למרות דוחות טובים, בנק אוף אמריקה הפסיד 100 מיליארד דולר באג"ח - איך סמנכ"ל הכספים ניסה להרגיע את המשקיעים?
בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA הוא ללא ספק מעצמה, אחד הבנקים הגדולים בעולם עם שווי שוק של 244 מיליארד דולר (יותר מפי 2 מסיטי בנק או גולדמן זאקס, ופי 1.5 מוולס פארגו או מורגן סטנלי, וחצי מג'יי פי מורגן), אבל ככל שאתה גדול יותר ומנהל יותר כסף - זה גם נראה מפחיד יותר כאשר יש הפסדים.
בדוח שפרסם הבנק אתמול הוא עקף את צפי השוק עם רווח רבעוני מתואם של 94 סנט למניה מעל הצפי ל-81 סנט למניה, על הכנסות של 26.39 מיליארד דולר, כשבוול סטריט ציפו ל-25.13 מיליארד דולר (להרחבה).
אבל בדוח אפשר גם היה למצוא נתון מפחיד, שבימים רגילים אולי לא היה מטריד את המשקיעים, אבל בימים שבהם בנקים אזוריים קורסים (סיליקון וואלי, סיגניצ'ר) וגם קרדיט סוויס בשוויץ, המשקיעים חוששים יותר ומסתכלים על המאזן. בנק אוף אמריקה דיווח על 99 מיליארד דולר של הפסדי אג"ח לא ממומשים בתיק שהוא מנהל (שיפור לעומת הפסד של 109 מיליארד בסוף השנה, מה שמשקף את העלייה בשוק האג"ח ברבעון הראשון. התיק המנוהל של הבנק, אגב, הוא בהיקף של 624 מיליארד דולר.
ההפסד של בנק אוף אמריקה הוא הגדול ביותר בתיק האג"ח מבין כל הבנקים בארה"ב. לשם השוואה, המתחרה הגדול בנק ג'יי פי מורגן רשם הפסדים של 31 מיליארד דולר. וחשוב גם לומר שהבנקים לא צריכים לשקף את המספרים הללו ביחסי ההון שלהם. בינתיים מדובר בהפסד על הנייר. ההפסד יהפוך לאמיתי רק אם הבנק יצטרך לממש נכסים.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אומרים בבנק ומדוע לא בטוח שזה אמור להרגיע?
אבל מה אומרים למשקיעים אחרי הפסד כזה? סביר להניח שגם בבנק אוף אמריקה התחבטו בשאלה. סמנכ"ל הכספים של הבנק, אלסטייר בורת'וויק (Alastair Borthwick), נקרא לבמה וניסה להרגיע את המשקיעים, שאמנם לא שלחו את המניה למטה, אבל גם לא העלו אותה.
לדברי בורת'וויק, הפיקדונות בעלות נמוכה שיש לבנק הופכים לבעלי ערך רב יותר כעת, כשסביבת הריבית גבוהה יותר. הוא הוסיף שהכנסות הריבית נטו של הבנק יעלו בסביבה של ריבית גבוהה יותר (ביחס לשנים האחרונות). את הדברים הוא אמר בשיחת הוועידה לאחר הדוחות שפרסם הבנק אתמול.
לדבריו, "אחת הסיבות לכך שאנו מקדישים זמן רב לפריסת זיכיון הפיקדונות היא כי בסביבת ריבית עולה, אתה מצפה כמובן ששוקי האג"ח יהפכו לשליליים. ובמקביל, אתה ואנחנו ציפינו שככל שהריבית תעלה, הביטוח הלאומי [הכנסה מריבית נטו] יעלה, כי הפיקדונות יקרים הרבה יותר בסביבה הזו".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לשאלת אחד האנליסטים האם הוא יכול לסלק את ההפסדים הללו בקלות הוא אמר: "כרגע, זה בדיוק מה שעשינו. ההיקף של זה רק הולך ונהיה קטן יותר ויותר".
אבל יש כאן בעיה. הנהלת הבנקים "שולטת" בצורת ההצגה של ההפסדים הללו. היא יכולה להציג אותם כ'מיועדות למימוש' או כ'החזקה לפידיון'. המשמעות היא שהיא יכולה לשחק במספרים ולשלוט בהם. היא יכולה להחביא הפסדים לגמרי, היא יכולה להחביא הפסדים חלקית.
ניתחנו את הנושא לפני כחודש, לא נחזור עליו, רק נעיר שבנקים בנויים על אמון. פגעתם באמון הזה, עלולה להתחיל "ריצה את הבנקים". זה קרה כבר בבנקים הקטנים בארה"ב. הבנקים הגדולים נהנים מאוד מגיבוי ותמיכה ממשלתית (גם מבחינת תמיכה שוטפת וגם אחריות לפיקדונות), ועדיין - האמון זה הכל. גם בנק גדול יכול ליפול (הנה הניתוח).
המנייה של בנק אוף אמריקה הגיבה אתמול בעלייה של 0.6% בלבד למחיר של 30.56 דולר למניה.
ומה חושב על כך וורן באפט?
חברת ברקשייר האת'ווי של וורן באפט היא המשקיעה הגדול ביותר במניית בנק אוף אמריקה, עם החזקה של 13% מהמניות בשווי של 31.6 מיליארד דולר. בראיון ל-CNBC בשבוע שעבר, מתח באפט ביקורת על הבנקים על השקעה בניירות ערך מגובי משכנתאות שיש להן תשואות היסטוריות נמוכות, וכינה אותן "החזקה מאוד מטופשת לבנקים".
בניגוד לבנקים, ברקשייר בחרה להשקיע את הררי המזומנים שלה (בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר) בעיקר באג"ח ממשלתי לטווח קצר. בשנים 2020-2021 היא קיבלה על כך תשואה אפסית, ובאפט ספג על כך ביקורת, אבל עכשיו מדובר על תשואות של 5% בשנה.
לכתבות נוספות:
>>> האם בנק גדול בארה"ב יכול ליפול? המאזן הרעוע של בנק אוף אמריקה
>>> ארבעה דברים שהמשקיעים יחפשו הפעם בדוחות הבנקים בוול סטריט
>>> דוחות הבנקים ממשיכים - בנק אוף אמריקה בדוח טוב לעומת גולדמן זאקס
- 4.מי שהצטרף לשרט על צים.מחייך המון..חחחח (ל"ת)עודד 19/04/2023 18:02הגב לתגובה זו
- 3.שורט על צים כמוני רווחים אדירים וזה ההתחלה (ל"ת)עודד 19/04/2023 18:01הגב לתגובה זו
- 2.איפה כל החכמים שקראו להוציא כסף מהארץ, נהיה שקט (ל"ת)פלוטו 19/04/2023 16:42הגב לתגובה זו
- 1.כסף של אנשים אחרים (ל"ת)אבי 19/04/2023 16:07הגב לתגובה זו
- כל הכסף שלי. מצפצף על כולם. נ.ב: יש עוד הרבה בצד. (ל"ת)איש אחר 19/04/2023 16:39הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
