ארז מגדלי
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות באנרגיה

"מאמינים בהשקעות באנרגיה; אנחנו שחקן גדול בהשקעות בגז; אנרגיה מתחדשת תייצר 10%-12% תשואה שנתית לאורך שנים"

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, בראיון על מניות הגז, מניות האנרגיה המתחדשת, כמה מתוך סך הכספים שהוא מנהל - 320 מיליארד שקל, מושקע באנרגיה, ומה התשואה שהוא צופה בתחום האלו? 
איציק יצחקי | (3)

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, אמר בכנס השקעות האנרגיה של ביזפורטל כי "האנרגיה והתשתיות הן השקעות יחסית יציבות שמגלמות תשואה טובה". קבוצת מגדל משקיעה במניות גז וכן במניות אנרגיה מתחדשת לצד השקעות לא סחירות בתשתיות ואנרגיה. החלק הלא סחיר מגיע לכ-7% מהיקף הכולל שעומד על מעל 320 מיליארד שקל, כלומר - מעל 22 מיליארד שקל. חלק מהתיק הזה הוא פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, כשלצד השקעות סחירות באנרגיה מדובר בהשקעה באנרגיה של כ-20 מיליארד שקל. 

שיעור השקעות האלו עולה על הממוצע של הגופים המוסדיים ומגדל היא מהנהנות העיקריות בעסקת ניו מד שדווחה אתמול.  בפועל החשיפה לאנרגיה השתלמה בשנה האחרונה - תשואה משוקללת של מעל 20% בעוד השווקים ירדו בשנה החולפת, וגם באופן יחסי מתחילת השנה - השווקים אומנם יורדים, אבל מניות הגז עברו מאתמול לעליות מתחילת השנה. השקעות באנרגיה ותשתיות נתפסות כהשקעות סולידיות לצד תשואה ארוכת טווח נאה, אך בסופו של דבר אין קסמים - התשואה מתכנסת לנורמה מסוימת וראינו את זה בשנה האחרונה בירידות בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בתחום שנחשב תחום בצמיחה, תחום שמושפע מאוד מהריבית העולה שקיצצה במרווחים של החברות בתחום. 

צפו בשיחה המלאה בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל:

איך אתם מתייחסים לשני סוגי ההשקעות - אנרגיה מסורתית לעומת אנרגיה מתחדשת?

"אנחנו לא מסתכלים על העולם בצורה בינארית, בין 0 ל-1, אלא על התמחורים. משם אנחנו מחליטים במה להשקיע. יש לנו את החלקים הלא סחירים, ששם מייצרים פרופיל תשואה יותר יציב ובתחום הלא סחיר אנחנו יותר טקטיים ויותר מחפשים ערך ומחירים. המניות תנודתיות, אבל זה מספק יותר הזדמנויות".

מניות הגז - מה היתרונות והסיכונים?

"הסיכונים הם באמת התנודתיות הגדולה, בתוכה מסתתרת הזדמנות. החברות והשותפויות בישראל בתחום מאגרי הגז, מתאפיינים בחוזים ארוכים. זה לא ככה בעולם. אנחנו מסתכלים על זה שהשוק הרבה פעמים מגזים בכיוון מעלה או מטה ומנצלים את ההזדמנויות האלו".

ארז מגדלי עם אבישי עובדיה (שלומי יוסף)

מניות הגז והנפט היו בתמחורים נמוכים, בעוד מניות האנרגיה המתחדשת בתמחורים יחסית גבוהים. היה עודף של השקעות במניות ונכסים של אנרגיה מתחדשת. דווקא הפלישה של רוסיה לאוקראינה סידרה את זה. גילו מחדש את מניות הגז והנפט, האנרגיה המתחדשת שהיא בהחלט העתיד, זזה קצת הצידה. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מה אתה רואה במניות הגז בהמשך?

"אנחנו רואים שהמעבר למתחדשות הוא תהליך ארוך, לגז יש מקום במעבר הזה. זה מעבר של עשרות שנים. אנחנו רואים בשיחות עם משקיעים בעולם שזאת המגמה. לגז יש עדיין מקום. בנכסים שיש בישראל, ואנחנו עושים אנליזה ומשתתפים במימון - כן רואים את הערך. העסקה אתמול של ניו מד הדגישה את הסיכון השונה של הגיאופוליטיקה שתופסים בישראל, שהשוק המקומי מתמחר לבין מה שמתמחרים חברות בינלאומיות גדולות".

