מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

"הבנקים היו צריכים לשלם לציבור בפיקדונות עוד 4 מיליארד שקל בשנה"

מיכל כהן, הממונה על התחרות, תקפה את הבנקים בוועדת הכספים. לדבריה, זה "שוק עם מאפיינים של קבוצת ריכוז". הבנקים גלגלו רק 68% מעליית הריבית לציבור, לעומת 90% ללקוחות הבנקאות הפרטית - שליש מעליית הריבית נשארה אצל הבנקים
נתנאל אריאל | (17)

"אילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר בסדר גודל של יותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור. וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שמשקי בית מפקידים את הכספים לתקופה ארוכה יותר." כך תקפה היום מיכל כהן, הממונה על התחרות, את הבנקים בוועדת הכספים בכנסת. 

נזכיר, הריבית במשק עלתה בשנה האחרונה מ-0.1% ל-4.75%, אבל הבנקים לא גילגלו את מלוא עליית הריבית בפיקדונות אל הציבור, וזאת כאשר מנגד הם העלו במלואה את הריבית על ההלוואות שהם נותנים, בצורה כזו הם מגדילים את הפער בין הריבית שהם משלמים לריבית שהם מקבלים - ומצליחים להגדיל את הרווחים שלהם. הבנקים הרוויחו בשנה האחרונה יותר מ-22 מיליארד שקל, וברבעון האחרון הם הרוויחו ביחד 6.3 מיליארד שקל. ברשות התחרות מסבירים שפשוט אין תחרות בין הבנקים ומיכל כהן הוסיפה כי זה "שוק עם מאפיינים של קבוצת ריכוז".

על פי נתוני רשות התחרות, העלייה התגלגלה לפיקדונות של עסקים גדולים בכ-101% וללקוחות של הבנקאות הפרטית בכ-90%, היא התגלגלה למשקי בית בשיעור של כ-68% בלבד – כלומר שכשליש מעליית ריבית הפריים נותר בכיסים של המערכת הבנקאית. הממצא הזה נכון לאורך כל תקופת הבדיקה - ינואר 2017 עד פברואר 2023.

בנוסף, כהן הציגה כי הפיקדונות של משקי בית ועסקים זעירים וקטנים הם רק כ-64% מיתרות הפיקדונות שהמערכת הבנקאית מחזיקה, אך הן אחראיות לכ-77% מהכנסות הבנקים מהמרווח מפעילות הפיקדונות - כלומר הפיקדונות של הציבור רווחיים לבנקים יותר מהפיקדונות האחרים.

לדברי הרשות, הריבית שמשולמת למשקי בית על הפיקדונות שלהם בבנקים נמוכה באופן עקבי מהריבית שמשולמת לעסקים גדולים ולקוחות של הבנקאות הפרטית, "וזאת למרות שמשקי הבית מפקידים את הכספים שלהם לתקופה ממוצעת ארוכה משמעותית מלקוחות במגזרים האחרים". מגמה זאת נכונה גם בתקופה האחרונה של הבדיקה: בחינת הנתונים מתחילת עליית ריבית בנק ישראל עד פברואר 2023 מעלה כי הפער בין הריבית שמקבלים משקי בית לבין הריבית שמקבלים עסקים גדולים ולקוחות בנקאות פרטית גדל בכנקודת האחוז. 

