מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף

מאור דואק צוחק על חברי הכנסת: כך מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים

למנכ"ל החברה יש תגמול של 10 מיליון שקל בשנה, מנהלי הבנקים? 3 מיליון שקל בשל ההגבלה של הכנסת. איך זה יכול להיות?
נתנאל אריאל | (13)

הדוחות של חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0%  שמנוהלת ע"י מאור דואק ונשלטת על ידי מבטח שמיר - סבירים בהחלט, אפילו טובים. איך זה יכול להיות בזמן של אינפלציה שעולה? הסיבה היא שהחברה נותנת מימון ליזמים בענף הנדל"ן, לא לציבור הרחב, כאשר עיקר המימון הינו השלמת הון עצמי שהיזמים צריכים בשביל לקבל מימון בנקאי. אז כל עוד החברות מנסות להמשיך ולבנות (למרות הירידה במכירות) מניף תשלים להם מימון. השאלה כמובן מה יקרה אם חברות הנדל"ן לא יוכלו לקחת הלוואות באותם היקפים כבעבר. 

בכל מקרה, מניף רשמה בשנת 2022 עליה בהכנסות ל-183 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי קפץ ל-92.7 מיליון שקל לעומת 55 מיליון בתקופה המקבילה. גם ברבעונים השונים ניתן היה לראות עליה מרבעון לרבעון. נקודה מעניינת נוספת בדוחות היא ההפסד הגדול מפרויקטים וירידת ערך מלאי שהסבו לחברה נזק של 13.5 מיליון שקל (ובכל השנה - רווח של 6.2 מיליון שקל).

נזכיר גם שמניף הגדילה בשנה האחרונה את הרווחים באופן כנראה מלאכותי - למרות עליית הריבית, החברה דווקא הורידה את ההפרשה להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שספק אם החברה תצליח לגבות) משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך לשיעור של 0.4%. ברגע שמעדכנים את שיעור ההפרשה לחובות מסופקים-על הפסדי אשראי למטה, ההוצאות קטנות, הרווח עולה, וזה מה שסידר לחברה רווח חד פעמי של כ-15 מיליון שקל נטו וגם הגדיל לה את הרווחים. הנה תוצאות הרבעונים, אפשר לראות כיצד התוצאות פשוט קפצו - כפי שהערכנו

מנכ"ל החברה מאור דואק צוחק על חברי הכנסת - ומקבל תגמול של 10 מיליון שקל

אבל מי האיש שצוחק על כולם? המנכ"ל מאור דואק. מדובר בחברה שמכניסה סכומים קטנים יחסית. 183 מיליון שקל בשנה זה לא הרבה יחסית. זה מהשורה השלישית של החברות בבורסה המקומית. שווי השוק של מניף הוא 533 מיליון שקל, היא החברה מספר 193 מבחינת הגודל שלה בבורסה בת"א, מתוך 544 חברות, כולל שלדים בורסאיים. 

ובכל זאת, השכר של דואק גבוה, אפילו מאוד. הוא מקבל 10 מיליון שקל בשנה ומדובר בפעילות פיננסית. מה בעצם ההבדל בין זה לבין הבנקים (חוץ מזה שהבנקים מנהלים הרבה יותר כסף). האם זה מוצדק שגוף כזה לא יהיה תחת הרגולציה של שכר בכירים בחברות פיננסיות, אחרי הכל מה ההבדל, הוא כמו ראש חטיבה בבנק, ולא מהגדולים שבהם.

למנהלי הבנקים הרבה יותר אחריות, גם כלפי ציבור הלקוחות שלהם וגם כלפי כל המערכת הכלכלית בישראל. לשם השוואה הבנקים הגדולים כמו לאומי ופועלים מנהלים כל אחד נכסים בהיקף של יותר מ-600 מיליארדי שקלים, מכניסים בשנה 14 מיליארד שקל (כל אחד), ורושמים רווחים של 5 מיליארד שקל בשנה. מניף כאמור - מכניסה 183 מיליון שקל ורושמת רווח של 90 מיליון (אחרי המשחקים).

