מאור דואק צוחק על חברי הכנסת: כך מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים
הדוחות של חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 2.43% שמנוהלת ע"י מאור דואק ונשלטת על ידי מבטח שמיר - סבירים בהחלט, אפילו טובים. איך זה יכול להיות בזמן של אינפלציה שעולה? הסיבה היא שהחברה נותנת מימון ליזמים בענף הנדל"ן, לא לציבור הרחב, כאשר עיקר המימון הינו השלמת הון עצמי שהיזמים צריכים בשביל לקבל מימון בנקאי. אז כל עוד החברות מנסות להמשיך ולבנות (למרות הירידה במכירות) מניף תשלים להם מימון. השאלה כמובן מה יקרה אם חברות הנדל"ן לא יוכלו לקחת הלוואות באותם היקפים כבעבר.
בכל מקרה, מניף רשמה בשנת 2022 עליה בהכנסות ל-183 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי קפץ ל-92.7 מיליון שקל לעומת 55 מיליון בתקופה המקבילה. גם ברבעונים השונים ניתן היה לראות עליה מרבעון לרבעון. נקודה מעניינת נוספת בדוחות היא ההפסד הגדול מפרויקטים וירידת ערך מלאי שהסבו לחברה נזק של 13.5 מיליון שקל (ובכל השנה - רווח של 6.2 מיליון שקל).
נזכיר גם שמניף הגדילה בשנה האחרונה את הרווחים באופן כנראה מלאכותי - למרות עליית הריבית, החברה דווקא הורידה את ההפרשה להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שספק אם החברה תצליח לגבות) משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך לשיעור של 0.4%. ברגע שמעדכנים את שיעור ההפרשה לחובות מסופקים-על הפסדי אשראי למטה, ההוצאות קטנות, הרווח עולה, וזה מה שסידר לחברה רווח חד פעמי של כ-15 מיליון שקל נטו וגם הגדיל לה את הרווחים. הנה תוצאות הרבעונים, אפשר לראות כיצד התוצאות פשוט קפצו - כפי שהערכנו:
מנכ"ל החברה מאור דואק צוחק על חברי הכנסת - ומקבל תגמול של 10 מיליון שקל
אבל מי האיש שצוחק על כולם? המנכ"ל מאור דואק. מדובר בחברה שמכניסה סכומים קטנים יחסית. 183 מיליון שקל בשנה זה לא הרבה יחסית. זה מהשורה השלישית של החברות בבורסה המקומית. שווי השוק של מניף הוא 533 מיליון שקל, היא החברה מספר 193 מבחינת הגודל שלה בבורסה בת"א, מתוך 544 חברות, כולל שלדים בורסאיים.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, השכר של דואק גבוה, אפילו מאוד. הוא מקבל 10 מיליון שקל בשנה ומדובר בפעילות פיננסית. מה בעצם ההבדל בין זה לבין הבנקים (חוץ מזה שהבנקים מנהלים הרבה יותר כסף). האם זה מוצדק שגוף כזה לא יהיה תחת הרגולציה של שכר בכירים בחברות פיננסיות, אחרי הכל מה ההבדל, הוא כמו ראש חטיבה בבנק, ולא מהגדולים שבהם.
למנהלי הבנקים הרבה יותר אחריות, גם כלפי ציבור הלקוחות שלהם וגם כלפי כל המערכת הכלכלית בישראל. לשם השוואה הבנקים הגדולים כמו לאומי ופועלים מנהלים כל אחד נכסים בהיקף של יותר מ-600 מיליארדי שקלים, מכניסים בשנה 14 מיליארד שקל (כל אחד), ורושמים רווחים של 5 מיליארד שקל בשנה. מניף כאמור - מכניסה 183 מיליון שקל ורושמת רווח של 90 מיליון (אחרי המשחקים).
