ארנון מילצן
צילום: Getty images Israel

מהו חוק מילצ'ן? הנה כל מה שצריך לדעת

לקראת עדותו היום בבריטניה במסגרת תיק 1,000: מהו חוק ארנון מילצ'ן, שמאפשר לעולים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח על הכנסות בחו"ל, מדוע הוא נקרא על שמו ולמה רשות המסים לוחצת כל כך לבטל אותו?
איציק יצחקי | (4)

"חוק מילצ'ן", שעולה בימים האחרונים לכותרות בשל עדותו של ארנון מילצ'ן במסגרת תיק 1000, מאפשר לעולים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח וגם מתשלום מס על הכנסות בחו"ל למשך 10 שנים (עם זכות של שר האוצר להאריך את הפטור ל-10 שנים נוספות). אבל מה שלא כולם מבינים, הוא למה זה בכלל נוגע לנתניהו ומדוע המיליארדר ואחד המפיקים הנחשבים בהוליווד לשעבר צריך בכלל להעיד בתיק הזה?

יאיר לפיד ששימש בעבר כשר אוצר העיד בתיק 1000, כי התבקש על ידי נתניהו לקדם עניין מסוים בחוק כדי להטיב, לכאורה, עם מילצ'ן. לפיד טען כי בלם את היוזמה. הרפורמה הזאת נכנס לתוקף בתחילת 2007. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים קיבלו פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של 10 שנים. הפטור הזה ניתן על כל הכנסה, לא משנה אם מדובר ברווח הון ממימוש נכסים והשקעות או הכנסות מחוץ לישראל.

הוא כונה "חוק מילצ'ן" ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט, משום שמילצ'ן היה אחד השבים לישראל בעקבות הרפורמה - כלומר, אחד הנהנים המרכזיים מכך שהפטור הוארך בשנת 2018. זו הסיבה שמילצ'ן מעיד היום בבריטניה בפרשת תיק 1000 - האישום סובב סביב נושא ההארכה - נטען כי נתניהו פעל לטובתו לכאורה. בעבר לחצו ברשות המסים לבטל אותו במסגרת חוק ההסדרים, אך ללא הצלחה.

המטרה של החוק הייתה בראש ובראשונה לעודד עליה. כלומר, תושבים חוזרים ועולים שישמעו כי הם לא צריכים לדווח על מה שעשו בחו"ל, יחזרו למדינה ויזרימו לכאן הרבה מאוד כסף. עובדתית, בשנים 2009-2010 חזרו לישראל לא רק מילצ'ן, אלא גם טייקונים כמו שי אגסי וסמי עופר. היא גררה לא מעט התנגדויות, בטענה שהמדינה עושה איפה ואיפה בין טייקונים מישראל, לתושבי חוץ שיכולים עכשיו "להתחמק ממס". 

גם לפיד וגם משה כחלון ניסו לבטל את החוק בעבר, אבל זה לא ממש עזר. משה אשר שכיהן אז כראש רשות המסים ניסה לבטל את הפטור בכל דרך לעולים חדשים, אבל פעם אחר פעם התוכנית שובשה - והטייקונים שעלו לארץ ניצחו. הביקורת על החוק מובנת - הטענה היא שישראל משמשת כמקלט מס לטובת אנשים שרוצים "להבריח" כסף שחור. החשש הגיע גם לדוח מבקר המדינה, שסבר בעבר כי גורמים עבריינים עלולים לחזור לארץ ללא שאלות ונוגד את חוקי השקיפות.

אז למה מילצ'ן עולה על דוכן העדים היום? בית המשפט מנסה לבדוק האם ראש הממשלה ניסה לשכנע, לטובתו של מילצ'ן, ש"החוק הזה הוא טוב". כלומר, האם ראש הממשלה ניסה לקחת משר האוצר את הסמכות שהוענקה לו ולהתערב לו בהחלטה לטובת מילצ'ן. במילים אחרות - האם "חוק מילצ'ן", ששמו עלה לכותרות בשל החשד כי נתניהו קיבל ממנו טובות הנאה לכאורה בדמות סיגרים ושמפניה, אכן נועד כדי לסייע לו?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השטן הסגול 25/06/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    ישראל דלה בקרקעות וכל הצרפוקאים והאלוגרכים קנו בתים וקרקעות בעשרות מיליונים וניפחו את השוק. ביבי רע לישראל והכי רע למצביעים האספססוף שלו.
  • 2.
    טל 25/06/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    "היו שתי פעמים שנתניהו פנה אליי. פעם אחת זה עלה כשישבנו אצלו בבלפור, ופעם שניה בכניסה לישיבת קבינט. בפעם הראשונה הוא אמר לי מילצ'ן דיבר איתך על החוק? אמרתי כן. הוא אמר מה אתה חושב. אמרתי חוק לא טוב. והוא אמר 'חוק טוב, חוק טוב'". לפיד הוסיף, "בפעם השנייה הוא שוב שאל על החוק אמר לי זה חוק טוב. וגם שתי "הפגישות" האלה ספק אם התקיימו וספק אם זה מה שנאמר. מי שרוצה לקדם משהו לא עושה זאת בשיחת אגב.
  • נפיח 25/06/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    לפיד הוא בעל הסמכות ונתניהו היה שתדלן עבור האיש שהרעיף עליו כל טוב.חוץ מזה לא בטוח בכלל שלפיד היה שר אוצר או בכלל חבר כנסת אז הכל עורבא פרח ונתניהו בכלל לא לקח מתנות ממילצ'ןוהאוסטראלי ולא יודעים מה רוצים ממנן
  • 1.
    אלי וייס 25/06/2023 10:31
    הגב לתגובה זו
    לפיד לא רק שלא זרק את מילצן מכל המדרגות אלא הנחה את העוזרת האישית שלו לברר את הנושא עם גורמי מקצוע ברשות המסים. בנוסף קבע פגישה עם מילצן עם העוד שלו פיני רובין במרתף ביתו ברמת אביב. במרתף ביתו.....אכן ביבי אשם...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.