על מי האחריות להנגשת דוחות של חברות ציבוריות? זה מה שחושב בית המשפט
לא פחות מ-66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינן טענות לאי-הנגשת דיווחים מיידים של חברות ציבוריות לבורסה ולרשות ניירות ערך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובעים, כל אחד בדרכו, טוענים שכתאגידים ציבוריים על החברות חלות חובות דיווח במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך ומערכת המאי"ה של הבורסה לניירות ערך, ושעל דיווחים אלו חלה חובת הנגשה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק השוויון ותקנותיו. לאור מספרן הרב של הבקשות לאישור, ולאור העובדה שהשאלות המשפטיות בעניינן דומה, החליט השופט עודד מאור לאחד את התביעות לתיק אחד ובמידה שיידחו טענות התובעים, ידון בית המשפט בנפרד בשאלות העובדתיות הפרטניות ביחס לכל נתבעת.
בדיון שהתקיים בחודש שעבר התברר במסגרת הטיעונים שלמעשה הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך (שהן אינן צד לאיזה מההליכים) פועלות להנגיש את כלל הדיווחים באתרי האינטרנט שלהן, והן נמצאות בעיצומו של תהליך שיש בו כדי להביא לידי מיצוי את השאלות המרכזיות שבבסיס הבקשות לאישור, כך שטעם זה מצטרף לקשת השיקולים שבמסגרת הדיון בבקשות לאישור.
לאור הקשיים המשפטיים שהוצפו במהלך הדיון ובשים לב לאמור לעיל, הציע השופט כי בנסיבות אלה ייסוגו התובעים מהבקשות לאישור מאחר שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובתם. התובעים הסכימו להצעת בית המשפט, ואף נאותו לוותר על הוצאותיהן, על סמך הצהרות הנתבעות בדיון כי במידה שהמבקשים יקבלו את הצעת בית המשפט, יהיה בכך סוף פסוק מבחינת ההליכים, ואכן, בשבוע שעבר הודיעו התובעים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וביקשו שהבקשות לאישור יידחו ללא צו להוצאות.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט כבוב מבית המשפט העליון הוסיף שלהשקפתו, בנסיבות אלה ההתדיינות בתיקים אלו מיצתה את עצמה, גם – אך לא רק - לאור פעולתן של הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך. בעניין זה העיר שממילא לא הבורסה ולא הרשות צד בהליכים, כך שלא ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של הליכים אלו על פעולתן, וככל שהיתה השפעה כזו בכלל. הבסיס המשפטי לדחיית בקשה לאישור במצב זה של מיצוי התובענה הוא סעיף המורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט יימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וכאמור, ברי שאין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך, כשעלות ניהולו עלולה להיות גבוהה משמעותית מהתועלת שתצמח ממנה.
לסיכומו של דבר - על מנת שלא להרבות בהליכים ובעיכובים נוספים, ולאור הסכמת הצדדים, דחה השופט את כלל הבקשות לאישור שבכותרת, ללא צו להוצאות. את מרבית החברות הנתבעות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון, זוהר חיים-לוינגר ונעמה בן ארוש משה ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "האחריות להנגשה של דיווחים היא של הרשות לני"ע שאכן פועלת בימים אלה לאפשר הנגשה מלאה של החומרים שעולים באתרי הדיווחים המגנ"א והמאיה. אנו תומכים ביישום הנגשה שצריכה לבוא כשירות לציבור מטעם רשות לני"ע, החברות הציבוריות לא צריכות לשאת בנטל הזה. עיקר המשמעות של דחיית מועד החלת ההנגשה הוא פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים החל קודם לתחילת האכיפה. עוד לבקשתנו, נוכח העמימות הפרשנית, הובהר על ידי משרד המשפטים כי האכיפה צופה פני העתיד בלבד. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות של החלת רגולציה חדשה באופן מדורג, כך שלא תפגע מהותית בהתנהלותן של החברות הציבוריות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
