דינה בן טל אל על
צילום: יחצ
דוחות

אל על צופה לצמוח ב-15% בשנה במשך חמש השנים הבאות

דוחות סבירים לרבעון רביעי, המשך עלייה בביקושים ברבעון הראשון; האם אל על החדשה השאירה את אל על הישנה מאחור? 
איציק יצחקי | (20)
נושאים בכתבה אל על תעופה

הביצועים החשבונאיים של אל על אל על -0.2% ב-2022 טובים מאלו של 2019. אבל, אלמלא רווח חד פעמי גדול, התוצאות היו פושרות. נתחיל בתוצאות השנתיות: הכנסות החברה בשנת 2022 הסתכמו בכ-2 מיליארד דולר; הרווח התפעולי הסתכם בכ-113 מיליון דולר; הרווח הנקי ב-2022 הסתכם בכ-109 מיליון דולר (בתוספת הכנסת מס חד פעמית של כ-112 מיליון דולר). במילים אחרות, הרווח בשורה התחתונה היה סביב האפס, אולי כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים בלי ההכנסה החד פעמית.

לאל על יש 283 מיליון דולר בקופה נכון לסוף השנה והתוצאות ברבעון הרביעי אכן טובות מרבעונים מקבילים בעבר. אלו חדשות טובות. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-561 מיליון ולראשונה חצו את הכנסות 2019 (כ-518 מיליון דולר ב-2019). הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-8 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-31 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2019, בנוסף, זהו הרבעון הרביעי הרווחי היחיד מאז 2015.

הפעילות ברבעון הרביעי היתה בכושר ייצור של 81% בלבד ביחס לרבעון המקביל בשנת 2019. כלומר, יש פוטנציאל צמיחה גבוה או ליתר דיור - אפשרות צמיחה גבוהה. השאלה אם אל על תדע למלא את הבקבוק עד הסוף.

הנהלת אל על משיקה את Rising above & Beyond - תכנית אסטרטגית חדשה ל-5 השנים הבאות. היא מציבה את היעדים הבאים עד שנת 2028: יעד הכנסות של 3.5 מיליארד דולר; היקף נוסעים שנתי בהיקף של 7.5 מיליון איש; העלאת היקף ההכנסות של השירותים הנלווים והפעילות הלא תעופתית, ל-10% מכלל ההכנסות, כגון: תיירות, פיננסים, תוכן ומדיה. תחזית מרשימה.

נכון שאין כאן התייחסות לרווחים, אבל אל על מצפה לגדול בהכנסות ב-15% בשנה במשך 5 השנים הבאות. זה מה שמרשים. זה מתאפשר הודות לקורונה. התפתחות הנגיף חייבה את החברה לצמצם עובדים במקביל להלוואות ומענקים ממשלתיים. אחרת, העובדים היו עדיין הבוס הגדול בחברה. עדיין, לעובדים ובעיקר לטייסים יש כוח רב בחברה, אבל זה כבר לא כמו לפני עידן הנגיף. אז הם היו השליטים.

במובן מסוים אל על חייבת את חייה לקורונה שבזמן אמת חייבה את החברה והמדינה לקבל החלטה. לא בטוח שהריסה ובנייה מחדש לא היתה נכונה יותר. הכספים שהמדינה הזרימה היו יכולים לסבסד אלפי חברות ועסקים קטנים שנפלו במהלך הקורונה. 

כך או אחרת, אל על החדשה מכוונת לצמיחה מרשימה בהמשך ודינה בן-טל גננסיה, מנכ"לית אל על מסבירה כי החברה בכיוון "לעבר אופק פיננסי משופר, אנו שמים מאחורינו את משבר הקורונה תוך שאנו שומרים על ההתייעלות וממשיכים להתנהל באופן זהיר ומחושב. פתיחת הנתיב המהיר לטיסה מעל שמי סעודיה ועומאן היא נדבך נוסף בהסכמי אברהם, שמייצר לנו הזדמנויות ופוטנציאל צמיחה משמעותי. הביקושים הגבוהים וחזרתו של שוק התעופה והתיירות לחיים, יחד הסדרת יחסי העבודה בחברה, מטוסי הדרימליינר החדשים, היעדים האטרקטיביים ושעות הטיסה הנוחות ביותר, וקבלת פרס חמישה כוכבי שירות של APEX , מציבים אותנו בחזית עולם התעופה העולמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"השקנו היום את התכנית האסטרטגית של אל על לחמש השנים הקרובות Rising Above & beyond במרכזה חיזוק פעילות הליבה שלנו, התרחבות לעולם התיירות, ולבסוף מינוף המותג, יחד עם הדאטה האדיר שלנו לטובת פעילות מניבה מעבר לפעילות הליבה. אני מאמינה באסטרטגיה הזו שתביא ליציבות פיננסית, ואני מאמינה בהון האנושי המצוין שלנו שבזכותו נמשיך להמריא אל על".