בקיצור - כסף קטן בהשוואה לבנקים. ובכל זאת - בשנת 2021 מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן קיבל תגמול שנתי של 3.3 מיליון שקל ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר קיבל תגמול של 3.3 מיליון שקל. הבנקים עוד לא פרסמו את הדוחות לשנת 2022 ולכן השכר הוא של השנה שלפני. אבל גם בשנת 2021 השכר של דואק היה 10.6 מיליון שקל - גבוה בהרבה משל מנהלי הבנקים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שלא תבינו לא נכון - אנחנו לא מרחמים על מנהלי הבנקים ולא חושבים שהם בוכים על השכר שלהם. מנהלי הבנקים בהחלט מרוויחים טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הסיבה לעיוות הגדול לא נעוצה בהם אלא בחברי הכנסת, שמחוקקים את עצמם לדעת בלי להבין בכלכלה ובכך יוצרים עיוותים מן הסוג הזה בכלכלה. בניגוד לבנקים, אף אחד לא מפקח על מניף. למה? כי חברות אשראי חוץ בנקאי זה פחות מעניין. לא בטוח שרוב האנשים יודעים מזה זה, אבל אין אף אחד שלא יודע מה זה בנק. אז הפוליטיקאים - כהרגלם יש לומר - מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אם הם היו מגבילים שכר בחברות קטנות אף אחד לא היה מריע להם, אבל לשנוא את מנהלי הבנקים ולכעוס על השכר שלהם זה קל, זה מאוד ברור ומוגדר, ולכן חברי הכנסת מתפתים להעניש את הבנקים אבל לא מתעסקים בחברות 'הקטנות' יותר ויוצרים עיוותים בשוק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מניף היא חברת תיווך 06/03/2023 07:59
    הגב לתגובה זו
    נותנת את אותו כסף ליזמים בריבית גבוהה יותר, זה כל הסיפור, כל אחד יכול להקים חברה כזאת אם יש לו קשרים עם איזה בכיר בבנק שמאפשר לו הלוואות הסדר גודל כזה, עכשיו תבדקו למי מאור דואר מקושר, זה כל הסיפור
  • 8.
    AAA 06/03/2023 07:37
    הגב לתגובה זו
    בסוף במדור כלכלה הכנסת את הדיעה הפוליטית שלך.... איש קטן... תסביר למה הבנקים והחוץ בנקאי צריכים לעשוק את הציבור שנים עם עמלות מטורפות וריביות כבדות...
  • קשקשן! אין מה להסביר. כולם יודעים! שנת 2023. כאילו. דה! (ל"ת)
    שמפו 06/03/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    א.ש 05/03/2023 20:26
    הגב לתגובה זו
    מה אמור בן אדם לעשות עם 10 מיליון שח שנה אחרי שנה. ? לאכול יותר? לבלות יותר? אולח כדאי לתגמל בקצת יותר את העובדים בחברה? אולי כדאי לתגמל בהרבה יותר את מי שמנקה לו את המשרדים? תחשוב על זה
  • חח. תגיד, תטמבל? זה קפיטליזם! לא הגיוניזם חברתי כלשהו. תתעורר! (ל"ת)
    שמפו 06/03/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יריב 05/03/2023 17:04
    הגב לתגובה זו
    בתור בעל מניות במניף - יש בחברה הזו 3 עובדים. לא מסובך כמו לנהל בנק. צריך להגביל את שכר מנכ"לי כל החברות הציבוריות לתקרה שהיא פונקציה של הפעילות שלהם והרווחיות שלהם. זה מאד יעזור לשוק ההון. לפעמים, מעורבות ממשלתית מדודה וחכמה היא מבורכת.
  • יש אין סוף חלופות (ל"ת)
    למה מחזיק? 05/03/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 05/03/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קבלן 05/03/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    מנכל תותח
  • מנכל טוקבקיסט 06/03/2023 07:59
    הגב לתגובה זו
    אם אין אני לי מי לי
  • 3.
    צחקני 05/03/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    מי זה העיראקי הדוחה שצוחק כמו חמור ? אנחנו נמוטט לך את כל כלכלת ישראל שתפסיק לצחוק
  • 2.
    משקיע 05/03/2023 14:38
    הגב לתגובה זו
    כמה החלטות כבר צריך לקבל מנהל בנק יש סביבו אין ספור עובדים שעושים הכל עבורו. בנוסף, יש מספיק מועמדים שיהיו מוכנים למנכל בנק גם ללא שכר רק בשביל הרזומה
  • 1.
    משקיען 05/03/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
    נוראי נוראי נוראי.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 0%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן 0%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.