על מי האחריות להנגשת דוחות של חברות ציבוריות? זה מה שחושב בית המשפט
לא פחות מ-66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינן טענות לאי-הנגשת דיווחים מיידים של חברות ציבוריות לבורסה ולרשות ניירות ערך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובעים, כל אחד בדרכו, טוענים שכתאגידים ציבוריים על החברות חלות חובות דיווח במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך ומערכת המאי"ה של הבורסה לניירות ערך, ושעל דיווחים אלו חלה חובת הנגשה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק השוויון ותקנותיו. לאור מספרן הרב של הבקשות לאישור, ולאור העובדה שהשאלות המשפטיות בעניינן דומה, החליט השופט עודד מאור לאחד את התביעות לתיק אחד ובמידה שיידחו טענות התובעים, ידון בית המשפט בנפרד בשאלות העובדתיות הפרטניות ביחס לכל נתבעת.
בדיון שהתקיים בחודש שעבר התברר במסגרת הטיעונים שלמעשה הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך (שהן אינן צד לאיזה מההליכים) פועלות להנגיש את כלל הדיווחים באתרי האינטרנט שלהן, והן נמצאות בעיצומו של תהליך שיש בו כדי להביא לידי מיצוי את השאלות המרכזיות שבבסיס הבקשות לאישור, כך שטעם זה מצטרף לקשת השיקולים שבמסגרת הדיון בבקשות לאישור.
לאור הקשיים המשפטיים שהוצפו במהלך הדיון ובשים לב לאמור לעיל, הציע השופט כי בנסיבות אלה ייסוגו התובעים מהבקשות לאישור מאחר שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובתם. התובעים הסכימו להצעת בית המשפט, ואף נאותו לוותר על הוצאותיהן, על סמך הצהרות הנתבעות בדיון כי במידה שהמבקשים יקבלו את הצעת בית המשפט, יהיה בכך סוף פסוק מבחינת ההליכים, ואכן, בשבוע שעבר הודיעו התובעים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וביקשו שהבקשות לאישור יידחו ללא צו להוצאות.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט כבוב מבית המשפט העליון הוסיף שלהשקפתו, בנסיבות אלה ההתדיינות בתיקים אלו מיצתה את עצמה, גם – אך לא רק - לאור פעולתן של הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך. בעניין זה העיר שממילא לא הבורסה ולא הרשות צד בהליכים, כך שלא ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של הליכים אלו על פעולתן, וככל שהיתה השפעה כזו בכלל. הבסיס המשפטי לדחיית בקשה לאישור במצב זה של מיצוי התובענה הוא סעיף המורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט יימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וכאמור, ברי שאין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך, כשעלות ניהולו עלולה להיות גבוהה משמעותית מהתועלת שתצמח ממנה.
לסיכומו של דבר - על מנת שלא להרבות בהליכים ובעיכובים נוספים, ולאור הסכמת הצדדים, דחה השופט את כלל הבקשות לאישור שבכותרת, ללא צו להוצאות. את מרבית החברות הנתבעות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון, זוהר חיים-לוינגר ונעמה בן ארוש משה ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "האחריות להנגשה של דיווחים היא של הרשות לני"ע שאכן פועלת בימים אלה לאפשר הנגשה מלאה של החומרים שעולים באתרי הדיווחים המגנ"א והמאיה. אנו תומכים ביישום הנגשה שצריכה לבוא כשירות לציבור מטעם רשות לני"ע, החברות הציבוריות לא צריכות לשאת בנטל הזה. עיקר המשמעות של דחיית מועד החלת ההנגשה הוא פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים החל קודם לתחילת האכיפה. עוד לבקשתנו, נוכח העמימות הפרשנית, הובהר על ידי משרד המשפטים כי האכיפה צופה פני העתיד בלבד. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות של החלת רגולציה חדשה באופן מדורג, כך שלא תפגע מהותית בהתנהלותן של החברות הציבוריות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