איציק אליאב, סמנכ"ל הכספים היוצא באל על: "בשנת 2022 באו לידי ביטוי המהלכים התפעוליים והפיננסים שביצענו בחברה בשנתיים האחרונות, אשר הביאו לכך שסיימנו את השנה עם רווח נקי משמעותי וייצרנו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 313 מיליון דולר. במהלך השנה ביצענו מספר מהלכים אשר חיזקו את האיתנות הפיננסית של אל על והפחיתו את החשיפה של החברה לעליית הריבית במשק, תוך יצירת חוסן פיננסי שיאפשר לחברה להתמודד עם אתגרי העתיד. בימים אלה אני מסיים את תפקידי כסמנכ"ל הכספים של החברה בתחושת סיפוק רבה, וזאת לאחר שצלחנו את המשבר שנגרם לענף התעופה בשל מגיפת הקורונה והבאנו את אל על למקום המאפשר לה להמשיך ולצמוח ולהיות חברה מובילה בשוק התעופה העולמי"

בחזרה לתוצאות:

הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-109 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-413 מיליון דולר בשנת 2021 והפסד של כ-60 מיליון דולר בשנת 2019. הרווח הנקי הושפע כאמור של החברה הושפע מהכנסת מס חד פעמית בסך של כ-112 מיליון דולר בגין מכירת פעילות מועדון הנוסע המתמיד לחברה בת. ברבעון הרביעי לשנת 2022 הסתכם הרווח הנקי של החברה בכ-8 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-110 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד והפסד של כ-31 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2019. זוהי הפעם הראשונה מאז שנת 2015 בו רושמת החברה רבעון רביעי חיובי עם רווח נקי.

הרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם כאמור בכ-113 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של כ-320 מיליון דולר בשנת 2021 ורווח תפעולי של כ-4 מיליון דולר בשנת 2019. ברבעון הרביעי לשנת 2022 הסתכם הרווח התפעולי בכ-46 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של

כ-77 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד והפסד תפעולי של כ-20 מיליון דולר ברבעון הרביעי לשנת 2019.

מכירות החברה (Booking) – הביקושים ממשיכים לעלות. ההיקף הזמנות החזוי לחודשים דצמבר 22 – פברואר 23 מסתכם בכ-643 מיליון דולר, המהווה שיעור מכירות של 113% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    יוספה 21/04/2023 13:54
    הגב לתגובה זו
    תבקש דחוף מאבא שלך גיוס של 200k דולר לפחות כי החברה מוחרמת ותוחרם ביתר שאת , אחרת תסגור את החברה שירדה לשפל המדרגה ברמת השירות והפכה לחברה פוליטית בלי שירות ומלאה בזלזול בנוסעיה . ממש גועל נפש
  • 18.
    123 05/03/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
    לאל על חובות של 3 מיליארד דולר. 3,000,000,000 $. מי הטיפש שרוצה להשקיע באל על. החובות עוד יגדלו בעתיד.
  • 17.
    123 05/03/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    קני רוזנברג תברח מאל על , יגנבו לך כל הכסף. אל תסמוך על תחמנים.
  • 16.
    תמים 05/03/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    אל על הייתה מושחתת ותישאר מושחתת. אין לה עתיד כי היא מושחתת.
  • 15.
    יוסי 05/03/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    של המניות מ 380 ל400 . אני רואה את הבעלים מציע בהמשך 450 .
  • 14.
    כל הכבוד לאעל עלו והצליחו ותפתחו עוד קווים (ל"ת)
    ציוני 02/03/2023 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חעבסז 02/03/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    אל על יש לה שם הכי גרוע מי שיטוס זה רק הדתיים
  • 12.
    קצוצי כנפיים 02/03/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
    ואחר כל הטירטור מתחיל טירטור הפיצויים. מנהלים משא ומתן סרק במשך חודשים. מציע: 1. אם אפשר לא לטוס אל על 2. לא להכנס למשא ומתן (גם קבוצות שהתארגנו).ישר עו"ד שיטפל בתביעה. 3. לא להאמין לשום דבר שאינו סיכום כתוב על נייר רישמי עם חתימות ושמות.הם אלופים בלא להתחייב.תמיד "יש עוד גורם" שצריך לאשר.
  • 11.
    מחיר המניה טוב (ל"ת)
    דמוסטנס 02/03/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אחד 02/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    קני רוזנברג תיברח מאל על מהר, יגנבו לך כל הכסף. כבר גנבו לך 250,000,000 $. אל על מושחתת וגנבת.
  • 9.
    שבתאי 02/03/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    כה רבות. סיכון רב.
  • 8.
    שומר שבת 02/03/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    זה קרה מאז ששמירת השבת היא מוחלטת כולל סן דור
  • 7.
    אין מניה בשוק זולה כמו אל על (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תעלה בגדול 02/03/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    תעלה בגדול
  • 5.
    אל על זולה ביותר כדאית להשקעה (ל"ת)
    02/03/2023 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לפי הרווח לפחות תשלש את עצמה (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2023 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תזנק בגדול 02/03/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    תזנק בגדול
  • 2.
    אנונימי 02/03/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    זולה ביותר עדיין במחיר של תקופת הקורונה, הזדמנות ענקית
  • 1.
    מפריח השערוריות 02/03/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    באלעל יחד עם יונייטד,דלתא,לופטהנזה.
  • סתם אחד 05/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    לאל על יש חוב של 3 מיליארד דולר.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.88%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.96%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.