים וכדי לחשב את הריבית-תשואה המתאימה על אגרות חוב כאלו ואת ההחזר במקרה של דיפולט, צריך לקחת את הסיכון הזה בחשבון. זו הסיבה בין היתר לתשואות גבוהות באגרות חוב של חברות האשראי החוץ בנקאי - השוק כבר הפנים חלק גדול מהסיכונים.

וזה מזכיר את המקרה של בול מסחר. חברת האשראי החוץ בנקאי נכנסה לבעיות תזרימיות וביקשה ממחזיקי אגרות החוב להגיע לסוג של הסדר חוב כי היא לא יכולה לפדות את הקרן והריבית על האג"ח. החוב למחזיקים הוא 140 מיליון שקל כשלפני כשנה החברה גייסה אג"ח בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

החוב הנוכחי לבנקים הוא כ-26 מיליון שקל ולצד החוב למחזיקי החוב מדובר בחוב של כ-166 מיליון שקל, רובו הגדול למחזיקי החוב. הנתונים האלו הוצגו בשיחת ועידה ומחזיקי החוב "שפשפו את העיניים". בהתחלה היתה תדהמה ואחר כך כעס גדול כלפי רונן בכור הבעלים של בול. הכעס נבע מכך שבעוד בול גייסה אג"ח בשנה האחרונה, היא במקביל צמצמה את החוב כלפי הבנקים מרמה של 160 מיליון שקל ל-26 מיליון שקל. כלומר, היא החליפה חוב בנקאי בחוב ציבורי. הבנקים ברחו בזמן. הציבור לא רק שלא ברח, אלא נחשף לסכום גדול יותר. 

אז מגיע בכור ומבקש לעצור הכל כדי שלא יגידו שהוא מעדיף נושים והגופים המוסדיים אומרים לו - "אבל זה מה שעשית עם הבנקים בחודשים האחרונים". השאלה אם זה מה שהוא עשה בפועל באופן אקטיבי, או משהו שנכפה על החברה כי הבנקים יכולים לעצור חוב, לצמצם חוב, לקבל ממסרים ולא להגדיל מנגד אובליגו. הם מריחים את השוק יותר טוב ממחזיקי החוב, הם עוצרים אשראי מהר יותר. 

כלומר, אם הבנקים בעצמם מצמצמים חוב, זו העדפת נושים? זו שאלה משפטית ופילוסופית, כי למרות שעל פניו זה לא כך, יכולים לטעון מנגד שברגע שההנהלה מבינה שהיא בתהליך של העדפת נושים ולא משנה אם זה נכפה עליה, היא צריכה לעצור את המשחק ולהגיד לשוק - הולכים להסדר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טום 05/07/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    ומה עם בעלי המניות הקטנים שהשקיעו עשרות למאות אלפי שקלים הם לא ניכללים בהסדר ממש לא בסדר מי יפצה אותם
  • מסכים איתך (ל"ת)
    דן 06/07/2023 22:36
    הגב לתגובה זו
  • מני 05/07/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    זה סדר הנשייה.
  • דני 05/07/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    במקרה הזה גם הריקברי של האגח יהיה נמוך
  • 3.
    YL 05/07/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    לצערי אנשים לא לומדים מ העבר לעולם לא להשקיע ב אגח נדיר ש יוצאים טוב מ השקעות כאלו
  • 2.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 05/07/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולתתתת1 05/07/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שהנתונים שבול הציגה נכונים נראה שהחוב איך שהוא ייסגר. לא ברור איך שווי מניות החברה לא יורד בחדות הרי אם החוב לא יכוסה בעלי האגח יקחו את החברה, לא?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?