בניתוח שנעשה על ידי ביזפורטל עולה כי שותפויות הגז מתמחרות תשואה פנימית של מעל 10%, כשאצל רציו מדובר ב-12%. עם זאת, צריך לזכור שהשותפויות האלו מתכננות להשקיע כספים בהמשך פיתוח המאגרים. 

אנרגיות מתחדשות - מה קורה שם? מה היתרונות ולאן הולכים? מה התשואה שם?

"במתחדשות, מבחינת ביקושים, אנחנו רואים גרף עולה. אני כן מצביע על השינוי הגדול שהיה בארה"ב מבחינת תקנות האקלים. יש יותר ודאות והליכה קדימה בהשקעות בארה"ב. לגבי חברות האנרגיה המתחדשות, תזרימים יגיעו לאורך שנים שנים.

"המחירים של פרויקטים ומניות אנרגיה מתחדשת היו צריכים לעכל את זה שהריבית עברה מ-0% ל-5%. ההתאמה לשוק הסחיר קרתה. היא מפרידה בין חברות טובות לבין חברות שלחצו פחות טובות. זה האתגר שלנו כמנהלי השקעות, למצוא, לאתר את הטובות.

"לגבי תשואות, שמעתי קודם בוועידה מספרים נמוכים של 5%-6%. זה היה קיים בעבר באירופה. באזורים אחרים היו תוצאות יותר גבוהות. בעקבות עליית הריבית רואים 12%-10% במרבית הפרויקטים". 

אנחנו הולכים על פרויקטים ייחודיים שמאפשרים לנו גם גיוון ופיזור ומותאמים לנו כגוף שחושב לטווח ארוך. הגדלנו השקעות ברשת החשמל, השקענו באנרגיית רוח בים. נכנסו עם גופי ענק ובהתאמה גם הצלחנו לקבל תשואה שמשקפת את היתרון לגודל. 

איפה היתרונות בהשקעה גדולה עם שותף גדול בנכס סחיר?

"כשאתה קונה נכסים סחירים, אתה קונה הרבה דברים, כולל החלטות של ההנהלה. אתה משקיע בניהול של העסק. בצד הלא סחיר, אתה קונה תזרים, אתה מגוון את מקורות התזרים ואפשר לקבל תזרימים מהרבה מאוד מקומות. אנחנו יושבים על תזרים מפרויקט עתידי לעשרות שנים ויש הרבה פרויקטים כאלו. כשאתה מנהל חסכונות ל-30-40 שנה, זה ערך גדול עבורנו".

יש כאן סוג של נדל"ן מניב שיודע לייצר תשואה לאורך זמן.

"נכון. בתיקים שלנו, אנחנו שוברים את הראש  גם בהיבט האינפלציה. היא חזרה בגדול. יש לה הרבה משמעות בתיקים שלנו. ההשקעות בתשתיות ואנרגיה לרוב צמודות ומספקות הגנה אינפלציונית. מרבית הפרויקטים של התשתיות צמודות מדד, ראינו אותם מתפקדים הרבה יותר טוב בעליית ריבית שלוותה בעליה באינפלציה.

"כשגוף משקיע בנכסים של אנרגיית תשתית הוא לוקח בחשבון שהנכסים האלה אמורים לשמור על תנאי האינפלציה. זה בגלל שהסחורות בתהליך אינפלציוני. כי בעצם, בהקמה של הפרויקטים במשך כל כך הרבה שנים וסיכונים מכלילים את ההצמדה בתוך המחירים העתידיים. בפרויקיטים כאלו נהוג שיש הצמדה. בתקופות כאלו זה מאוד חשוב זה מייצר הגנת מחירים. נכון שחלק מהדברים תלויים במחירי שוק, אבל לרוב זה מוגן מאינפלציה. מעבר לכך, מדובר בהשקעות מפוזרות, מגוונות עם יתרון לגודל.

אנחנו בריבית גבוהה, כנראה לקראת סוף עליית הריבית, אך אתה רואה את השווקים  הפיננסים ואת האטרקטיביות של מניות לעומת אגרות חוב? 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מניות האנרגיה אכן חזקות (ל"ת)
    עדי 29/03/2023 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השוק בישראל קורס, השוק בארהב ממריא. נתניהו הורס את הכלכלה (ל"ת)
    עם ישראל 29/03/2023 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגדל השתפרו בשנים האחרונות (ל"ת)
    דני 29/03/2023 16:57
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.