בקיצור - כסף קטן בהשוואה לבנקים. ובכל זאת - בשנת 2021 מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן קיבל תגמול שנתי של 3.3 מיליון שקל ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר קיבל תגמול של 3.3 מיליון שקל. הבנקים עוד לא פרסמו את הדוחות לשנת 2022 ולכן השכר הוא של השנה שלפני. אבל גם בשנת 2021 השכר של דואק היה 10.6 מיליון שקל - גבוה בהרבה משל מנהלי הבנקים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
שלא תבינו לא נכון - אנחנו לא מרחמים על מנהלי הבנקים ולא חושבים שהם בוכים על השכר שלהם. מנהלי הבנקים בהחלט מרוויחים טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הסיבה לעיוות הגדול לא נעוצה בהם אלא בחברי הכנסת, שמחוקקים את עצמם לדעת בלי להבין בכלכלה ובכך יוצרים עיוותים מן הסוג הזה בכלכלה. בניגוד לבנקים, אף אחד לא מפקח על מניף. למה? כי חברות אשראי חוץ בנקאי זה פחות מעניין. לא בטוח שרוב האנשים יודעים מזה זה, אבל אין אף אחד שלא יודע מה זה בנק. אז הפוליטיקאים - כהרגלם יש לומר - מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אם הם היו מגבילים שכר בחברות קטנות אף אחד לא היה מריע להם, אבל לשנוא את מנהלי הבנקים ולכעוס על השכר שלהם זה קל, זה מאוד ברור ומוגדר, ולכן חברי הכנסת מתפתים להעניש את הבנקים אבל לא מתעסקים בחברות 'הקטנות' יותר ויוצרים עיוותים בשוק.
- 9.מניף היא חברת תיווך 06/03/2023 07:59הגב לתגובה זונותנת את אותו כסף ליזמים בריבית גבוהה יותר, זה כל הסיפור, כל אחד יכול להקים חברה כזאת אם יש לו קשרים עם איזה בכיר בבנק שמאפשר לו הלוואות הסדר גודל כזה, עכשיו תבדקו למי מאור דואר מקושר, זה כל הסיפור
- 8.AAA 06/03/2023 07:37הגב לתגובה זובסוף במדור כלכלה הכנסת את הדיעה הפוליטית שלך.... איש קטן... תסביר למה הבנקים והחוץ בנקאי צריכים לעשוק את הציבור שנים עם עמלות מטורפות וריביות כבדות...
- קשקשן! אין מה להסביר. כולם יודעים! שנת 2023. כאילו. דה! (ל"ת)שמפו 06/03/2023 12:28הגב לתגובה זו
- 7.א.ש 05/03/2023 20:26הגב לתגובה זומה אמור בן אדם לעשות עם 10 מיליון שח שנה אחרי שנה. ? לאכול יותר? לבלות יותר? אולח כדאי לתגמל בקצת יותר את העובדים בחברה? אולי כדאי לתגמל בהרבה יותר את מי שמנקה לו את המשרדים? תחשוב על זה
- חח. תגיד, תטמבל? זה קפיטליזם! לא הגיוניזם חברתי כלשהו. תתעורר! (ל"ת)שמפו 06/03/2023 12:28הגב לתגובה זו
- 6.יריב 05/03/2023 17:04הגב לתגובה זובתור בעל מניות במניף - יש בחברה הזו 3 עובדים. לא מסובך כמו לנהל בנק. צריך להגביל את שכר מנכ"לי כל החברות הציבוריות לתקרה שהיא פונקציה של הפעילות שלהם והרווחיות שלהם. זה מאד יעזור לשוק ההון. לפעמים, מעורבות ממשלתית מדודה וחכמה היא מבורכת.
- יש אין סוף חלופות (ל"ת)למה מחזיק? 05/03/2023 18:45הגב לתגובה זו
- 5.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 05/03/2023 16:51הגב לתגובה זו
- 4.קבלן 05/03/2023 16:27הגב לתגובה זומנכל תותח
- מנכל טוקבקיסט 06/03/2023 07:59הגב לתגובה זואם אין אני לי מי לי
- 3.צחקני 05/03/2023 15:02הגב לתגובה זומי זה העיראקי הדוחה שצוחק כמו חמור ? אנחנו נמוטט לך את כל כלכלת ישראל שתפסיק לצחוק
- 2.משקיע 05/03/2023 14:38הגב לתגובה זוכמה החלטות כבר צריך לקבל מנהל בנק יש סביבו אין ספור עובדים שעושים הכל עבורו. בנוסף, יש מספיק מועמדים שיהיו מוכנים למנכל בנק גם ללא שכר רק בשביל הרזומה
- 1.משקיען 05/03/2023 14:34הגב לתגובה זונוראי נוראי נוראי.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.