יוגב שריד שיח מדיקל
צילום: יחצ
דוחות

דוחות לשיח מדיקל - "הפעילות המסורתית ממשיכה לצמוח ולהרוויח"

יוגב שריד, מנכ"ל החברה: "ההפסד ברבעון הרביעי נובע בעיקר ממחיקה חד פעמית ביוון ומפעילות בתי המרקחת החדשה"
אדיר בן עמי | (9)

שתי חברות אמיתיות נשארו בתחום הקנאביס בבורסה בת"א - אינטרקיור ושיח מדיקל.  15-20 חברות נמחקו לגמרי או בדרך למחיקה. היום מפרסמת שיח דוחות, החברה עברה להפסד ברבעון האחרון. אבל הפעילות עצמה בכיוון חיובי. ההשקעה וההוצאות על רכישת בתי מרחקת חדשים, והמחיקה של הפעילות ביוון גררה שורה שלילית אדומה. בפעילות המסורתית החברה מרוויחה. גם בבתי המרחקת הכוונה כמובן להגיע לרווח במקביל לגידול בפעילות רשת בתי המרקחת של שיח. 

הכנסות שיח מדיקל -0.85% , עלו ל-39 מיליון שקל, לעומת כ-29.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-32% לעומת הרבעון המקביל. החברה סיימה את הרבעון בהפסד של 7.7 מיליון שקל, גידול לעומת הרבעון הקודם אז הפסידה 294 אלף שקל. הוצאות השיווק של החברה היו יותר גבוהות מהרווח הנקי ועמדו על 9.6 מיליון שקל. אך, בנטרול מחיקת המוניטין על ההשקעה ביון ובהתייחס לליבת הפעילות - העסקים משתפרים. 

"הפעילות המסורתית ממשיכה לצמוח ולהרוויח", אומר, יוגב שריד, מנכ"ל החברה: "ההפסד ברבעון הרביעי נובע בעיקר ממחיקה חד פעמית ביוון ומפעילות בתי המרקחת החדשה".

החברה סיימה את שנת 2022 עם הפסד חשבונאי של 5 מיליון שקל כשבקופת המזומנים יש לה כ-22 מיליון שקל. ביצעה הפחתה של כלל הפעילות ביוון בסך 5 מיליון שקל וזאת עקב אי עמידה בתוכניות החברה היוונית לגיוס המשאבים להקמת הפעילות יחד עם זאת, החברה ממשיכה לראות בתחום הייצוא , בדגש על אוסטרליה, זרוע חשובה להמשך התפתחותה.

"אנו מסכמים את הרבעון והשנה עם שיאי הכנסות ועם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של מעל 17 מיליון שקל וזאת בשוק שחווה וממשיך לחוות טלטלות משמעותיות, אשר השפיעו באופן דרמטי על חלק מהשחקנים בענף." אמר יוגב שריד, מנכ"ל שיח מדיקל גרופ, "התוצאות הושגו הודות להתנהלות אחראית ארוכת שנים והמשך יישום אסטרטגיית ארוכת טווח".

בכוונת החברה להתמקד בהמשך שיפור רשת בתי מרקחת בדגש על הגדלת נתח השוק של החברה ולאחרונה חתמה שיח על הסכם לרכישת מפעל לאריזה וייצור של מוצרי קנאביס רפואי בעל כושר ייצור הגבוה מצורכי החברה וזאת במחיר הזדמנותי. בתחילת הרבעון השלישי תתחיל שיח בייצור עצמי במפעל באופן שיביא לחיסכון בעלויות ולהקטנת התלות בצדדים שלישיים.

עוד הוסיף המנכ"ל: "לאחרונה חתמנו על הסכם לרכישת מפעל בתקן GMP-IMC לאריזה וייצור של מוצרי קנאביס רפואי וכן בית מסחר במחיר הזדמנותי של 2.3 מיליון שקל כאשר הבעלים הקודם השקיע במפעל כ- 15 מיליון שקל. השלמת העסקה צפויה בחודשים הקרובים ולאחריה תחזיק החברה, לראשונה, באופן ישיר, בחוליות הריבוי, הגידול, הייצור, האריזה, האחסון, ההפצה והניפוק ובכך תחזק החברה את אחיזתה בכל שלבי שרשרת הערך באופן עצמאי תוך הגדלת הגמישות והקטנת התלות בגורמים שלישיים."

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 14/05/2023 00:45
    הגב לתגובה זו
    השוק היום רוצה לראות רווחים ולא רק גידול בהכנסות. בהצלחה
  • 5.
    דידי 30/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    עכשיו היא ב200 אג. מישהו פה "טחן" את המשקיעים... בשלטון ימין יש פחות לגיטמציה להסניף...
  • 4.
    ליאור 29/03/2023 20:52
    הגב לתגובה זו
    הכנסות שיא של 134 מיליון שח !!! שוק מקומי , ייוצא , בתי מרקחת, חטיפים , כשרות יחידה, מפעל , כל שרשרת ההספקה לדעתי יש פה אפסייד מטורף לכיוון שווי שוק של 200 מיליון לפחות (300%+) יכולת להוות יעד להצעת רכש או מיזוג עם חברה גדולה
  • תתחיל לאסוף מניות (ל"ת)
    שלמה 30/03/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • מחזיק כמותית ואוסף רוכש כל הזמן (ל"ת)
    ליאור 30/03/2023 09:59
  • לדעתי אתה מגיב מטעם (ל"ת)
    אבנר 29/03/2023 22:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 29/03/2023 20:48
    הגב לתגובה זו
    מסכמים את הרבעון והשנה עם שיאי הכנסות ועם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של מעל 17 מיליון שקל
  • 2.
    משה 29/03/2023 19:37
    הגב לתגובה זו
    שנת שיא • הכנסות שיא בשנת 2022 בגובה כ-134 מיליון ש"ח – הכפלת ההכנסות ביחס לשנת 2021 • הכנסות שיא ברבעון 4 לשנת 2022 בגובה 39 מיליון ש"ח - גידול של %32 ביחס לרבעון המקביל %29 ביחס לרבעון הקודם • צמיחה של %65 בהכנסות סיטונאיות בשנת 2022 ,ביחס לשוק שצמח בכ-%12* • EBITDA Adjusted **בגובה כ-7.12 מיליון ש"ח בשנת 2022 • תזרים חיובי מפעילות שוטפת בגובה 4.17 מיליון ש"ח
  • 1.
    דניאל 29/03/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
    "אנו מסכמים את הרבעון והשנה עם שיאי הכנסות ועם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של מעל 17 מיליון ש"ח, וזאת בשוק שחווה וממשיך לחוות טלטלות משמעותיות, אשר השפיעו באופן דרמטי על חלק מהשחקנים בענף. התוצאות הושגו הודות להתנהלות אחראית ארוכת שנים והמשך יישום אסטרטגיית צמיחה ארוכת טווח, עקב בצד אגודל. בשנת 2022 נמשכה מגמת הצמיחה האורגנית. הצגנו גידול של כ-%65 בהכנסות הסיטונאיות לעומת שנת 2
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).