בצלאל סמוטריץ
צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' הציג את תקציב המדינה: "עמלנו להיאבק ביוקר המחיה"

שר האוצר הביא את התקציב להצבעה בקריאה ראשונה. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל. סמוטריץ': "יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים"
איציק יצחקי | (3)

על רקע הכאוס המתחולל במשק, עם השביתה ולקראת נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בו הוא צפוי להודיע על עצירת החקיקה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג הבוקר במליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024, להצבעה בקריאה ראשונה.

התקציב וחוק ההסדרים עולים להצבעה בקריאה ראשונה לאחר אישורם בממשלה ולקראת העברתם לוועדות הכנסת לדיונים. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל.

כמה מתיק ההשקעות צריך להיות בתחומי האנרגיה, איך זה מתחלק בין אנרגיה מתחדשת והשקעות בגז ונפט וגם מניות מומלצות - בואו לשמוע את המומחים ביום רביעי הקרוב

סמוטריץ' אמר: "הקמנו ממשלה לפני שלושה חודשים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות.  לפני כחודש, עם אישור התקציב בממשלה, עשינו את הצעד הראשון. היום, עם אישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, אנחנו ממשיכים את הצעד הנכון הזה. צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית, צעד שיחזק את הקואליציה ואת הכנסת, צעד שיתן לאזרחי ישראל יציבות".

"בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. התקציב והתכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה למשק הישראלי. אנחנו מביאים רפורמות מבניות משמעותיות שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצדן השקעה תקציבית משמעותית, מענה לצרכי הביטחון, לדרישות המשרדים ולדרישות השכר, תוך ריסון מידתי של ההוצאה. 

"יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם, מעיבות על הפעילות הכלכלית של עסקים רבים ועל משקי הבית. המשבר בסקטור הבנקאי בארה"ב ובאירופה מחריף את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות. אמרתי ואני אומר גם היום יש לנו כאן במדינת ישראל הזדמנות להיות אי של יציבות בים כלכלי עולמי סוער.

"לאור האתגרים הכלכליים, הבאנו היום תקציב אחראי. התקציב יאפשר לממשלה לממש את מדיניותה, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה. הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. בעת הזו חשוב מאוד לנהוג באחריות. אישור התקציב הוא צעד קריטי - הוא משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות ויסייע להבטיח יציבות".

קיראו עוד ב"בארץ"

"תקציב המדינה לשנים 2023-2024 כולל תוספות תקציב משמעותיות במספר רב של תחומים – בשירותים החברתיים, בקידום פרויקטי תשתית משמעותיים ובדגש תקציבי על חיזוק הביטחון. בתחום השירותים החברתיים התקציב כולל הרחבה של תקציב משרד הבריאות שנועד לשדרג את המערכת הציבורית, הגדלה בתקציב מערכת החינוך ותוספת ייעודית לעידוד וקליטת עלייה.

"לצורך שיפור התשתיות הציבוריות מקודמת השקעה מאסיבית בתחום התחבורה עם תכנית חומש של 26 מיליארד ש"ח, וביצוע השקעות בקידום המעבר האנרגטי במאות מיליוני ש"ח בין היתר לפריסת רשת חלוקת הגז ועמדות טעינה לרכבים חשמליים. בתחום הביטחון - תכנית רב שנתית חדשה לצה"ל בתוספת של מיליארדי שקלים להתעצמות, וכן מחויבות גדולה למערך הביטחון הלאומי לרבות תוספת של 3,000 שוטרים.

"בנוסף, לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום החינוך ובריאות הנפש מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים לחיזוק התשתית עליה נשענת החברה הישראלית כולה.

"יחד עם התקציב אנחנו מביאים תכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים משמעותיים שיקדמו את המשק הישראלי: חוק תשתיות לאומיות שיאפשר לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית ולקצר בחצי את זמן ההקמה שלהם;  תכנית דיור רחבה ובראשה הגדלת היצע הדיור בין היתר באמצעות הקמת קרן להגדלת ההשקעה בתושב ולתמרוץ דיור; צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות – בשוק המזון והחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב; רשימה ארוכה של צעדים לצמצום בירוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור – נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי, נחתוך את הבירוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשיה ועוד".

בנוסף, שר האוצר הציג צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות באמצעות ייעול תהליך הוצאת ימי מחלה וקבלת מרשמים לתרופות, נביא צעדים משמעותיים לייעול כוח האדם והתקציב במערכת הביטחון.

לגבי מלחמה בהון השחור – התכנית הכלכלית כוללת צעדים רבים למלחמה בפשיעה הכלכלית – נצמצם את האפשרות להחזיק מזומן שהוא הגורם המרכזי המזין את ארגוני הפשיעה, ניאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק.

"בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסיה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל", סיכם. "אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו. אני מודה לאנשי משרד האוצר שעבדו על התקציב - אגף התקציבים, הלשכה המשפטית, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, רשות המסים וכמובן למנכ"ל המשרד. תודה גם לאנשי משרד המשפטים שעבדו לילות כימים להביא את החוק ולייעוץ המשפטי של הכנסת על העבודה המשותפת. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים 27/03/2023 16:41
    הגב לתגובה זו
    זה עובדה כל הסחרור הכלכלי אם קיים הוא רק תוצאה ישירה של המחאה, כלומר ניסיון הפיכה באמצעות אלימות כלכלית ימי האצילים טרום המהפכה הצרפתית כבר כאן
  • 2.
    בועז קלו 27/03/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
    בחודשיים יצרתם נזק של 20 שנה !!!
  • 1.
    אתם נאבקים ברשות השופטת ולא בשום דבר אחרובינתיים הרסתם (ל"ת)
    נכון 27/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.