שר האוצר מקים עוד ועדה. לדבריו כך יילחם במונופולים
הממשלה אישרה היום את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן את החלטת הממשלה מלפני שלושה חודשים, בנושא הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה.
במסגרת ההחלטה, אישרה הממשלה לתקן את סעיף 2 כך שמקום מינוי צוות ריכוזיות במזון שתפקידו לעקוב אחר יישום החלטות, גיבוש תיקונים ובחינת צמצום כוחם של הספקים הגדולים, ימנה שר האוצר ועדה ציבורית מייעצת וצוות בין משרדי.
הוועדה תידרש להמליץ תוך מספר חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון שמהוות לדברי האוצר רכיב משמעותי ביוקר המחיה.
בראש הוועדה הציבורית המייעצת יעמוד נציג ציבור שימונה ע"י שר האוצר ושר הכלכלה, בוועדה יכהנו בנוסף, מנכ"ל משרד האוצר, נציג ציבור נוסף ויתר חברי הצוות כפי שנקבעו.
כמו כן, הוועדה תחליט על צעדים להפחתת הריכוזיות, והגברת התחרותיות בשוק המזון והטואלטיקה. בראש הצוות הבין משרדי יעמוד מנכ"ל משרד האוצר ויכהנו בו מנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה על התקציבים באוצר והממונה על התחרות. כמו כן יורחבו תפקידי הוועדה כך שתוכל לתת המלצות לצמצום כוחם של המונופולים וענקיות המזון. הוועדה תגיש את המלצותיה עד לחודש דצמבר.
מאבק עיקש
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען: "זה יהיה מאבק עיקש ולא פשוט, אבל אנחנו ננצח. יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל ומגיע לאזרחי ישראל לקבל יותר ולשלם פחות".
סמוטריץ' הוסיף: "מיום כניסתי לתפקיד הגדרתי את המלחמה ביוקר המחיה כאחת מהמשימות המרכזיות הנדרשות לטיפול יסודי ומעמיק. את הטיפול במונופולים ובענקיות המזון התחלנו בחוק ההסדרים, בו הוצגה רפורמת הייבוא. (שלא הובאה בחוק ההסדרים, נ"ש).
סמוטריץ' טען להגנתו כי "הרפורמה הוסרה מחוק ההסדרים בשל הצורך לטייב את נוסח החוק, אך אנו ממשיכים לפעול לקידומה בכל הכוח. הוועדה הציבורית שהקמנו תרכז את הטיפול ברפורמה ותאפשר לנו להיכנס חזק מאד במונופולים, להביא לפירוקם ולייצר תחרות משמעותית בשוק הייבוא".
סמוטריץ' סיכם: "בלתי מתקבל על הדעת שמספר חברות מצומצם יחזיקו בצורה כמעט בלעדית בשוק המזון הישראלי. המהלך הזה צפוי לשנות דרמטית את סל הקניות של כולנו במוצרי הטואלטיקה ובמזון. זו תהיה מלחמה קשה מול השחקנים החזקים ביותר אבל מול עיני עומדים אך ורק אזרחי ישראל ובמלחמה הזו בעזרת השם אנחנו ננצח".
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
אשרי המאמין, ואני הקטן אומר אם באמת סמוטריץ' רצה להילחם במונופולים הוא היה דואג שזה ייכנס לחוק ההסדרים ולתקציב.
בהתאחדות התעשיינים הגיבו וברכו: "אנו מברכים על הקמת הוועדה ומאמינים שבמסגרתה יוצגו ויבחנו באופן ענייני ומקצועי נתונים כלכליים רבים יוכיחו מה שנאמר שנים: ישראל היא מדינה יקרה לעשות בה עסקים!
"התאחדות התעשיינים תשמח לקחת חלק בדיוני הועדה ולחלוק ולדון בהשוואות בינלאומיות שיראו את הדירוג של ישראל בכל תחום ואת הצעדים הנדרשים, שעיקרם באחריות הממשלה, כדי להוריד את יוקר עשיית עסקים וייצור בארץ. אנו משוכנעים שאימוץ מסקנותינו יוביל לצעדים משמעותיים מהם יהנו אזרחי המדינה כולם".
