תקציב המדינה לשנת 2023: 484 מיליארד שקל. ב-2024: 514 מיליארד
תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-514 מיליארד שקל. התקציבים הונחו היום על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה.
באוצר הסבירו כי התכנית הכלכלית שהונחה בפני הכנסת תטפל בבעיות המבניות של המשק, תוך מיקוד בכמה יעדים מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק, האצת פרויקטי תשתית לאומיים וטיפול בשוק הדיור, ייעול המגזר הציבורי, הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולאזרח ומלחמה בהון השחור.
עיקרי הרפורמות שנכללות בתכנית הכלכלית הם:
- חוק תשתיות לאומיות
- הקרן להגדלת ההשקעה בתושב ולתמרוץ דיור
- רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה
- רפורמה בשוק השכירות
- צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון ובפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחייה
- צמצום תופעת כפל ביטוחי הבריאות
- הגברת התחרות בשוק התשלומים
- חיוב להעברת כספים בין אפליקציות P2P
- הגברת השקיפות בעמלות הבנקים
- צמצום עיוותים בענף התיווך לביטוח ולחיסכון
- הגברת התחרות בענף התיווך לביטוח ולחיסכון הפנסיוני
- הקלה על הדרישות הבירוקרטיות של עוסק זעיר
- שינוי רגולציה לעידוד פיתוח וחדשנות ברוקחות
- מעבר מתלוש שכר בכתב לתלוש דיגיטלי
- הקלת העומסים ושיפור הזמינות במערכת הבריאות הציבורית
- צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן
- צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר כי "הבוקר הנחנו על שולחן הכנסת את תקציב המדינה ואת התכנית הכלכלית לשנים 2023-2024. לנגד עינינו דבר אחד בלבד - טובתם של אזרחי ישראל. כולם. הנחנו תקציב אחראי ומוטה תשתיות וצמיחה, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לשמור על כלכלת ישראל ולפעול לרווחת אזרחיה. אני גאה בתקציב הזה ומרגיש זכות להניח אותו בבוקר הזה בפני כנסת ישראל. אני מבקש להודות לכל אחת ואחד מעובדי משרד האוצר על עבודתם ועל מסירותם למען מדינת ישראל, ליו"ר הכנסת וליועצת המשפטית של הכנסת, לאנשי משרד המשפטים ולחבריי בקואליציה על שיתוף פעולה למען כלכלת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הוסיף: "הנחנו היום על שולחן הכנסת תקציב אחראי ומאוזן בנוסף לתוכנית כלכלית רחבה ומשמעותית שתקדם את הכלכלה הישראלית. בתוכנית הכלכלית ישנם שורת צעדי עומק הכוללים השקעות משמעותיות בתשתיות, בהאצת פתרונות דיור, תחבורה ואנרגיה, יחד עם קידום חוק תשתיות לאומיות שיחתוך בבירוקרטיה המעכבת את פרוייקטי הענק, הסרת חסמים בתחום הדיור וצמצום בירוקרטיה לעסקים - צעדים שיתרמו ישירות לשיפור איכות החיים של כלל אזרחי ישראל".
- 1.אנונימי 23/03/2023 11:39הגב לתגובה זוהרבה כותרות יפות, בפועל הגדלת קצבאות לחרדים, כניעה להסתדרות והעלאת משכורות לפי בקשתם ללא מיקוח, הגדלת כספים להתנחלויות, השקעה בתשתיות ביהודה בשומרון ולא בתוך הקו הירוק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
