ד"ר מיכאל שראל: "חוסר החינוך במגזר החרדי - הבעיה הגדולה ביותר בטווח הבינוני-ארוך"
מיכאל שראל "בשנת 2003 זאת הייתה הפעם האחרונה שנעשתה בישראל רפורמה מאקרו-כלכלית מקיפה. חלק גדול מהצמיחה שראינו ב-20 השנים האחרונות נובעת מהרפורמות שנעשו ב-2003 ועוד לפני זה בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. אם לא הייתה ליברליזציה של הייבוא למשל, מגזר ההייטק לא יכול היה להתפתח כי באוטרקיה לא יכול להתפתח מגזר שמבוסס על ייצוא", כך אמר היום ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן.
"לצערי מאז 2003 נעשו דברים די שולים מבחינה מאקרו-כלכלית מקיפה. אני חושב שגם ב-2008-2009 היה לנו משבר גדול שבוזבז, וגם ב-2020 היה לנו משבר גדול שבוזבז ולא ניצלנו את שני המשברים הענקיים האלה כדי לבצע רפורמות עומק בבעיות היסוד המאקרו כלכליות שישראל ניצבת בפניהן".
על בעיית החינוך במגזר החרדי אמר שראל כי "הבעיה הגדולה ביותר כמובן בטווח הבינוני-ארוך זה הנושא של החינוך, או חוסר החינוך במגזר החרדי. אנחנו יודעים שבשילוב עם הדמוגרפיה, הפריון הנמוך של הגברים החרדיים שמגיעים כבר לגיל 18-20,יוצר פערים כל כך גדולים מבחינת כושר ההשתכרות ששום דבר אחרי זה מבחינת תכניות שילוב במכינות, בהכשרות מקצועיות, או סיוע כזה או אחר לא יעזור. אנחנו יודעים שיכולת ההשתכרות של גבר חרדי בגיל העבודה המרכזי לעומת גבר יהודי לא חרדי אם אנחנו מכפילים את השיעור תעסוקה בשכר למועסק זה בערך 35%, וה-35% הוא קבוע על פני ה-20 שנים האחרונות והוא לא זז".
"שום רפורמה משמעותית לא נעשתה בנושא הזה ב-20 השנים האחרונות וכמובן שיש את הביקורת המוצדקת על המהלכים האחרונים שהממשלה עשתה שהולכים בדיוק נגד הכיוון הרצוי, אולם גם בלי המהלכים האחרונים, אנחנו שואלים, מה נעשה ב-20 השנים האחרונות? איפה היו הממשלות שהיו ב-20 השנים האחרונות ולא טיפלו בבעיה היסודית הזאת שבסופו של דבר תפגע בצורה אנושה גם בתוצר לנפש בישראל, גם בשיעורי המס שיצטרכו לעלות, גם בעוני שילך ויגדל בפערים הכלכליים והחברתיים ובסופו של דבר זה יכול להביא גם לירידה מהירה מהצפוי במשקל האוכלוסייה היהודית הלא חרדית".
- 3.החראדים היו ונשארו טפילים (ל"ת)ידידיה 14/06/2023 21:30הגב לתגובה זו
- 2.חנן 14/06/2023 17:30הגב לתגובה זוידיך יהיו חתומים על הרס המדינה , השחטת שילטון ומחיקת העם היהודי ראש ממלה נאשם ביבי על החתום ראש ממשלה נאשם ביבי נתניהו
- 1.אבנר 14/06/2023 17:05הגב לתגובה זוהמתועבים בוזזים ללא הרף את קופת המדינה
- שון 14/06/2023 20:20הגב לתגובה זו"נחנך" את החרדים לפי הבנתנו, נכפה עליהם חינוך אחר, נסביר כמה הם רעים ודופקים את הכלכלה, וגן נסביר שאנחנו "דמוקטים". בושה! בושה! בושה!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