גם שר הכלכלה התעורר מאוחר
הצעד של סמוטריץ' מגיע אחרי הודעתו של שר הכלכלה ניר ברקת כי שלח מכתב ל-15 חברות בשוק המזון בו דרש מהם לחשוף את הדוחות הכספיים תוך שלושה שבועות. חלק מהחברות מפרסמות בכל מקרה את דוחותיהן כי הן נסחרות בבורסה אבל ישנן גם כאלה שלא.
ברקת טען כי "חברות הענק התרגלו להתייחס לציבור הישראלי כאל פרה חולבת. ההנחיה שלי היא לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו, חמורים ככל שיהיו, כדי להילחם בכשלים העמוקים בשוק המזון בישראל.
"היצרנים והיבואנים מנצלים את הריכוזיות הגבוהה ואת חוסר התחרות בשווקים כדי להעלות מחירים. לא נהסס להפעיל מנגנונים מהסוג הזה כדי להילחם בגופים שמתעלמים מהציבור ומעלים מחירים בגסות. בזמן שאזרחי ישראל נאנקים, המונופולים מעלים מחירים בניתוק מזעזע, וזה בעת שמחירי התשומות ומחירי השינוע הימי בירידה מתמדת. החגיגה נגמרה".
החברות אליהן נשלח המכתב: אסם, וילי פוד, שטראוס, סנו, נטו סחר, יוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ, חוגלה קימברלי, סוגת, החברה המרכזית למשקאות, יפאורה תבורי, תה ויסוצקי אבוט וחברת גורי.
בניגוד לברכות ששיגרו לצעד של שר האוצר בהתאחדות התעשיינים ביקרו קשות את שר הכלכלה. "המונופול הדורסני ביותר בישראל היא ממשלת ישראל שגורמת ליוקר מחיה ויוקר עשיית עסקים יוצא דופן בהשוואה לכל מדינה בעולם. הממשלה היא זו שמייקרת וממשיכה ליקר את מחירי הדירות, המכוניות, הדלק, החשמל, המים, הארנונה ועוד שגם פוגעים בהכנסה הפנויה של תושבי המדינה וגם גורמים לייקור המוצרים והשירותים בישראל".
בהתאחדות הוסיפו וטענו "המונופול הממשלתי גם קבע שיעורי מע"מ למזון מהגבוהים בעולם ובכך מעלה את מחירי המזון באופן מלאכותי בכדי לגבות מס. צר לנו ששר הכלכלה והתעשייה מנסה, כמו רבים מקודמיו, להסיט את תשומת הלב של הציבור מהסיבות האמיתיות שגורמות לעושק הציבור, כפי שהוא מכנה זאת. הציבור בישראל שבע הבטחות ויודע היטב שמי שעושקת אותו היא ממשלת ישראל, עם המיסים המופרכים על רכבים, דלק, קרקעות, דירות, ארנונה ומזון ומנגד מנהלת את תקציב המדינה בצורה בזבזנית - כסף שיוצא מהכיס של כל אזרח בישראל".
בהתאחדות טענו כי יפרסמו בימים הקרובים סדרת השוואות בינלאומיות של העלויות הממשלתיות בישראל בהשוואה לעולם וכך יעזרו לציבור בישראל להבין מי בדיוק עושק אותו ואיך. "פגיעה במגזר העסקי לא תהיה יותר הדרך הקלה לברוח מאש מחאת יוקר המחיה" מסרו.
- 3.אני מקווה שהפעם תצרף אותי לוועדה (ל"ת)מנש 22/05/2023 09:33הגב לתגובה זו
- 2.גם בעוד שנה לא יקרה שום דבר כי הפוליטיקאים לא באמת 21/05/2023 23:07הגב לתגובה זוגם בעוד שנה לא יקרה שום דבר כי הפוליטיקאים לא באמת רוצים להוזיל את יוקר המחיה, בדיוק כמו שהם לא רוצים לטפל ביוקר הדיור. הצלחה
- 1.לילי 21/05/2023 18:59הגב לתגובה זו13 מיליארד ש"ח שהולכים למיפלגות ולכל מיני דברים הזויים יכולים לחלץ מעוני את כל העניים במדינה אפשר לייבא מזון בחינם לכול העניים .

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
