ארנון מילצן
צילום: Getty images Israel

מהו חוק מילצ'ן? הנה כל מה שצריך לדעת

לקראת עדותו היום בבריטניה במסגרת תיק 1,000: מהו חוק ארנון מילצ'ן, שמאפשר לעולים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח על הכנסות בחו"ל, מדוע הוא נקרא על שמו ולמה רשות המסים לוחצת כל כך לבטל אותו?
איציק יצחקי | (4)

"חוק מילצ'ן", שעולה בימים האחרונים לכותרות בשל עדותו של ארנון מילצ'ן במסגרת תיק 1000, מאפשר לעולים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח וגם מתשלום מס על הכנסות בחו"ל למשך 10 שנים (עם זכות של שר האוצר להאריך את הפטור ל-10 שנים נוספות). אבל מה שלא כולם מבינים, הוא למה זה בכלל נוגע לנתניהו ומדוע המיליארדר ואחד המפיקים הנחשבים בהוליווד לשעבר צריך בכלל להעיד בתיק הזה?

יאיר לפיד ששימש בעבר כשר אוצר העיד בתיק 1000, כי התבקש על ידי נתניהו לקדם עניין מסוים בחוק כדי להטיב, לכאורה, עם מילצ'ן. לפיד טען כי בלם את היוזמה. הרפורמה הזאת נכנס לתוקף בתחילת 2007. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים קיבלו פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של 10 שנים. הפטור הזה ניתן על כל הכנסה, לא משנה אם מדובר ברווח הון ממימוש נכסים והשקעות או הכנסות מחוץ לישראל.

הוא כונה "חוק מילצ'ן" ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט, משום שמילצ'ן היה אחד השבים לישראל בעקבות הרפורמה - כלומר, אחד הנהנים המרכזיים מכך שהפטור הוארך בשנת 2018. זו הסיבה שמילצ'ן מעיד היום בבריטניה בפרשת תיק 1000 - האישום סובב סביב נושא ההארכה - נטען כי נתניהו פעל לטובתו לכאורה. בעבר לחצו ברשות המסים לבטל אותו במסגרת חוק ההסדרים, אך ללא הצלחה.

המטרה של החוק הייתה בראש ובראשונה לעודד עליה. כלומר, תושבים חוזרים ועולים שישמעו כי הם לא צריכים לדווח על מה שעשו בחו"ל, יחזרו למדינה ויזרימו לכאן הרבה מאוד כסף. עובדתית, בשנים 2009-2010 חזרו לישראל לא רק מילצ'ן, אלא גם טייקונים כמו שי אגסי וסמי עופר. היא גררה לא מעט התנגדויות, בטענה שהמדינה עושה איפה ואיפה בין טייקונים מישראל, לתושבי חוץ שיכולים עכשיו "להתחמק ממס". 

גם לפיד וגם משה כחלון ניסו לבטל את החוק בעבר, אבל זה לא ממש עזר. משה אשר שכיהן אז כראש רשות המסים ניסה לבטל את הפטור בכל דרך לעולים חדשים, אבל פעם אחר פעם התוכנית שובשה - והטייקונים שעלו לארץ ניצחו. הביקורת על החוק מובנת - הטענה היא שישראל משמשת כמקלט מס לטובת אנשים שרוצים "להבריח" כסף שחור. החשש הגיע גם לדוח מבקר המדינה, שסבר בעבר כי גורמים עבריינים עלולים לחזור לארץ ללא שאלות ונוגד את חוקי השקיפות.

אז למה מילצ'ן עולה על דוכן העדים היום? בית המשפט מנסה לבדוק האם ראש הממשלה ניסה לשכנע, לטובתו של מילצ'ן, ש"החוק הזה הוא טוב". כלומר, האם ראש הממשלה ניסה לקחת משר האוצר את הסמכות שהוענקה לו ולהתערב לו בהחלטה לטובת מילצ'ן. במילים אחרות - האם "חוק מילצ'ן", ששמו עלה לכותרות בשל החשד כי נתניהו קיבל ממנו טובות הנאה לכאורה בדמות סיגרים ושמפניה, אכן נועד כדי לסייע לו?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השטן הסגול 25/06/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    ישראל דלה בקרקעות וכל הצרפוקאים והאלוגרכים קנו בתים וקרקעות בעשרות מיליונים וניפחו את השוק. ביבי רע לישראל והכי רע למצביעים האספססוף שלו.
  • 2.
    טל 25/06/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    "היו שתי פעמים שנתניהו פנה אליי. פעם אחת זה עלה כשישבנו אצלו בבלפור, ופעם שניה בכניסה לישיבת קבינט. בפעם הראשונה הוא אמר לי מילצ'ן דיבר איתך על החוק? אמרתי כן. הוא אמר מה אתה חושב. אמרתי חוק לא טוב. והוא אמר 'חוק טוב, חוק טוב'". לפיד הוסיף, "בפעם השנייה הוא שוב שאל על החוק אמר לי זה חוק טוב. וגם שתי "הפגישות" האלה ספק אם התקיימו וספק אם זה מה שנאמר. מי שרוצה לקדם משהו לא עושה זאת בשיחת אגב.
  • נפיח 25/06/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    לפיד הוא בעל הסמכות ונתניהו היה שתדלן עבור האיש שהרעיף עליו כל טוב.חוץ מזה לא בטוח בכלל שלפיד היה שר אוצר או בכלל חבר כנסת אז הכל עורבא פרח ונתניהו בכלל לא לקח מתנות ממילצ'ןוהאוסטראלי ולא יודעים מה רוצים ממנן
  • 1.
    אלי וייס 25/06/2023 10:31
    הגב לתגובה זו
    לפיד לא רק שלא זרק את מילצן מכל המדרגות אלא הנחה את העוזרת האישית שלו לברר את הנושא עם גורמי מקצוע ברשות המסים. בנוסף קבע פגישה עם מילצן עם העוד שלו פיני רובין במרתף ביתו ברמת אביב. במרתף ביתו.....אכן ביבי אשם...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).