בית המשפט - הקנס המינימלי על הברחות הוא המס שיש לשלם עליהם
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון: הקנס המינימלי על הברחת מוצרים לארץ – כגובה המסים שלא שולמו. האמת שזה נשמע מאוד הגיוני, האמת שלא סביר שהקנס יהיה רק סכום המסים. איפה הקנס על עצם ההברחה.
על פי בית המשפט - בעבירות של הברחת טובין לישראל, הקנס המינימלי שיושת הוא כגובה הקנס המנהלי, כלומר, כגובה המסים שלא שולמו. כך נקבע בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן בהרכב של שלושה שופטים: כב' השופט דוד מינץ, כב' השופט חאלד כבוב וכב' השופטת רות רונן.
פסק הדין ניתן בערעור שהוגש בשמו של משה בונפד, שנתפס על ידי בודקי מכס נתב"ג ביולי 2017 כשהוא עובר במסלול הירוק, המיועד למעבר ללא טובין החייבים במס, כשבמזוודתו 238 פקטים של סיגריות. לו היה עובר בונפד במסלול האדם, המיועד להצהרה על טבין החייבים במס, היה מחויב במע"מ, מכס ומס קנייה בסכום כולל של כ-54 אלף שקל.
נציג רשות המסים ביקשו להטיל על הנאשם קנס שלא יפחת מגובה המסים שלא שולמו, בהתאם לשיעור הקנס המנהלי המוטל במקרים כאלה. בית משפט השלום בראשון לציון גזר על בונפד קנס של 50 אלף ₪ שישולם ב-50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, לאור מצבו הכלכלי. בא כוחו של הנאשם ערער על העונש לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה שבית משפט השלום לא התחשב בצורה מספקת במצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת הקנס, וראוי היה שיסטה באופן משמעותי יותר מגובה הקנס המינימלי שדרשה רשות המסים.
- הברחת סחורות לעזה עולה ביוקר, כך פסק בית המשפט המחוזי
- בהיקף של עשרות מיליוני שקלים - נחשפו הברחות ועבירות מס בנמל אשדוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחוזי דחה את הערעור וקבע כי "המדובר בעבירה כלכלית אשר נעשתה למטרת רווח כספי ובנסיבות אלו ראוי להטיל קנס, סכום המשקף באופן ראוי את היקף העבירה כמו גם את סכום המס ממנו ביקש המערער להתחמק". בא כוחו של הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור ונקבע דיון בעניינו.
שופטי העליון לא הסתפקו בדחיית רשות הערעור אלא קבעו גם תקדים חשוב לעניין קביעת מתחם ענישה במקרים של הברחת טובין לארץ. "פשיטא בענייננו שגם בהשתת קנס בהליך פלילי שבא חלף הליך מנהלי, יש לקבוע מתחם עונש הולם", כתבו שופטי העליון בפסיקתם. "במסגרת זו תחתית המתחם בדרך כלל ראוי שתעמוד על שיעור הקנס המנהלי ולא פחות מכך. בהליך זה הקנס שהושת על המבקש אינו חורג מהקנס הראוי ועל כן לא ראינו מקום לתת למבקש רשות לערער".
פסיקה זו תומכת בעמדת רשות המסים בשנים האחרונות, כי במקרים של הברחת טובין לארץ יש להטיל קנס מנהלי בגובה המסים שלא שולמו, וכי במקרים חמורים המופנים להליך פלילי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין הקנס המנהלי לבין סכום של עד פי 4 ממנו.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
את רשות המסים ייצגו עו"ד רונית שמש-מנור בבית משפט השלום, עו"ד אמילי כהן-אפריאט בבית משפט המחוזי ועו"ד יורם הירשברג בבית המשפט העליון.
- 5.שחר 06/03/2023 06:18הגב לתגובה זומרחב,מתאם, מרקם, חירטוט, חירטוט אחר, חירטוט נוסף... ;) נוסחא: ערך הטובין ×5, ועוד כיפליים ערך המס כחוק. ועוד N ימי מאסר.
- 4.חבל 05/03/2023 18:52הגב לתגובה זוהאם הבנתי נכון בית המשפט קבע חוק חדש תשלום מינמלי דבר שלא מופיע בחוק
- 3.יריב 05/03/2023 17:32הגב לתגובה זואם דודי אמסלם היה שופט והבחור הוא מצביע ליכוד אז הקנס היה 1 שקל. ברור למה אסור שהשופט יהיה מפלגתי?
- 2.סתם אחד 05/03/2023 15:56הגב לתגובה זוהוא חוייב לשלם את המס + קנס בגובה המס?
- הקנס כגובה המס=המס שהיה עלו לשלם (ל"ת)לילי 05/03/2023 16:41הגב לתגובה זו
- 1.לילי 05/03/2023 15:28הגב לתגובה זואם הקנס כגובה המס כדאי לקחת סיכון . תפסו תשלם . אם רק 10% נתפסים יש להשית קנס לפחות פי 10 מגובה המס .
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
