זיו יעקובי מנכל אקרו
צילום: אלכס פרגמנט
דוחות

אקרו: שיערוכי נדל"ן הצילו את התוצאות - השמדת ערך במניה של 50% בשנה

החברה רשמה רווח נקי של 151 מיליון שקל, בעקבות שיערוכים של 215 מיליון שקל, אחרת היא הייתה רושמת הפסד של יותר מ-60 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון עלו ל-431 מיליון שקל והיא תשלם דיבידנד של 52 מיליון שקל. 
איציק יצחקי | (1)

אקרו נכנסה לבורסה המקומית בדיוק לפני שנה. היא השלימה הנפקה לפי 4 מיליארד שקל, גבוה, הרבה יותר מדי גבוה. יכולתם לקרוא על כך כבר אז, המגדלים היו באוויר, התוצאות לא הצדיקו את השווי בהנפקה. כעת המניה נסחרת לפי שווי של פחות מ-2 מיליארד שקל. נפילה של 50% בשנה אחת. בהחלט כואב, בעיקר למשקיעים, כשהמוסדי הגדול הוא הפניקס, שיש לו כעת מניות בשווי של כ-343 מיליון שקל. זה לא שהפניקס מופסדת, בכלל לא. היא ברווח גדול. היא השקיעה ב-2018 120 מיליון שקל. אבל לפני שנה היה לה 700 מיליון ועכשיו זה חצי.

אז נכון, מניות של חברות נדל"ן רבות קרסו בשנה האחרונה באחוזים דומים - ישראל קנדה, שיכון ובינוי, אזורים,  פרשקובסקי, ואשטרום (ירדה ב-40%) וגם חנן מור הקטנה יותר. אבל זה לא הופך את הנפילה של אקרו לפחות משמעותית. העובדה שמניות הנדל"ן טיפסו לשמיים ונפלו, רק ממחישה את הניפוח שהיה בשוק. אקרו הנפיקה לפני שנה, כשהיה ברור שהריבית במשק תתחיל לעלות ושמניות הנדל"ן ישלמו את המחיר. אז המוסדיים לא היו צריכים להזרים את הכסף לאקרו לפי שווי מנופח בתקופה כזו. כעת רק מתברר שהאזהרות בימים ההם היו נכונות.

בכל מקרה, מה שהציל את תוצאות הרבעון הרביעי זה עליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה של כ-215 מיליון שקל. כתוצאה מכך החברה רשמה רווח של 151 מיליון שקל בשורה התחתונה. אבל בנטרול רווחי השיערוך - היא הייתה רושמת הפסדים של 64 מיליון שקל, וזאת למרות שההכנסות של חברת הנדל"ן אקרו אקרו 0.08% עלו ב-72% ברבעון הרביעי של 2022 והסתכמו ב-431 מיליון שקל (עליה לעומת 250 מיליון ברבעון המקביל).

ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות גדלו בכ-3% והסתכמו בכ-163 מיליון שקל לעומת כ-158 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההכנסות מדמי שכירות בשנת 2022 גדלו בכ-50% והסתכמו לכ-30 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-20 מיליון ש"ח אשתקד. ההכנסות מדמי שכירות ברבעון גדלו קרוב לפי 3 והסתכמו לכ-13 מיליון שקל בהשוואה לכ-5 מיליון שקל.

בסך הכל, החברה מכרה ברבעון הרביעי 44 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-262 מיליון שקל כולל מע"מ, לעומת 93 יח"ד בהיקף כספי של כ-450 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך שנת 2022 החברה מכרה 169 יח"ד בהיקף כספי של כ-913 מיליון שקל, לעומת 227 יח"ד בהיקף כספי של כ- 980 מיליון שקל אשתקד. המחיר הממוצע לדירה עלה לכ-6 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-4.8 מיליון שקל ברבעון המקביל (עליה של 25% במחיר הממוצע, כולל מע"מ) - בעיקר בשל שינוי בתמהיל הפרויקטים. במהלך השנה מכרה החברה כ-10,468 מ"ר משרדים בהיקף כספי של כ-150 מיליון שקל.

בנוסף, החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-52 מיליון שקל. הדיבידנד ישולם בחודש הבא.

תוצאות השנה כולה:

החברה רשמה בשנת 2022 כולה הכנסות של 1.218 מיליארד שקל לעומת 701 מיליון שקל בשנת 2021, גידול של 74%. חלק מהשיפור נובע כתוצאה מעליה בשווי הנדל"ן להשקעה בהיקף של 292 מיליון שקל. כמו כן, ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות גדלו בכ-83% והסתכמו בכ-821 מיליון שקל לעומת כ-448 מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומה עם שורת הרווח? הרווח הנקי המיוחס לבעלים בשנת 2022 הסתכם לכ-263 מיליון שקל לעומת כ-53 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הרביעי הסתכם לכ-151 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון הרביעי הסתכם לכ-21 מיליון ש"ח לעומת כ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול כ-11 מיליון שקל בגין תוצאות חד פעמיות, הרווח הגולמי הסתכם לכ-32 מיליון שקל והרווחיות הגולמית כ-19.6% לעומת כ-19% ברבעון המקביל.

 

החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.95 מיליארד שקל במכפיל 8. מחיר המניה הוא 34.7 שקל. ב-12 החודשים האחרונים החברה מחקה מחצית משווי, כשהמניה ירדה כאמור ב-49%. מתחילת השנה היא יורדת ב-15%. ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2022, עמד על כ-2.1 מיליון שקל לעומת כ-1.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2021.

התחזית להמשך

נכון להיום, החברה יוזמת, מתכננת ובונה 60 פרויקטים הכוללים 7,814 יח"ד (חלק החברה האפקטיבי 5,176 יח"ד). עד שנת 2029 צפויה החברה להתחיל את בנייתן של 3,508 יח"ד אשר צפויות לתרום רווח גולמי של כ-3.8 מיליארד ש"ח, מהם כ-1.7 מיליארד ש"ח בפרויקטים שתחילת שיווקם צפוי עד לסוף לשנת 2023.

 

לחברה כיום 5 נכסים מניבים אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-38 מיליון שקל. בנוסף, החברה נמצאת בהקמה של 6 נכסים נוספים אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-67 מיליון ש"ח וכן 16 נכסים בתכנון אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-169 מיליון שקל (כל נתוני ה-NOI הינם חלק החברה האפקטיבי). סה"כ ה-NOI הצפוי באכלוס מלא של הפרויקטים מסתכם לכ-275 מיליון שקל.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוחות ושיעורים מזוייפים 21/03/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    דוחות ושיעורים מזוייפים
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.