כהן הוסיפה כי "בכל הנוגע לתחרות במערכת הבנקאית על לקוחות שהם משקי בית ועסקים קטנים, מדובר בשוק שמתאפיין לכאורה ברמת תחרות נמוכה, שבמסגרתה הבנקים ממעטים להתחרות באופן אגרסיבי על לקוחות של בנקים אחרים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר שלא רחוק היום שבו הוועדה תחוקק גם אם 'יגידו להם לא'. למי הוא רמז? מן הסתם לגורמים בממשלה ולכלכלנים שמתנגדים למיסוי דיפרנציאלי. הוא גם אמר שהוא מצפה לקבל תשובות מבנק ישראל ולהבין 'למה הם שותקים'.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    רק ירון זליכה (ל"ת)
    טל 13/06/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    עידו 13/06/2023 07:36
    הגב לתגובה זו
    מדהים! מאז שרצו לפטר אותה (לפני חודש) פתאום בחודש אחד הממונה על התחרות, עשתה יותר משהרשות המיותרת והעלובה הזו עשתה בעשור שלם!! צריך לשים סוף לשיטה המושחתת שפקידים ממשלתיים מחממים כיסא כמה שנים ודואגים למונופולים ומקבלים שוחת/תפקיד במונופולים במשכורות עתק! דרושה תקופת צינון לפקידים ממשלתיים!!!!! די לשחיתות המערכתית!!!!!!!!!!!!!!
  • 14.
    huxh 12/06/2023 19:39
    הגב לתגובה זו
    הריבית שעליה מכריז בנק ישראל. היום 4.75% . גם הם מקופחים גם עליהם הבנקים גוזרים קופון שמן.
  • 13.
    הצחקתם אותי 12/06/2023 17:26
    הגב לתגובה זו
    את הדיוידנדים לא מחלקים.את הרבית לא מפזרים.רווח הון 13אחוז לציבור חצי1/2 אחוז..חחח.ריכוזי מידי שרות לקוי מעט סניפים העיקר בונוס למנהלים...
  • 12.
    גולדפינגר 12/06/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    עדין לא מאוח, המפקח על הבנקים יכול להורות לבנקים לשלם את הריבית בדיעבד. אני יכול להתערב איתכם שאף אחד לא יקדם מהלך שכזה.
  • 11.
    לא יורם 12/06/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    המדינה שומרת על הבנקים שחס וחלילה לא יקרה מצב שהם לא מרוויחים מספיק, הלקוחות גם ככה פראיירים מתחלפים והאלפיון העליון צריך ממשיך להגדיל את הפער מהצרכן הממוצע, המשוואה ממשיכה להתקיים :(
  • 10.
    עדיף שתתפטר מיד ! לא תיפקדה כראוי ונגרם נזק לציבור ! (ל"ת)
    סתווית קופרמן 12/06/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לדעתי 12/06/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
    לסגור את בנק ישראל
  • 8.
    מומו 12/06/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    כמה מרוויחים יבואני הרכב עלינו זה בסדר.רווחים מטורפים על כל רכב. רואים את זה בדוחות שלהם. על זה המדינה שותקת.
  • 7.
    יופי,אז מתי תתחילו לאכוף על הבנקים להתחרות אחד בשני??זה לא יקרה מכיוון שאתם דואגים למקום עבודה ביום שאחריי.... (ל"ת)
    יוסף 12/06/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ארמדיל 12/06/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    ה 4 יארד זה רק על פקדונות קיימים
  • 5.
    רגע לפני שמעיפים אותה היא נזכרת בתפקיד שלה (ל"ת)
    אורן 12/06/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 12/06/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מקבלים מציבור מלאי מסחרי (מזומן) ללא עלות ראלית. כאשר בנקים מגייסים חוב הם משלמים ריבית שוק. לעומת זה הכסף הנמצא בחשבונות העו"ש לא נושא ריבית או ריבית זניחה. ואף אחד לא עושה דבר בנושא.
  • 3.
    מוישי זוכמיר 12/06/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
    ב"ה גם כשכבר נותנים ריבית, אז זה נניח, בפיקדון לשלושה ח' עם נק' יציאה כל שבוע. אחרי חודש פתאום הריבית נופלת מ ליבור מינוס 2.5 לריבית ליבור מינוס 5.5%. מעניים אם בהלוואות גם הריבית פתאום "נופלת"......זה ממש גזל ומרמה.
  • 2.
    אלון 12/06/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לחייב את הבנקים לזכות אוטומטית בריבית זכות על יתרות עו"ש לפי בסיס יומי ??????
  • לא בעיה בכלל, אבל מישהו צריך לרצות לעשות את זה (ל"ת)
    לא יורם 12/06/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממש חדשות מרעישות 12/06/2023 14:32
    הגב לתגובה זו
    שמי שיש לו יותר כסף טס בכיסא עם יותר מקום לרגליים? מי שמרוויח יותר כסף יכול להרשות לקנות בית יותר גדול? המוסדיים/הלקוחות של הבנקאות הפרטית מתמקחים יותר, דורשים יותר, ומקבלים יותר. מי שלא מבקש/דורש/מתמקח ומנסה להיות צרכן חכם, נדפק! ולא משנה איזה חוק יחוקקו זה לא יעזור..
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.