בדרך לאישור: נתג"ז תוכל לחבר גם מפעלים קטנים ובינוניים לתשתית גז
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הסעיף העוסק בהארכת תקופת רישיון ההולכה של חברת נתג"ז (נתיבי גז לישראל). התיקון נועד לאפשר לשר האנרגיה והתשתיות להאריך את רישיון ההולכה של נתג"ז ב-15 שנים נוספות, עד סוף יולי 2049. בנוסף, בהתאם לסיכום בישיבות הקודמות ולבקשת היו"ר ביטן, ההצעה כוללת תיקון שיאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה, במקומות בהן יש בעיות בחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי.
לפני שבוע ערכה אותה וועדה דיון בנוגע להצעת ביטן לאפשר לחברה הממשלתית נתג"ז לחבר מפעלים קטנים ובינוניים לתשתית גז. הוא טען כי חברות החלוקה הפרטיות נכשלות בחיבור מזה 14 שנה. לכן, חברי הוועדה רצו לאפשר לה לפעול בתחום חיבור התשתיות לגז טבעי.
מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, משה גראזי, התייחס לכך בדיון ואמר כי הוכן נוסח, והרשות קיבלה את התייחסויות נתג"ז ותואמה מול משרד האוצר והייעוץ המשפטי לוועדה. עו"ד צחי בר ציון ממשרד האנרגיה הוסיף כי לפי ההצעה שרי האנרגיה והאוצר יוכלו לאפשר את המהלך אם השתכנעו שלצורך פיתוח משק הגז הטבעי זה לא נכון לתת לגורם פרטי לבצע את עבודת החלוקה.
גראזי ציין, כי בנוסף תהייה הגבלה של עד 3 אזורי חלוקה שיוכלו לעבור לנתג"ז בו זמנית (מתוך 6 הקיימים כיום). בעקבות זאת התקיים דיון בין נציגי הממשלה בעניין, והוועדה יצאה להפסקה. לאחר ההפסקה אמר רפרנט אנרגיה באגף התקציבים באוצר, עידו מור, אמר כי ההצעה המקובלת על הצדדים היא להגביל 3 אזורי חלוקה, או 50% ממספר אזורי החלוקה, לפי הגבוה מבניהם. כמו כן, אושר, כי שר האנרגיה יוכל לקבוע מספר או שיעור אחר בתקנות באישור ועדת הכלכלה. במקרה של הגדלת מספר האזורים או השיעור יתייעץ שר האנרגיה עם שר האוצר.
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל נתג"ז, שמואל תורג'מן, אמר כי החברה לא מתוקצבת ויש לה חוב גדול של 3 מיליארד שקלים וחצי, ולכן הוא מבקש שיהיה ברור שנתג"ז לא תחויב לבצע פעילות הפסדית. היו"ר ביטן אמר כי כבר 14 שנה מנסים לחבר את הגז הטבעי וזה לא קורה כנדרש, ובירושלים זה בכלל לא מתקדם. על רקע זה הוא ביקש לאפשר לשרים להכניס גם חברה ממשלתית למקטע החלוקה, ואמר: "חברה ממשלתית היא חלק מהמדינה, גם אם רוצים שהיא תהייה רק כלכלית. זה אינטרס של המדינה, אחרת לא היו נותנים לכם רישיון ולא היו מאריכים אותו. האוצר מעוניין בתיקון, ויכול להיות שאם זה יעלה כסף אז תשלמו פחות דיבידנד למדינה, ואם יהיו הפסדים אני מאמין שהאוצר יפצה ולכן אני לא רואה בעיה עם החשש הזה".
מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, התייחס להצעה ואמר כי מדובר במדרון חלקלק. "נתג"ז מבקשת בצדק לדאוג שזה יהיה כלכלי, גם אנחנו רוצים שזה יהיה כלכלי. הפעילות לא תהייה בחברה בת, וזה אומר סבסוד צולב בין ההולכה לחלוקה ואפשר יהיה לעשות קניבליזציה של האזורים ואז יצא מצב שלא בא לפתור את הבעיה של המקרים הלא רבים של היעדר חיבורים. השאלה אם זה לא דרקוני מדי ביחס למשימה". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן: "אנחנו לא רוצים להיות בידיים של החברות הפרטיות, אין לנו עניין להעביר סתם אזורים. גם זה ש-14 שנה החיבור מתקדם בקושי זו גם בעיה שצריך לתת עליה את הדעת".
- 1.אנונימי 26/06/2023 15:15הגב לתגובה זואנשים מטורפים,הנזק שנעשה כבר בלתי הפיך.פשוט שדדו את המשקיעים ושינו את החוקים בדיעבד.לעולם לא נסלח ולא נשכח את עושק המשקיעים הקטנים בקידוחים,בלעדינו הייתם שורפים רק פחם .מדינה זבל פח אשפה.מקווה שלא יקדחו פה לעולם אף משקיע.אחרי מה שעשו לנו צריך להיות טיפש רציני להתעסק עם קידוחים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
